ארכיאולוגים גילו שרידים של שכיר חרב רומי שנקבר עם חרבו ושלד של אדם אחר מהתקופה הרומית, שראשו הערוף הונח לרגליו באתר ארכיאולוגי בוויילס. האתר שבו נקברו שני הגברים הללו התגלה לראשונה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר שנמצאו בו שרידי בתים מתקופת הברזל (800 לפנה"ס עד 43 לספירה) והווילה ויטון לודג' (Whitton Lodge) המתוארכת לתקופה הרומית (43 עד 410 לספירה).
סקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, לקראת פרויקט סלילת כבישים, הביא את הארכיאולוגים להבין כי האתר טומן בחובו אוצרות נוספים מהעבר. "מאז תקופת האבן, שימש האתר לקבורת בני אדם", אמר מנהל פרויקט החפירות, מארק קולארד, ארכיאולוג ומנהל Rubicon Heritage, חברה ארכיאולוגית שבסיסה באירלנד. הוא הוסיף כי מיקום קבורתו של שכיר החרב היה די מוזר. "הוא נקבר באמצע שדה, ליד הווילה הרומית שמשקיפה על העמק ועל הים. למעשה, זה מקום 'נהדר' להיקבר בו".
תנוחת השלד שאותר הייתה כפופה, כשהפנים פונות כלפי מטה, עם חרב ברזל ארוכה וסיכת קשת כסופה, בתוך ארון קבורה סגור במסמרי ברזל. החרב והסיכה מעידים על סמלים צבאיים רומיים המתוארכים לסוף המאה הרביעית עד תחילת המאה החמישית לספירה. צוות הארכיאולוגים לא היה בטוח לגבי נסיבות מותו של האיש, אך מה שכן היה וודאי היא העובדה כי גובהו היה 1.75 מטר וגילו סביב שנות ה-20 המוקדמות לחייו.
ההערכה של הצוות הייתה כי הוא סבל מדלקת באוזן התיכונה שהתפשטה לגולגולתו, עד אשר מת. "במהלך התקופה הרומית המאוחרת, כאשר האיש הזה היה בחיים, השליטה הרומית התמוטטה במה שהיא כיום הממלכה המאוחדת, מה שהוביל את אימפריית העבר לקחת את שירותיהם של שכירי חרב כדי להדוף פולשים. אז ייתכן שהאיש הזה, שהסיכה שלו נראית כמו אלה שנמצאו ביבשת אירופה, היה שכיר חרב רומי או אולי אפילו פולש שהשתלט על הווילה הרומית. ניתוח גנטי של שרידיו של האיש ישפוך אור על שורשיו", הסביר קולארד.
הגבר השני, שראשו הערוף הונח לצד רגליו, היה גם כן בשנות ה-20 לחייו כשמת בתקופה הרומית. שרידי עץ ומסמרי ברזל הצביעו על כך שהוא נקבר בארון מתים או קרש שעליו היו תכריכים. "כ-2% עד 3% מהקבורות באתרים רומיים כוללים אנשים ערופי ראש, ככל הנראה בשל ההוצאות להורג שבוצעו באותה עת, לפי מחקר משנת 2021 בכתב העת Britannia. ייתכן שהליך זה שימש כדי להפריד את הנשמה מהגוף או כדי למנוע מהגוף להתרומם שוב", אמר קולארד.
