כך מכה משבר האקלים ביבשת אפריקה: חלקים נרחבים של אפריקה חווים פרקי זמן תכופים ואינטנסיביים יותר של בצורת מאז 1983, כך עולה ממחקר חדש שבוצע על ידי מדענים מאוניברסיטת בריסטול ומאוניברסיטת קרדיף ופורסם על ידי עמותת WaterAid, שאנשיה מסייעים לחולל שינוי מהותי בחייהן של האוכלוסיות העניות והמודרות ביותר, על ידי שיפור הגישה שלהן אל מי שתייה, מערכת תברואה מסודרת ותוכניות היגיינה.
ממצאי המחקר מראים כי מזרח, דרום ומרכז אפריקה מהווים את המוקדים המרכזיים שבהם הבצורת מכה במלוא עוצמתה, שם חלה עלייה במספר החודשים בהם יש יובש או יובש קיצוני מדי שנה, כמו גם התרחבות השטחים היבשתיים באזורים הללו, אשר בהם מתרחשים אירועי בצורת קשים בין השנים 2021-1983. חלק ממדינות אפריקה - כולל דרום אפריקה, נמיביה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - ראו גידול של עד 40% משטח האדמה שלהן שהושפע מבצורת בעשור עד 2021, בהשוואה לתקופה דומה, לפני שלושה עשורים.
נכון לעכשיו קרן אפריקה, הכוללת את אריתריאה, אתיופיה, ג'יבוטי וסומליה (בהיקפים רחבים יותר נכללות בתוכה גם אוגנדה, קניה, רפובליקת סודן ודרום סודן), נמצאת בעונת הגשמים השחונה החמישית ברציפות שלה מאז סוף 2020, מה שהכניס מיליוני אנשים למעגל של אי ביטחון תזונתי חמור, כך שכעת צפוי רעב כבד באזור, במיוחד בסומליה. אולם הפגיעה באה לידי ביטוי לא רק בפגיעה באדם, אלא גם בחי, זאת לאור העובדה כי בין פברואר לאוקטובר השנה, 205 פילים, 512 גנויים, 381 זברות, 12 ג'ירפות ו-51 תאואים, מצאו את מותם בשל תנאי הבצורת הקשים.
מגמות הבצורת החדשות שזוהו, קשורות לשינויי אקלים ועלולות להחמיר עוד יותר את מצבן של הקהילות הכפריות והעירוניות גם יחד, הפזורות ברחבי אפריקה. מטעם עמותת WaterAid נמסר כי חלה החובה בפעולה דחופה שמטרתה הבטחת בסיס תזונתי עבור אותם אנשים, כולל גישה למקומות מים נקיים וראויים לשתייה וכן תשתיות תברואתיות הולמות. תוך שימוש בנתונים שעלו במחקר על אודות המגמה המתגברת של הבצורת, מצאו החוקרים מאוניברסיטאות בריסטול וקרדיף שחמש המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהבצורת הן סומליה, סודן, דרום אפריקה, דרום סודן ונמיביה. מדינות יבשות אלה, שכבר נמצאות במצב של מחסור במים בגלל הצחיחות שלהן, הולכות ומתייבשות עם הזמן, מה שמהווה נורת אזהרה ליבשת אפריקה בכלל ולאזורים הללו בעתיד הנראה לעין בפרט.
כמו כן, מגמה מדאיגה נראית גם באזורים לחים יחסית כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקנית וקמרון, שהתייבשו בהדרגה במהלך ארבעת העשורים האחרונים. עמותת WaterAid פרסמה אזהרה חמורה, לפיה המדינות הללו זוכות לכמויות גבוהות של גשם מדי שנה, אך אוכלוסייתן עלולה לספוג את ההשפעות ההרסניות של הבצורת בכל זאת במהלך העשור הבא, שכן מגמת ההתייבשות הולכת ומתרחבת ושולחת את זרועותיה לאזורים רבים ביבשת השנייה בגודלה מכלל היבשות בעולם.
האזהרה של ארגון הצדקה מגיעה בימים שבהם מנהיגי העולם נפגשים בוועידת האו"ם לשינויי אקלים (COP27), שנערכת בשארם א-שייח, במטרה ברורה להוביל לביצוע פעולות מעשיות בנושאים קריטיים אלו, כדי לטפל במצב החירום האקלימי והשלכותיו, לבטח כשמדובר בבצורת קשה ומתגברת ברחבי אפריקה, שאיננה ערוכה כדי להתמודד עם ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים. "המחקר הקודם שלנו במזרח אפריקה הצביע על חשיבות הגשמים בחידוש האקוויפרים (מאגר מים תת-קרקעי המורכב משכבות סלע נקבוביות המאפשרות מעבר מים ואגירתם על גבי שכבות סלע אטומות) באזורים יבשתיים. לכן, למרות שיש פחות גשמים בעונת הגשמים העיקרית ובצורות תכופות, העובדה שהגשם חזק יותר עשויה להוביל למילוי יעיל יותר של מי תהום. חשוב לציין, אגירת מים מתמשכת זו מתחת לאדמה עשויה לשמש בעתיד להפחתת בצורת", אמרה ד"ר קתרינה מיכאלידס, מאוניברסיטת בריסטול.
