זוחלים הגיעו לראשונה לים לאחר הכחדת פרם-טריאס - הכחדה המונית קטסטרופלית שהרסה מערכות אקולוגיות ימיות וסללה את הדרך לשחר עידן הדינוזאורים לפני כ-252 מיליון שנה. עדויות לאבן דרך אבולוציונית זו התגלו רק במקומות בודדים ברחבי העולם: באי הארקטי שפיצברגן (Spitsbergen), בצפון-מערב אמריקה הצפונית ובדרום-מערב סין. על כן, התגלית שנחשפה בחפירות בניו זילנד, ולמרות שמדובר רק על חולייה בודדת, היא רבת משמעות בכך שהיא שופכת אור חדש על קיומם של זוחלים ימיים פרהיסטוריים גם בחצי הדרומי של כדור הארץ.
3 צפייה בגלריה
שחזור של נותוזאורוס, הזוחל הימי העתיק ביותר מחצי הכדור הדרומי
(איור: Stavros Kundromichalis)
זוחלים שלטו בים במשך מיליוני שנים לפני שהדינוזאורים שלטו בעולם. הקבוצה המגוונת והארוכה ביותר מבחינה גאולוגית הייתה זאורופטריגיים (Sauropterygia), עם היסטוריה אבולוציונית המשתרעת על פני למעלה מ-180 מיליון שנה, עם הגדולים שבזוחלי הים מכל הזמנים, כשהגדול שבהם היה הפליוזאורוס, שהגיע לאורך 15 מטרים ולמשקל 45 טונות.
הקבוצה כללה גם את הפלזיוזאורים ארוכי הצוואר, בעלי הדמיון החזותי למפלצת מלוך נס. הנותוזאוראים, שהחולייה שהתגלתה שייכת למין מסדרה זו, היו אבותיהם הקדומים הרחוקים של הפלזיוזאורים. אורכם הגיע עד לשבעה מטרים והם שחו באמצעות ארבעה איברים דמויי משוטים.
בנוסף לכך, לנותוזאוראים היו גולגולות שטוחות עם שיניים חרוטיות דקות ששימשו אותם לתפוס דגים ודיונונים, אליהם חתרו למגע בשחיי מהירה. מאובן הנותוזאורוס (Nothosaurus) הניו זילנדי - "לטאה מזויפת" מיוונית - התגלה באפיק נחל במהלך סקר גאולוגי בשנת 1978, אך חשיבותו לא הוכרה במלואה עד שפלאונטולוגים משבדיה, נורבגיה, ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח טימור בחנו וניתחו את החולייה ומאובנים אחרים הקשורים אליה, במחקר שפורסם בכתב העת Current Biology.
"הנותוזאורוס שנמצא בניו זילנד מבוגר ביותר מ-40 מיליון שנה מהמאובנים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה בחצי הכדור הדרומי. הזוחלים הימיים הקדומים הללו חיו בסביבת חוף רדודה ששפעה יצורים ימיים בתוך מה שהיה אז חוג הקוטב הדרומי", הסביר ד"ר בנג'מין קיר מהמוזיאון לאבולוציה באוניברסיטת אופסלה, המחבר הראשי של המחקר.
מאובני הנותוזאוראים הקדומים ביותר הם בני כ-248 מיליון שנים ונמצאו לאורך חגורת קו רוחב צפוני עתיק שנמתח מהשוליים הצפון מזרחיים עד הצפון מערביים של אוקיינוס העל פנתלסה (Panthalassa), שהחל להיווצר לפני 700 מיליון שנה כאשר יבשת העל רודיניה החלה להתפרק.
המקור, התפוצה והתזמון בדבר העיתוי שבו הנותוזאוראים הגיעו לאזורים מרוחקים אלה, עמדו בלב ויכוח ער בנושא, כאשר ישנן מספר תיאוריות שגרסו כי הם נדדו לאורך קווי החוף הצפוניים של הקוטב, שחו דרך נתיבי ים פנימיים, או השתמשו בזרמים כדי לחצות את אוקיינוס העל פנתלסה.
מאובן הנותוזאורוס מניו זילנד, שתוארך כבן 246 מיליון שנה, סיפק תובנות חשובות שיישבו את המחלוקת ארוכת השנים. "באמצעות מודל אבולוציוני מכויל בזמן של התפלגות גלובליות של זאורופטריגיים, הראינו שמקורם של הנותוזאוראים ליד קו המשווה, משם התפשטו במהירות הן צפונה והן דרומה במקביל להקמת מחודשת של מערכות אקולוגיות ימיות מורכבות לאחר ההכחדה ההמונית הקטלנית שסימנה את תחילת עידן הדינוזאורים", אומר ד"ר קיר. "תחילת עידן הדינוזאורים התאפיינה בהתחממות עולמית קיצונית, שאפשרה לזוחלים הימיים הללו לשגשג בקוטב הדרומי. זה גם מצביע על כך שאזורי הקוטב העתיקים היו נתיב סביר להגירות הגלובלית המוקדמות ביותר שלהם, בדומה למסעות שעורכים לווייתנים כיום. אין לי ספק כי ישנם עוד שרידי מאובנים של זוחלים ימיים שנכחדו זה מכבר, ומחכים להתגלות בניו זילנד ובמקומות אחרים בחצי הכדור הדרומי", הוסיף החוקר.
