תופעה ייחודית התגלתה לאחרונה בתיבות קינון לתנשמות בגולן: תנשמת בוגרת עם חמישה גוזלי תנשמת ולידם גוזל של בז מצוי, ש"אומץ" על ידם. תיבת הקינון המיוחדת התגלתה במסגרת ניטור של המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים.
אוריה שדה, רכז אזור הגולן מטעם המיזם, הגיע לבדיקה שנתית של תיבות הקינון והופתע למראה עיניו. הוא בדק את מצבם הגופני של הגוזלים, תיעד את האירוע והמשיך לעקוב אחר המקרה הייחודי.
בביקור חוזר לאחר כמה ימים, צפה איתי בלוך, רכז ארצי ומדעי של פרוייקט התנשמות בשלושת הגוזלים ששרדו, יחד עם גוזל הבז. לדבריו, גם כעת נראה שהבז הצעיר מתפתח יפה למרות שהוא "מאומץ" על ידי משפחת תנשמות.
"תופעה של אימוץ צאצאים על ידי בעל חיים ממין אחר היא נדירה בעולם הטבע. אנחנו מכירים כמובן את התופעה של קוקיה שמטילה את הביצים שלה בקינים של ציפורים אחרות, אך זהו יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. תופעה של אימוץ בז על ידי תנשמת אינה מוכרת גם לוותיקי הפרוייקט", אמר בלוך. "ככל הנראה, זוג בזים הגיע לתיבה ריקה והתחיל לקנן בה. לאחר שנקבת הבז הטילה ביצה בתיבה, הגיע זוג תנשמות שגירש את הבזים מתיבת הקינון והתחיל לקנן בתיבה. התנשמת, התחילה לדגור על ביצת הבז יחד עם הביצים שלה וגם לאחר בקיעת גוזל הבז, היא המשיכה לטפל בו משל היה גוזל שלה".
בחברה להגנת הטבע מציינים כי בזים ותנשמות חיים בנישות אקולוגיות דומות. אמנם בזים פעילי יום ותנשמות פעילות לילה, אך שניהם ניזונים באופן קבוע בשטחים חקלאיים, ובעיקר בגידולי שדה. "פעמים רבות אנחנו פוגשים בזים שמאמצים תיבות קינון לתנשמות", אומרים בחברה להגנת הטבע. "הם מתחרים בינהם על תיבות קינון פנויות וכאשר יש מחסור בתיבות פנויות, התנשמות והבזים יכולים להילחם על האפשרות לקנן בתיבת קינון. במקרה שכזה, יש לתנשמות יתרון פיזי על פני הבזים ולרוב הן ינצחו במאבק".
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שעומד בראש המיזם, אמר כי "בכל שנה אנחנו מנטרים אלפי תיבות בכל הארץ ועוקבים אחר התנשמות באמצעות מצלמות אונליין. מפעם לפעם אנחנו רואים תנשמות צעירות שנכנסות לתוך תיבות קינון של משפחה אחרת, אך זאת פעם ראשונה ב-40 שנים של הפרוייקט שפוגשים במקרה יוצא דופן שכזה, שבו תנשמת מגדלת גוזל של בז מצוי".
פרופ' לשם, שהקים את המיזם, הוסיף: "גוזל הבז היה צריך להתאים עצמו למשפחתו המאמצת. ארוחות לילות שמורכבות באופן כמעט בלעדי ממכרסמים. בנוסף, התנשמות נוהגות לבלוע את הטרף בשלמותו, בעוד בזים מחלקים את הטרף לנתחים ואוכלים חתיכות קטנות יותר. אך לטבע יש חוקים משלו והבז הצעיר מוצא את הדרך להסתדר. נוסף על כך, הסיפור מעלה שאלות מעניינות על התנהגות הבז. אנחנו מקווים שכשם שמצא את הדרך לשרוד עד כה, ימשיך לשמצוא את הדרך לשרוד ולהתפתח".
המיזם לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות - שמובילה החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, וכולל כ-5,000 תיבות קינון מהצפון ועד לצפון הנגב, וכן מיזם משותף עם הירדנים והרשות הפלסטינית.
