חפירה ארכיאולוגית בדרום מזרח טורקיה מוכיחה שפירסינג היה באופנה גם לפני 11,000 שנה.
(צילום: טל אזולאי)
עדויות משכנעות לחרוזים נמצאו ליד שלדים מאותה התקופה, ביחד עם חפצי אומנות שונים, בחלקים מטורקיה של ימינו. חפצים דומים התגלו גם בעיראק, ירדן, סוריה ומדינות נוספות באזור.
לדברי החוקרים, עד עכשיו לא היה ידוע למה שימשו אותם החרוזים, אלא שכעת יש עדויות חותכות שייעודם היה תכשיט לפנים. החוקרים טוענים שהחשיפה הזאת ממחישה עד כמה אז, כמו היום, לאנשים היה חשוב איך הם מציגים את עצמם לעולם ובאילו אקססוריז הם יכולים לאבזר את עצמם כחלק ממעמד ואורח חיים.
חוץ מהממצא המסקרן הזה, נמצאו עוד יותר מ-100 אלף חפצים באזור, ומחקר עתידי יחשוף תובנות נוספות על החיים של אותן תרבויות עתיקות.
ומכאן, ללִבְנָתָן. לווייתן לבן הבולט בצבעו ובמבנה ראשו הייחודי. מסתבר, כך על פי מחקר חדש, שהלווייתנים הללו, הנקראים גם לווייתני בלוגה, משנים את צורת הראש שלהם - כדרך התקשרות חזותית, במהלך מפגשים ביניהם.
הם עושים זאת כדי לבטא את מה שהם מעוניינים לומר - דרך אותות הקשורים לחוש השמיעה (מפתח לתקשורת חברתית אצל לווייתנים). מדובר במין היחיד שידוע כעוסק בהתנהגות זאת, ומדענים מקווים להבין את הייחודיות הזאת באינטראקציות החברתיות שלהם.
שהרי, כמו בני האדם, יונקים רבים משתמשים בהבעות פנים כדי לתקשר או להביע רגשות וכוונות - אלא שהלווייתנים ברובם חסרי הבעה. אז איך זה קורה? גודל וגובה הראש משתנה - והחוקרים צפו ביותר מ-2,500 ביטויים של צורות כאלה, והשינויים נעשו בעיקר בהקשרים חברתיים – החל מאקט של שובבות ועד להתאהבות – כאשר זכרים שינו את צורת הראש בתדירות גבוהה פי 3 מהנקבות, לעיתים גם במהלך חיזור או הזדווגות.
ולסיום, מפה מדהימה של מרכז שביל החלב חושפת תעלומות חדשות על השכונה הגלקטית שבה אנחנו גרים. השדות המגנטים של שביל החלב מציגים במפה שטרם נראתה כמותה תכונות חדשות – ומעלות שאלות לגבי האופן שבו הגלקסיה שלנו פועלת.
כחלק מפרויקט של נאס"א, חוקרים השיגו מבט ייחודי על המנוע המרכזי של שביל החלב - דרך מפה שלקח ארבע שנים להרכיב. המפה הזאת חושפת את הקשר בין שדות מגנטיים לבין מבני אבק קרים ששוכנים בה – אלו הם אבני הבניין לכוכבים, כוכבי הלכת – ובעצם לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם.
תמונה ברורה יותר של מבני האבק, תביא לתמונה ברורה של שביל החלב. "מרכז שביל החלב מלא באבק", מספר ראש צוות המחקר מאונ' בפנסילבניה. אבק, בשילוב של גז חם במצב של פלזמה. את האזור הספציפי הזה מדענים חוקרים בזכות מימון שקיבלו מנאס"א, באמצעות מפת אינפרא-אדום המשתרעת על פני כ-500 שנות אור. המפה מצליחה לחשוף אזורים שלא מופו מעולם, ובשנתיים הקרובות מקווים להגיע לממצאים שיהוו השראה למודלים חדשים שיסבירו – מה קורה בלב הגלקסיה שלנו?
