פסיקה תקדימית: בית המשפט העליון הכיר בערכי טבע מוגנים ללא תלות באופן הגעתם לישראל. מדובר בהחלטה חשובה במאבק בסחר בחיות בר, השמה סוף לניסיונות יבוא שלהם ועקיפה של החוק.
בפסק דין קצר, אך עקרוני, קבע בית המשפט העליון שדגים הם ערכי טבע מוגנים, גם אם יובאו לישראל במסגרת סחר. ההחלטה ניתנה בערעור, שבו התבקש בית המשפט לקבוע בדיוק ההיפך. אזרח שביקש לייבא לישראל דגי טריגון (סטינגריי), מין ייחודי לנהר האמזונס בברזיל, כדי להחזיקם למטרות נוי, עתר נגד רשות הטבע והגנים. הרשות אסרה עליו לייבא את הדג, אך הוא הסתמך על פסיקה בודדת של בית משפט מלפני 20 שנה, וטען שבעלי חיים מיובאים אינם "ערך טבע מוגן", ושרשות הטבע והגנים אינה מוסמכת לפקח על סחר מסוג זה.
מדובר בטענה ששבה ועלתה נגד הרשות עם השנים, אך נדחתה שוב ושוב בערכאות נמוכות יותר בבתי משפט. מדובר בתולדה של פסיקה של השופט יצחק עמית, כיום שופט בבית המשפט העליון ואז שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, שדן בעתירה של קוסם שהחזיק קופה בת 17, שהציל ממוסד לנערים בסיכון בשנות ה-80 במאה הקודמת. רשות הטבע והגנים ביקשה אז להחרים את הקופה והקוסם הורשע בעבירה של החזקת ערך טבע מוגן לפי חוק הגנים הלאומיים. השופט עמית הבדיל בין החוק להגנת חיות הבר לבין חוק הגנים הלאומיים, וקבע כי חיה שהובאה לישראל בסחר אינה ערך טבע מוגן. פסיקת העליון האחרונה שמה סוף לפארסה.
האזרח שביקש לייבא את הטריגון, טען כי מדובר ביצור לבקן שהונדס במעבדה בתאילנד, ולכן אין מדובר בערך מוגן. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענתו. השופטת תמר בזק-רפפורט, כתבה בפסק הדין: "העובדה שמדובר במין שלגביו קיימת סכנת הכחדה - היא שהובילה לסירוב לייבוא". השופטת במחוזי בירושלים ציינה שמדובר בעמדה מקצועית המסתמכת גם על מומחים.
האיש לא ויתר וערער לעליון. הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב הגישה בשם עמותת "תנו לחיות לחיות" בקשת הצטרפות להליך כ"ידידת בית המשפט”. הקליניקה צידדה בהחלטת רשות הטבע והגנים שלא לאשר את ייבוא הטריגון. העמותה הוסיפה שהדיון בנושא לא יוכל להיות שלם מבלי שיישקלו השלכותיו הישירות על בעלי החיים עצמם: הן אלו הנסחרים, והן אלו שייפגעו בעקיפין בעקבות הסחר במדינת מוצאם ובישראל.
לבקשה צורפו שתי חוות דעת של מומחים, שניתנו בהתנדבות. הראשונה של ד"ר ג’ונתן בלקומב, מומחה בינלאומי להתנהגות ולרווחת דגים, שתיאר את עולמם המורכב והעשיר של דגי הטריגון והסבל הנגרם להם בשבי. השנייה של ד"ר נגה שני, מומחית לאקולוגיה פוליטית ולפשיעה סביבתית, שתיארה את מאפייני הסחר הבלתי חוקי בהם והשלכותיו האקולוגיות והאתיות.
