חג הסוכות כבר כמעט כאן, והפיד שלנו מלא בשלל מתכונים והצעות לארוחות החגיגיות שנקיים תחת הסכך. אין ספק שהסעודות המפנקות בסוכה הן הזדמנות לפגוש את הקרובים אלינו (תוך הקפדה על זהירות עקב מגפת הקורונה, כמובן) וכמובן לאכול אוכל טעים, אך לאחר הארוחות הגדולות הללו מצטבר גם זבל רב - כולל כמויות גדולות של מזון שהיה יכול להיאכל. עם זאת, בכמה צעדים פשוטים אפשר להפוך את הארוחות בסוכה למקיימות יותר, ולצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלנו.
"לצערנו, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בבזבוז מזון", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. לא פחות מכ-25 אחוז מכל מוצרי המזון שאנחנו קונים נזרקים לפח מבלי שייאכלו. לבזבוז מזון השלכות כלכליות וסביבתיות משמעותיות: על פי הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון, היקף אובדן המזון בישראל עמד בשנת 2019 על 2.5 מיליון טונות – כמות ששווייה הכספי עומד על כ-20.3 מיליארד שקל (כ-1.5 אחוזים מהתוצר הלאומי). סך האובדן מהווה כ-35 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. "משפחה ישראלית ממוצעת זורקת לפח, מידי שנה, מזון בשווי 3,300 שקל ובמשקל שמקביל לזה שנצרך על ידה בתקופה של חודש וחצי", אומרת פרופ' קרונפלד-שור. על פי המשרד להגנת הסביבה, כמות המזון שנזרק בחגים גדולה עד פי 2 מביום חול.
לדברי פרופ' קרונפלד-שור, חלק מבזבוז המזון נובע מהרגלי הקנייה שלנו. "לרוב אנחנו קונים בסופרמרקטים וברשתות המזון המרכזיות כמויות גדולות של מזון כל פעם - וזאת בניגוד לאירופים, למשל, שקונים בחנויות שכונתיות מזון שמיועד רק ליום או ליומיים הבאים", היא אומרת. "כתוצאה מכך, אנחנו גם זורקים מזון רב".
מלבד בעיית בזבוז המזון, הישראלים צורכים גם כמויות גדולות מאוד של מזון מן החי. "מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת עוף לנפש ובמקום הרביעי בעולם מבחינת צריכת בקר", אומרת פרופ' קרונפלד-שור. "יש לכך השלכות שליליות מהותיות, הן ברמה הסביבתית והן ברמה הבריאותית".
להקטין את כמויות הבשר
אז מה אנחנו יכולים לעשות גם כדי שהארוחות החגיגיות שלנו יהיו גם סביבתיות? "חשוב להכין רק את כמות המזון שנדרשת לארוחת החג, כך שלא ייזרק אוכל", אומרת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. היא גם מציעה פתרון מקורי לבעיית השאריות מהארוחות הגדולות: "אפשר להגיד לאורחים להגיע עם קופסאות רב-פעמיות, כך שהם יוכלו לקחת איתם הביתה שאריות מארוחת החג".
בנוסף, כדאי להקטין את צריכת החלבונים מן החי בארוחות החג – ובפרט את כמויות הבשר. לא מדובר במשימה קשה או בלתי אפשרית: אפשר להחליף את החלבונים מן החי בחלבונים מזינים-לא-פחות ממקורות צמחיים, כמו תבשילים המבוססים על קטניות וקינואה, סלטים ומאפים.
בעיה סביבתית נוספת שנוצרת עקב ארוחות החג היא העובדה שמשפחות רבות נוהגות להשתמש בכלים חד-פעמיים בערב החג. "הדבר יוצר כמות עצומה של פסולת פלסטיק שמזהמת את הסביבה ושפוגעת בבריאותנו", אומרת פרופ' קרונפלד-שור. לכן, בערב החג מומלץ להשתמש בכלים רב-פעמיים - ולחלק את שטיפת הכלים בין בני הבית, למשל. אם כבר קניתם כלים חד-פעמיים, כדאי לעשות בהם שימוש חוזר, ולא לזרוק אותם לפח לאחר שימוש אחד.
