מדענים זיהו באתיופיה מין לא מוכר של לוטרה, שהגיעה לממדי גוף כמו של אריה מודרני. משקלה של הלוטרה נאמד בכ-200 ק"ג, מה שהופך אותה ללוטרה הגדולה ביותר שתוארה אי פעם, שאף התחרתה על מזון עם אבותינו, כאשר חיה לצידם לפני 3.5 מיליון עד 2.5 מיליון שנים.
3 צפייה בגלריה
שחזור הלוטרה Enhydriodon omoensis (ברקע), בהשוואה לשלושה מינים שחיים כיום, משמאל לימין: לוטרת ענק מדרום אמריקה, לוטרת הים מהאוקיינוס השקט ולוטרה חסרת-טופר אסייתית, ובבהשוואה לגודל של אדם מודרני, כשמימין מוצגות השיניים ועצם מהירך של הלוטרה שהתגלתה באתיופיה
(צילום: Sabine Riffaut, Camille Grohé / Palevoprim / CNRS – Université de Poitiers)
המחקר, המתאר את בעל החיים הקדום ויוצא הדופן הזה, התפרסם בכתב העת המדעי הצרפתי Comptes Rendus Palevol. "הדבר המוזר, בנוסף לגודלה המאסיבי, הוא שאיזוטופים בשיניים שלה מרמזים על כך שהיא לא הייתה מימית, כמו כל הלוטרות המודרניות", אמר קווין אונו, גיאוכימאי ופליאוקולוג שמחקרו בוחן את התפקיד של שינויי האקלים על האבולוציה של היונקים והאדם במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת קולומביה. "מצאנו שיש לה תזונה של חיות יבשתיות, גם כן שונות מהלוטרות המודרניות".
כדי להבין את ההבדלים העצומים בין כמה ממיני הלוטרות המודרניות לבין הלוטרה הקדומה שחיה באתיופיה, די להסתכל על לוטרה חסרת-טופר אסייתית - הלוטרה הקטנה ביותר בעולם, שחיה בביצות ברחבי דרום, מזרח ודרום-מזרח אסיה - ששוקלת 5.5-1 ק"ג, לוטרת ענק שחיה בדרום אמריקה ומגיעה למשקל של עד 31 ק"ג ולוטרת הים שחיה לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט ומגיע הלמשקל של 45 ק"ג.
כמו כן, ידוע על כמה לוטרות ענק שאכלסו את אירואסיה ואפריקה מלפני כ-6 מיליון עד 2 מיליון שנים. בין אלה, הסוג הנכחד אנהידריודון (Enhydriodon) הוא הידוע ביותר מכיוון ששרידיו, אם כי בחלקים, נמצאו באזורים רבים, במיוחד במזרח אפריקה. המין החדש שהתגלה באתיופיה קיבל את השם Enhydriodon omoensis, על שם עמק האומו התחתון בדרום-מערב אתיופיה, שם הוא התגלה.
המאובנים התגלו על ידי מספר צוותי חפירה בינלאומיים במהלך השנים. מחברי המחקר החדש, שבראשו עמד קאמיל קרואה מאוניברסיטת פואטייה, ביססו את הערכות מסת הגוף שלהם על ממדי השיניים ועצם הירך של מין הלוטרה יוצא הדופן.
באופן מסורתי, לוטרות מסוג אנהידריודון נחשבות למימיות למחצה, הניזונות מרכיכות, צבים, תנינים ודגי שפמנון, אשר נפוצים בסביבות מים מתוקים באפריקה. אונו בדק רעיון זה על ידי ניתוח איזוטופים יציבים של חמצן ופחמן באמייל השן של הלוטרה Enhydriodon omoensis. הערכים היחסיים של איזוטופי חמצן יציבים נתנו אינדיקציה על בית הגידול שלה, אם כי תחילה הערכת החוקרים הייתה כי הערכים שיתקבלו מבדיקת מאובני הלוטרה יהיו קרובים לאלו של היפופוטמים מאובנים או בעלי חיים חצי מימיים אחרים.
במקום זאת, ללוטרה הענקית מעמק האומו, היו ערכים דומים לאלו של יונקים יבשתיים, במיוחד חתולים גדולים וצבועים ממרבצי מאובנים של אזור זה. כמו כן, איזוטופי פחמן בשיניים סיפקו מידע על סוג הטרף שאכלה הלוטרה, וחשפו כי המין Enhydriodon omoensis הצליח לצוד טרף שצרך מגוון רחב של צמחים יבשתיים, מעשבים טרופיים ועד צמחייה מעצים.
כעת, לאחר שהתבררו ממדיה של הלוטרה רבת המשקל, מתכננים החוקרים לדגום את מאובני הלוטרה האפריקנית באופן נרחב יותר, זאת על מנת לערוך מחקרים על אמייל השיניים והצורה והמבנה של עצמותיה הארוכות, בשביל להבין את המקום שתפסו הלוטרות הענקיות הללו במערכות אקולוגיות קדומות, וכן להבין מה היו הסיבות להכחדתן, לפני כ-2 מיליון שנים.
