ועידת האקלים של האו"ם, שהסתיימה לפני כשבוע, נסגרה בטון צורם. זאת, בשל כך שברגע האחרון הוכנס שינוי בנוגע להפחתת השימוש בפחם לאחר התנגדות של הודו, סין ומדינות נוספות.
"איך מישהו יכול לצפות ממדינות מתפתחות להבטיח הבטחות לגבי פחם ודלק מאובנים?", אמר נציג הודו בדיון הסיכום.
ד"ר רם פישמן, חוקר קיימות וכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ציין ש"יש פה מידה מסוימת של צביעות בביקורת על כך שהמדינות המתפתחות לא מציבות מטרות מספיק שאפתניות. המדינות המפותחות הן אלו שצריכות לקחת על עצמן מטרות יותר משמעותיות".
לדבריו, "יש התחייבות של העולם לתת עזרה כספית למדינות מתפתחות, אבל מדובר בסכומים קטנים. הסכומים שמדובר בהם - של 100 מיליארד דולר לשנה, הובטחו ב-2009, והמדינות המתפתחות טרם הצליחו להביא את זה לשולחן. לכן, למדינות המתפתחות יש סיבה להיות מתוסכלות. במקום לצפות מהן לעשות את זה - אנחנו העשירים צריכים לעשות הרבה יותר".
פישמן מוסיף: "חלק מירבי מהחשמל של הודו מגיע מפחם. נכון שמדובר בדלק מאוד מזהם והודו צריכה לעשות הרבה יותר כדי לצאת מהמצב הזה, אבל צריך לעזור לה. למדינות שלא תלויות בפחם יותר קל לומר 'בואו נוציא אותו משימוש'".
לדבריו, במקום לבקר את הודו – כדאי להתבונן ביעדים שהיא הציבה לעצמה: 500 ג'יגה-וואט של אנרגיות מתחדשות עד 2030 ואפס פליטות עד 2070.
"אם הם יעמדו ביעד, זה יביא לכך שיותר ממחצית מהאנרגיה שלהם תהיה מתחדשת ב-2030. נכון שהחצי השני יהיה ברובו פחם, אבל בכל זאת הישג מדהים. זה יעד מאוד שאפתני, אבל אפשרי עם הרבה מאמץ. לדוגמה, בישראל היעד הוא 30% עד 2030, ואני לא יודע אם בכלל נגיע לזה, כי כרגע אנחנו בפחות מ-10%. הודו עושה לנו בית ספר, אז לנו אסור בכלל לפתוח את הפה. היעד של ישראל, הסטארט-אפ ניישן, הרבה פחות שאפתני", אמר החוקר.
המדינות המתפתחות מהססות יותר לאמץ מטרות שאפתניות בקשר של הורדת דלקי המאובנים. מדוע? "קודם כל כי ברמה הערכית – הן לא אלו שגרמו למשבר הזה", אמר פישמן. "הרוב הגדול של הפליטות ההיסטוריות שהביאו אותנו למשבר הזה קרו בעקבות פעילות בעולם המפותח. העובדה שהעולם ה'עשיר' התעורר בדקה ה-90 ומצפה שכל המדינות המתפתחות יתיישרו לפי כך אינה הוגנת. המדינות המפותחות גרמו למשבר, והן אלו שצריכות לשאת ברוב האחריות".
לדבריו, המדינות המתפתחות מבינות כיום שהן יכולות להיות צודקות, אבל כדאי להן להיות גם חכמות. הן מבינות שמשבר האקלים מציב איום כל כך גדול על הכלכלה שלהן, שהן יותר חשופות לנזקים האלה, ואם הן לא ינסו לעצור את משבר האקלים, הן יספגו את הנזקים.
"המדינות המתפתחות הבינו בשנים האחרונות שזה אינטרס גדול שלהן לעצור את שינוי האקלים, והן נמצאות איפשהו במלכוד: מצד אחד הן רוצות שייעשה משהו, מצד שני – הן רוצות שהעולם העשיר יישא בחלק יותר משמעותי מהנטל, והן עדיין לא רוצות שהניסיונות לעצור את משבר האקלים יאט את הצמיחה הכלכלית שלהן, ואת האפשרות להוציא את האזרחים מעוני", הסביר.
"באופן טבעי, הן מתקשות לקחת על עצמן מטרות יותר מרחיקות לכת לצמצום פליטות, כולל הפסקת השימוש בפחם, כי הן היו רוצות שיותר מהנטל יילקח מהעולם המערבי. לעולם המפותח זה הרבה יותר קל. זאת גם בעיה פרקטית, כי יותר קשה למדינות המתפתחות, כמו הודו, לעשות את המעבר בצורה מהירה כמו המערב. זה דורש משאבים והשקעות גדולות מאוד מבחינה כלכלית. למדינות האלה יותר קשה להשיג הון מאשר לעולם המפותח".
הודו, מדינה שבה מתגוררים כ-1.4 מיליארד בני אדם, "נפגעת קשות משינויי האקלים גם בגלל היותה מדינה שיש בה אקלים חם. השינויים האקלימיים פוגעים בצורה מאוד קשה בחקלאות ההודית שכבר סובלת מתנאים קשים וממחסור בהשקיה. שינויי האקלים יכולים לגרום גם ליותר בצורות, גשם יותר קיצוני ויותר מפוזר, וגם טמפרטורות גבוהות", אמר פישמן.
כמו כן, הפגיעה זה לא רק בחקלאות. לדבריו, כמעט כל סקטור בכלכלה ההודית נפגע, ויש הרבה מחקרים שמראים כי עלייה בטמפרטורות פוגעת בהכל: בבריאות, בחברה, עלייה בפשע, התאבדויות ועוד. ככל שהזמן יעבור היא תפגע יותר ויותר. "הודו מבינה שהיא מאוד פגיעה מזה, וכמו מדינות אחרות באזורים עם אקלים חם", אמר.
פיתוח בר-קיימא
ד"ר פישמן עוסק בפיתוח בר-קיימא - ניסיון לאזן בין פיתוח כלכלי ושיפור המצב האנושי לבין האתגר הסביבתי. "המתח הזה חזק במיוחד במדינות המתפתחות, בגלל שרוב האוכלוסייה עדיין ענייה יותר מהמערב, היעדים לשיפור המצב האנושי מתרכזים שם".
"התחום הזה מנסה למצוא פתרונות לפיתוח ירוק, צמיחה ירוקה. זה הוא מודל שונה ממה שאנחנו, המדינות המפותחות, התמדנו בו. הוא מערב טכנולוגיה וכלכלה. אני מסתובב כבר 15 שנה בהודו ובאפריקה כדי להבין איך אפשר למצוא את הפתרונות".
ד"ר פישמן מוביל פרויקט בבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, שבו סטודנטים טסים להודו ולמדינות אפריקה כדי לסייע להן למצוא דרכים ברות קיימא לשיפור רווחתן, בעיקר דרך חדשנות וטכנולוגיה ישראלית. לפרטים נוספים: לחצו כאן.