על בסיס זה נטען שהסחר בדגי הטריגון והחזקתם הפרטית, כמו היו קישוט חי ונושם לסלון, מנוגד לאיסור ההתעללות שבחוק צער בעלי חיים. כן נטען שתכליתו ולשונו של חוק גנים לאומיים, האופי הבינלאומי של הסחר בחיות הבר והמשבר האקלימי-אקולוגי שכבר נותן אותותיו - מובילים למסקנה שיש להחיל על הדגים את ההגנות שבחוק זה, בין אם הגיעו לארץ באופן טבעי ובין איתרע מזלם והובאו אליה במסגרת סחר.
בחוות הדעת, הסבירה ד"ר שני כי הטריגון משמש כאחת המטרות העיקריות של הסחר הלא חוקי בדגי נוי בברזיל. המסחר פועל בעיקר על ידי הברחת הטריגונים בנהר לפרו וקולומביה, שם המבריחים נפגשים עם יצואני חיות בר בעלי אישור סחר חוקי, ויש ש"מלבינים" את הטריגונים על ידי ערבובם עם חיות אחרות, שמותרות בסחר. לדבריה, המקרה במוקד הדיון הוא מקרה קלאסי של הברחה. "הסיכוי שאינדיבידואלים הועברו מברזיל לתאילנד באופן חוקי וגלוי נמוכים מאוד".
בנוסף לא ברור על מה הסתמך האזרח, שטען כי הטריגונים שביקש לייבא הם צאצאים של דורות רבים בשבי. "לרוב היחידים שביכולתם להצביע על מקורם של בעלי חיים מסויימים הם המבריחים עצמם, שהאינטרס שלהם הוא כמובן להסתיר את מקורם האמיתי", כתבה ד"ר שני. עוד הדגישה כי "שוק חיות הבר האקזוטיות הוא שוק אספנות תחרותי ביותר. חשוב מאוד שכל מדינה תיקח אחריות למגר את הסחר הלא חוקי בשטחה".
במקביל, רשות הטבע והגנים הציגה את מסמך ההנחיות הרשמי של המשרד להגנת הסביבה של ברזיל, שממנו עולה כי המין הזה הוא אחד ממיני המטרה העיקריים של סחר לא חוקי במדינה. "פרטים מוברחים דרך הנהרות לפרו וקולומביה ומשם מיוצאים ומגיעים בסופו של דבר לשווקי דגי הנוי העולמיים. הקונים העיקריים הם ממדינות באירופה ובאסיה".
בתחילת החודש בית המשפט העליון דחה את טענות המערער. בו במקום ניתן פסק-דין קצר, שבו הובהר שבית המשפט מאמץ את העמדה - לפיה חוק גנים לאומיים חל גם על ייבוא וסחר של ערכי טבע מוגנים. בכך נסתם הגולל על טענות דומות המועלות מזה 20 שנה מצד סוחרים ומחזיקים שלא כדין בחיות בר. "מדובר בהרחבה על ההגנה על בעלי חיים והסביבה, לאחר שבית המשפט הכיר בהגנה עליהם ולמענם, שהם לא רק חפץ לסחור בו ולהחזיקם כקישוט חי ונושם בסלון", הסביר עו"ד אמנון קרן מהקליניקה. התקדים הנוכחי קובע שאין עוד מחלוקת בעניין: ערכי טבע מוגנים נותרים כאלה, וזוכים גם להגנה למענם הם, ללא תלות באופן הגעתם לישראל.
עו"ד שי פרץ, התובע הראשי ברשות הטבע והגנים, התייחס להחלטה ואמר: "בית המשפט קבע באופן חד משמעי ונחרץ כי לרשות יש סמכות לאסור על ייבוא ערכי טבע מוגנים ואשר הסחר בחלק ניכר מהם מוגבל על פי אמנות בינלאומיות. כמו כן נקבע כי רשות הטבע והגנים הנה הגוף המוסמך לפקח ולהתיר הכנסת חיות בר וערכי טבע לתחום המדינה וכי הרשות פעלה כדין בעת שסירבה לבקשה לייבוא הדג. בפסק דין הבהיר בית המשפט העליון כי ערכי טבע יוכרו כערכי טבע מוגנים, ללא קשר לדרך הגעתם אל תחומי המדינה".
