בשיתוף רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים - אליקה מעתוק
(צילום: ירון שרון)
"באחד הימים בסביבות שעות הצהריים אני מקבל טלפון מבחור שאני לא מכיר שראה נשר בגולן. הוא אומר לי: 'יש נשר על הכביש. הוא נראה לא טוב, הוא לא חושש ולא בורח' – שזה לא טבעי לנשרים'" – כך החל הסיפור הלא ייאמן של פקח הנשרים בגליל ובגולן אליה (אליקה) מעטוף והנשר שהורעל, עוד שורה עצובה בסיפור המדאיג של היכחדות הנשרים בישראל.
אליקה כבר מתורגל, לצערו. עם קבלת הקריאה הוא הצטייד בארגז העברה ואטרופין – הכול כדי להציל את הנשר מרוע הגזירה. "אמרתי לבחור: 'תשלח לי מהר את המיקום שלך'", הוא משחזר "במקביל, אני מקבל טלפון מאוריה, הפקח האזורי, ושנינו במהירות נוסעים לנקודה".
כשמעטוף מגיע למקום הוא רואה לפניו בצד הכביש שוכב נשר יפה ובוגר. "הוא נראה לא טוב, לא מתנגד, שוכב, לא יכול להרים את הראש ולא פותח את הכנפיים. בדרך כלל יש התנגדות מצד הנשרים וכשמנסים לאסוף אותו הוא גם יכול לתקוף – וזה לא קרה", מספר אליקה.
"אני מעמיס אותו לתוך כלוב העברה כדי להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים. תוך כדי נסיעה אנחנו סוגרים את הפינות כדי שצוות בית החולים יהיה מוכן לקבל אותנו. אני מדי פעם אני עוצר כדי לראות מה המצב של הנשר, ואני רואה שהוא פוקח וסוגר את העיניים".
פקח רשות שמורות הטבע והגנים מבהיל את הנשר לבית החולים לחיות בר בספארי וכשהם מגיעים לשם מתחילים לטפל בו בזריזות. כולם מבינים שהזמן במקרה הזה הוא קריטי. "הם מיד פתחו לו וריד והזריקו לו תרופות כדי לייצב אותו", הוא מספר.
כשלקח את הנשר, השכיל מעטוף לקחת איתו דבר נוסף: הבשר שהנשר פלט מגופו. "נסעתי עם חתיכת הבשר למעבדה של השירות הווטרינרי בבית דגן. כשהם לקחו את הדגימה ובדקו מה הוא אכל, הם לא האמינו שהנשר הזה עדיין בחיים. הרעל הקטלני שנמצא בגופו, רעל הטמיק, הוא חומר אסור לשימוש".
4 צפייה בגלריה
"מיד פתחו לו וריד. הם הבינו שהזמן קריטי". בבית החולים לחיות בר בספארי
(באדיבות הפקח אליקה מעטוף)
בבית החולים מנסים בינתיים בכל האמצעים לייצב את הנשר המורעל. "הכניסו אותו לחדר עם חימום, כרית ושמיכה כדי שיניח עליה את הראש. הוא היה מחובר לאינפוזיה והיה ממש חשש לחייו", משחזר הפקח.
כבר למחרת בבוקר מעטוף, שכל הלילה התהפך במיטתו, מתקשר לשאול לשלומו של הנשר. "אחת העובדות והיא סיפרה לי שהוא נראה קצת יותר טוב", הוא אומר בהקלה. "ביום שאחרי זה הוא כבר נעמד. ויותר מזה, הוא כבר התחיל לתקוף את כל מי שהתקרב אליו – וזה מצוין. נשר אמור לתקוף את מי שמתקרב".
אליקה מאמין שהנשר ביקש להציל את עצמו. "הוא כאילו 'עצר טרמפים' וחיכה שמישהו יעזור לו. בפעם הראשונה שצילמו אותו הוא עמד על הכביש עמידה מלאה ואחר כך הוא התחיל לעמוד על רגל אחת ואיבד מהכוח שלו. זה אומר שהגענו אליו זמן קצר לאחר שאכל את הבשר המורעל והוא הגיע לכביש שבו יש סיכוי טוב שמישהו יעבור שם".
הלא יאומן קרה - אחרי לילה קשה הנשר ניצל. עתה נותרה עוד משימה אחת מורכבת: להחזיר אותו אל הטבע. מדובר בנשר בוגר, שהיה ללא סימון ומעקב – והוא נלקח למרכז ההשבה בחי בר בכרמל. "הוא קיבל משדר GPS, טבעות ותגי כנף", מתאר מעטוף.
ואז הגיעה תפנית לא צפויה בעלילה: כשהנשר שוחרר אל הטבע הוא עף ישר אל קן באזור. לא מדובר היה בנשר כי אם בנקבת נשר ששבה אל גוזליה. "זה המקרה הכי טוב כי לא רק שהצלחנו להציל נשר - אלא גם הצלחנו להציל קן פעיל. זו הרגשת שמחה כפולה", אומר מעטוף בהתרגשות, ובאותה נימה מבקש להזכיר לנו שמרבית סיפורי ההרעלות לא נגמרים כך.
החלום של אליה מעטוף, ושל עוד רבים אחרים, הוא שאוכלוסיית הנשרים בגמלא תשוב לקנן על המצוק. "אני חולם שהיא תהפוך למה שהייתה בעבר – מושבת הקינון הכי גדולה בארץ של עופות דורסים". כדי שהחלום הזה יתגשם כולנו צריכים להירתם למשימה ולגרום למשרדי הממשלה לתקצב את פעולות ההצלה: מניקיון השטח מפגרים, דרך חקיקה ואכיפה שתרתיע את המרעילים ועד דיווח על פגרים שאנחנו רואים בשטח – כי כל פגר עלול להיות גורלו המר של הנשר הבא.