בשילוב הנתונים של צוות החוקרים עם מפות של אקוויפרים עיקריים מהמכון הגיאולוגי הבריטי (BGS) ונתונים שפורסמו על מגמות אגירת מים, גילו החוקרים שכמה מהמדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מבצורת רואות למעשה עלייה באגירת מי תהום בעשורים האחרונים, למרות מגמת הבצורת הגוברת. ממצא מפתיע זה מצביע על הפוטנציאל של מי התהום לספק חבל הצלה לקהילות שנפגעו מהבצורת במדינות כמו סומליה, קניה ואתיופיה. "מי התהום עמידים מאוד בפני בצורת, ולכן הפוטנציאל שלהם להציל ולשנות חיים באפריקה הוא עצום. זה חיוני שהמשאב הלא מנוצל הזה יפותח באופן בר קיימא כדי שהמים יגיעו לאנשים שזקוקים להם מאוד", הסביר פרופ' אלן מקדונלד, מוביל מחקר על מי תהום מטעם המכון הגיאולוגי הבריטי.
המחקר מראה בנוסף כי מדינות מסוימות מציגות מגמות מנוגדות - בעוד מחצית אחת של המדינה נוטה לבצורת עם מחסור חמור במים, המחצית השנייה חווה לחות רבה בשל הצפות וגשמים שיורדים לעיתים תכופות יותר. זה קורה בעיקר בקניה, אתיופיה, ניגריה ואנגולה. מדינות במערב הסאהל (חבל ארץ באפריקה) כמו סנגל, בורקינה פאסו וחלקים ממאלי וניז'ר, חוו תקופות רטובות יותר במהלך התקופה שבין 1983 ל-2021. "מצב זה של שיטפונות ובצורת בו-זמנית באזורים שונים של אותה מדינה, כפי שמתרחש כעת במזרח אפריקה, יוצר אתגרים עצומים הן עבור אופן ההתמודדות עם האסונות הללו והן עבור הסתגלות ארוכת טווח שדורשה במצבים מסוכנים שכאלה", אמר פרופ' מייקל זינגר, מאוניברסיטת קרדיף.
מדגסקר היא אחת המדינות שבהן פועלת עמותת WaterAid, שכן המחקר מדגיש כי מדובר במדינה החווה בצורת קשה. למרות שיש לה אזורים לחים, כלומר שחלק מהמדינה שופע וירוק, יש לה גם אזורים צחיחים. הנתונים העדכניים ביותר של האו"ם, מראים כי חלקה הדרומי של מדגסקר סובל מאספקת מים נמוכה ביותר, מה שהופך את האזור לפגיע מאוד במקרה של בצורת. המצב העגום מראה כי ל-70% מתושבי מחוז אנוסי (Anosy) אין גישה למי שתייה בסיסיים בעוד שמחצית מאוכלוסיית האזור זקוקה למים, תברואה והיגיינה באופן בהול. מדובר על אזור שהיה פורה בעברו, אך בשל היעדר הגשמים הוא גווע כיום.
"המחקר החדש שלנו הוא נורת אזהרה לכך שהאזורים היבשתיים של אפריקה צועדים לעבר עתיד יבש של בצורות חמורות, שעלולות להגיע על למדינות טרופיות שכיום שופעות ובעתיד יהפכו לצחיחות. אנשים כבר מתים בחזית משבר האקלים בגלל מחסור במזון ובמים טהורים - העולם יכול וחייב להילחם ולמנוע את ההשלכות ההרסניות הללו, בעיקר מנהיגי העולם שנפגשים זה עתה במצרים, וצריכים להבין את כובד האחריות שנמצאת על כתפיהם", אמר טים ווינרייט, סמנכ"ל ארגון WaterAid בבריטניה. "תנאי תזונה ותשתית ראויים ובטוחים עוזרים לקהילות ולמדינות שלמות להתמודד עם השפעות שינויי האקלים ולבנות חוסן מפני השלכות הרסניות עתידיות. פירושו של דבר יהיה שאותן קהילות יוכלו להישאר בריאים, ללכת לבית הספר, להתפרנס ולהיות יותר עצמאיים. זה גם יעזור בהתמודדות עם אי השוויון ההרסני בין המינים, שגורם לנשים ונערות להיות מושפעות באופן לא פרופורציונלי ממשבר האקלים, מכיוון שבדרך כלל הן נושאות בנטל בחיפוש אחר מקורות מים ראויים לשתייה".