"באופן כללי, אנחנו צריכים לשנות את ההרגלים שלנו, לרכוש ולצרוך באופן מדויק יותר את הכמות שאנחנו צריכים ולהשתדל לרכוש מוצרי מזון של יצרנים מקומיים", היא אומרת.
פסגת מערכות המזון של האו"ם
חשיבותו של נושא המזון והשאיפה להפוך את התחום למקיים יותר וכך לשפר את הביטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם הובילו לעיסוק בנושא באו"ם, כאחד מ-17 היעדים שהציב הארגון לפיתוח בר-קיימא עד 2030, שאומצו על ידי כל 193 המדינות החברות בו (כולל ישראל). אחד מהאירועים המרכזיים בהקשר זה הוא פסגת מערכות המזון של האו"ם, שתתקיים ב-23 בספטמבר בניו יורק. "המטרה של הפסגה היא להפוך את מערכות המזון בעולם לשוויוניות, בריאות ובנות-קיימא", מספרת פרופ' קרונפלד-שור.
ההיערכות לאירוע המדובר לא פוסחת על ישראל, והמשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ מובילים את התהליך ופועלים לגיבוש עמדה ישראלית לאומית. "אנחנו בוחנים את מערכות המזון בצורה רחבה ומורכבת ככל האפשר: מרמת השימוש במשאבי הטבע, דרך הזיהום שהן מייצרות ועד כלל ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות, החברתיות, הכלכליות, האתגרים והפתרונות האפשריים", אומרת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה.
לדבריה, כהכנה לפסגה, הוחלט באו"ם לקיים דיאלוגים בנושא, שהובלו בישראל על ידה. "זה היה מיזם מיוחד ומרגש מאוד, שלקחו בו חלק שלל מגזרים: משרדי מממשלה, תעשיינים, ארגוני סביבה וחברה, אנשי חינוך, בריאות, צבא, שפים, חקלאים ואף נוער". לדבריה, הדיאלוגים כללו 35 שולחנות עגולים בנושאים שונים, שבכל אחד מהם לקחו חלק 10 משתתפים מארגונים שונים (בהם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא ורבים נוספים).
"כעת אנחנו עובדים על 'מפת דרכים' להשגת מערכות מזון שוויוניות בריאות ובנות-קיימא בישראל עד 2030, שנוגעת בכל הנושאים שעלו בדיאלוגים ושנציג אותה בפסגה, ועל בסיסה אנחנו מקדמים החלטת ממשלה שתאמץ את עקרונותיה ושתקבע שתוקם ועדה בין משרדית שתכין תכנית לאומית למערכות מזון".
לדברי פרופ' קרונפלד-שור, יש לישראל כמה יתרונות שיכולים לאפשר לה להיות מובילה עולמית בתחום מערכות המזון בנות-הקיימא בעולם. "בישראל יש גיוון גיאוגרפי והון אנושי שמאפשרים לנו לפתח, לבחון ולאמץ מזונות שונים ומגוונים לתוך התזונה שלנו", היא אומרת. "אנחנו גם בעלי נטייה לחדשנות וליזמות, מה שיכול לסייע לנו בהתמודדות עם הצורך לפתח חקלאות בת-קיימא".
על פי המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, על אף שלמדיניות יש תפקיד משמעותי בנושאים אלו, גם לבחירות האישיות שלנו, ברמת הפרט, יש חשיבות גדולה מאוד. "לבחירות כמו כמה אנחנו קונים, מה אנחנו אוכלים וכמה אנחנו זורקים יש השפעה ניכרת על מערכות המזון, על הבריאות שלנו ועל הסביבה", היא מסכמת. "כל אחד צריך לקחת אחריות על הצריכה והפסולת שלו ולהבין את ההשלכות של מעשים אלו – והחגים, כתקופה של התחדשות, הם הזדמנות טובה לכך".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
