תיירים, בין היתר מישראל, מגיעים בחודשי הקיץ לנפוש בחופים של האי השכן, אך ייתכן מאוד שבשל משבר האקלים בעוד כמה עשרות שנים אותם חופים פופולריים ייראו אחרת לגמרי. חוקרים סבורים שהחופים של קפריסין נמצאים בסיכון עקב שינויי האקלים, שכן עליית מפלס הים ופעולת הגלים שוחקות ועוד עתידות לשחוק את החופים החוליים של האי השלישי בגודלו בים התיכון, עם קו חוף המשתרע על פני 740 ק"מ. על פי התחזיות שמהוות נורת אזהרה חמורה, עד 72% מחופיה של קפריסין עלולים להיפגע עד שנת 2100.
חוקרים מטעם אוניברסיטת הים האגאי ביוון, ערכו מחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Frontiers in Marine Science, שבו נעשה שימוש בתמונות לוויין כדי למדוד את ממדי 241 החופים הבלתי מוגנים בקפריסין, במקביל ליצירת מספר מודלים שנועדו לסייע בחיזוי עליית מפלס פני הים ופעולת גלים שוחקים תחת תרחישי אקלים שונים, ובכך לאמוד את קצב נסיגת החופים בעשורים הבאים.
שתי הבעיות - עליית מפלס פני הים ופעולות גלים שוחקים - מחמירות עוד יותר על ידי אובדן המשקעים הזורם במורד הזרם בנהרות אל החופים, כאשר סכרים שנבנו במעלה הזרם לוכדים משקעים, מה שאומר שפחות חול זמין לשיקום החופים לאחר אירועי שחיקה.
על פי ממצא המחקר, עלייה קיצונית במפלס הים התיכון (עד 1.29 מטר מעל פני הים בממוצע, בהשוואה למפלס הבסיס שנרשם בשנת 2000), תגרום לפגיעה קשה יותר בקווי החוף הדרומי והמערבי של האי. בנוסף לכך, נמצא כי החופים שרוחבם צר מ-50 מטר הם הרגישים ביותר לסחף, כאשר רוחבם של עד 72% מהם צפוי להצטמצם ואף להיעלם עד סוף המאה.
תחת תרחישים שונים של פליטת פחמן דו-חמצני מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, נראה כי ככל שהפליטות גדלות, כך עולה מפלס פני הים, זאת מכיוון שהפליטות המזהמות מובילות להתחממות שמעלה בסופו של דבר את גובה פני הים ברחבי העולם - בשל המסת הקרחונים.
6 צפייה בגלריה
נסיגת קו החוף ב-241 החופים של קפריסין, שמסומנת על ידי נקודות צבעוניות לאורך קו החוף (הנסיגה החמורה ביותר, מעל 100 מטר, מסומנת באדום)
(צילום: Monioudi et al, 2023)
מתרחיש שבו פליטת פחמן דו-חמצני עומדת על 650 חלקים למילון (RCP4.5) ועולה ל-1,500 חלקים למיליון (RCP8.5) בתרחיש גרוע יותר, החוקרים הבחינו בעלייה קיצונית של פי שלושה בגובה פני הים לרמה של 2.04 מטר. בנוסף להשפעות של עליית פני הים, חומרת ותדירות הסופות (לרבות גלי השחיקה), צפויות לעלות גם כן, מפאת העובדה שעל פי המודלים שעליהם הסתמכו החוקרים נראה כי עד סוף המאה אירועי סופות קיצוניים צפויים לפגוע במחצית מהחופים, במיוחד בקווי החוף הצפוניים, תוך גרימת נזק משמעותי למערכות אקולוגיות טבעיות ולתשתיות שנוצרו בידי האדם, אם לא יינקטו אמצעי בטיחות מספקים.
אירועים קיצוניים כאלה ברמת RCP4.5 (תרחיש הביניים של המתווים המייצגים ריכוז גזי חממה) צפויים להתרחש כל 9 עד 27 שנים משנת 2050, אולם בתנאי רמת RCP8.5 - החמורים יותר - תדירות הסערה תגדל ותתרחש כל 2.5 עד 13 שנים, כשמעבר לשנת 2100 עלולה לעלות התדירות למספר פעמים בשנה.
6 צפייה בגלריה
אחד מחופי קפריסין על קו החוף הצפוני של האי הים תיכוני, שמדגיש את נסיגת החוף לאורך תקופה של 11 שנים באמצעות תמונות לוויין היסטוריות
(צילום: Monioudi et al, Frontiers in Marine Science (2023). DOI: 10.3389/fmars.2023.1188896)
בהתחשב בכל פעולת השחיקה הזו, נסיגה כוללת של החוף הקפריסאי הייתה צפויה עבור 2% מהחופים עד 2050, בעוד שעד 16% ייסוגו במחצית משטחם לפחות בתרחיש של רמת RCP8.5. על פי התחזיות, המצב העגום צפוי רק להחמיר במרוצת השנים. עד סוף המאה (באותם תנאים) צפויים 30% מהחופים להיעלם לחלוטין ו-72% לסגת במחצית משטחם לפחות. כתוצאה מכך, 39 מטר של קו החוף עלולים להיעלם, במיוחד בצפון ובמזרח האי.
מחברי המחקר טענו כי הנסיגה הזו הינה בעייתית מכיוון שלעיתים קרובות נבנית תשתית תיירותית לאורך קווי החוף, אך היא עלולה להישחק לצמיתות אם לא יופעלו תוכניות לחידוש החופים באמצעות הוספת חול מאזורים אחרים. יחד עם זאת, לפעולה זו יש חסרונות מכיוון שהיא לא פותרת את הבעיה לחלוטין, אלא מעבירה אותה ממקום אחד לאחר.
בנוסף לצעדים אלו, בשנת 2008 הופעלו אזורי חיץ למניעת בנייה נוספת של תשתיות לאורך קווי החוף, כדי לצמצם את ההשלכות הכלכליות של נזקים שהוסבו למרכזי תיירות במיוחד. החוקרים הציעו כי ייתכן שיהיה צורך לשקול אמצעים הנדסיים קשיחים, כגון חומות ים ושוברי גלים ימיים כדי לבלום ולצמצם עד כמה שניתן את פעולת השחיקה כתוצאה מגלי הסערה וכן להגן מפני עליית מפלס הים.
חשוב לציין כי לא מדובר בפגיעה רק ברווחת האדם, אלא גם פגעי טבע שעלולים להוביל לאובדן של בתי גידול מרכזיים עבור שפע של אורגניזמים שחיים על קו החוף, כשבין היתר מדובר באתרי קינון של בעלי כנף שונים. בשורה התחתונה, רק בני האדם יוכלו לבלום או לכל הפחות לצמצם את ההשפעה הרעה של שינויי האקלים, ובכך להבטיח שהדורות הבאים יוכלו להמשיך וליהנות מהיופי והמגוון של חופי קפריסין.
