מחקר בינלאומי חדש, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון בנגב, מציע דרכים אפקטיביות לצמצום החסר התזונתי באוכלוסיות רבות בעולם והגברת אספקת חומצות השומן החיוניות מסוג אומגה-3. במסגרת המחקר, החוקרים בנו מודל חישובי שמבצע אופטימיזציה באספקת אומגה-3 לאוכלוסיות נרחבות הסובלות כיום מחסר ברכיב החיוני.
החוקרים הסבירו: "המקור העיקרי לשני סוגים של חומצת השומן אומגה-3 (שנקראים בקיצור EPA ו-DHA) הוא 'מזונות כחולים' כמו דגים, אצות, ומאכלי ים. אוכלוסיות בכל העולם סובלות היום מחסר תזונתי שצפוי אף להחריף בעתיד, והמודל שלנו מצביע על מספר צעדים שיכולים להגדיל בעד כ-50% את האספקה של אומגה-3 לכלל האנושות: התמקדות בחקלאות ימית שמנצלת ביעילות את רכיב האומגה-3 שבמספוא ומייצרת מזונות עשירים באומגה-3 לאדם, וכן מניעת בזבוז ואובדן מזון והרחבת המיחזור של תוצרי הלוואי.
את המחקר הוביל ד"ר אלון שפון מהחוג ללימודי הסביבה בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על שם פורטר וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר תמר מקוב מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחוקרים מדנמרק, מנורבגיה, משבדיה, ומארה"ב. המאמר פורסם בכתב העת Resources, Conservation & Recycling.
ד"ר שפון אמר: "חומצות שומן מסוג אומגה-3 הן רכיב חיוני לבריאות האדם ולהתפתחותם התקינה של תינוקות. המקור המשמעותי ביותר לאומגה-3 מסוג EPA ו-DHA-הוא מזונות מן הים וממים מתוקים, כמו דגים, אצות, ומאכלי ים אחרים, שמכונים 'מזונות אקווטיים' או 'מזונות כחולים'. ואכן, במדינות רבות בעולם מהווים מזונות אלה מרכיב מרכזי בתזונה. עם זאת, מתברר שבמבט על כלל האוכלוסייה בעולם, קיים כיום חסר משמעותי בצריכת אומגה-3 - תופעה שאף עלולה להחמיר בעקבות שינויי אקלים ודיג-יתר שידלדלו את האוכלוסיות האקווטיות. לחסר התזונתי המתהווה עלולות להיות השלכות בריאותיות ארוכות טווח, והוא אף עשוי לגרום לרעב סמוי באוכלוסיות שונות. במחקר שלנו ביקשנו לבחון את שרשראות האספקה של אומגה-3, מבתי הגידול ועד הצלחת, ולגבש הצעות לשיפור ולייעול".
החוקרים בדקו אם ניתן לייעל ולשפר את שרשראות האספקה של אומגה-3, כך שיגדילו את האספקה לצריכה אנושית מבלי להרחיב את היקף הדיג שעלול לפגוע באוכלוסיית הדגים בעולם. לצורך זה בנו החוקרים מודל חישובי שמבצע אופטימיזציה לשרשראות הערך הכולל של אספקת אומגה-3 מדיג ומחקלאות ימית, דרך הקמעונאים ועד הצרכן, ומכוון את האספקה לצריכה אנושית בצורה מיטבית.
ד"ר תמר מקוב: "התוצאות שלנו מצביעות על כך שיש דרכים שונות לעמוד בדרישות התזונתיות של אוכלוסייה גדלה. עם זאת, חלקם עשויים לדרוש שינויים התנהגותיים או תזונתיים".
ד"ר שפון סיכם: "זיהינו מספר מהלכים שעשויים להגדיל משמעותית את כמות האומגה-3 לצריכה אנושית מבלי להרחיב את היקף הדיג. ראשית, הפניית אומגה-3 רק לחקלאות ימית שממירה אומגה-3 ממספוא למזון בצורה יעילה, כלומר גידול מינים מתאימים של אצות, רכיכות ודגים כמו קרפיון; שנית, צמצום בזבוז ואובדן מזון; ושלישית, הרחבת מיחזור וניצול תוצרי לוואי על ידי הפנייתם כתשומות לחקלאות ימית. אם ננקוט בכל הצעדים הללו נוכל להגדיל את צריכת האומגה-3 של האנושות בעד כ-50% בהשוואה למצב הנוכחי, לשפר את תזונתנו ובריאותנו, להעניק ביטחון תזונתי לחלק ניכר מהאנושות, וגם להפחית את הפגיעה בסביבה. כל זאת מבלי להגדיל את היקף החקלאות הימית והדיג ברחבי העולם. אך לשם כך יש כעת צורך בפעולות אפקטיביות ובמדיניות תומכת, שיכללו בין השאר: תמרוץ לחקלאות ימית שהיא יעילה בהתמרת אומגה-3 ממספוא למזון; תמיכה בצריכת תוצריה של החקלאות הזאת; צריכה ישירה של מיני דגי ים שמשמשים היום כמספוא בחקלאות ימית (לדוגמא אנשובי), וכן רגולציה ותמרוץ לטובת מיחזור וצמצום בזבוז המזון".
