כמויות עצומות של פסולת מפלסטיק נמצאו בשפך של נחל קדרון, שנושקות לקו המים של ים המלח. לפי הערכות מדובר בכמויות פסולת של עשור שהצטברו במקום. "זה פשוט חוף מלא זבל. אין סיבה שזה יקרה", אמר חוקר מאוניברסיטת חיפה, שתיעד את הפסולת במקום.
פסולת פלסטיק ליד ים המלח
(צילום: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה)


במסגרת קורס למחקר עם רחפנים, גילו חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני של אוניברסיטת חיפה כמויות עצומות של פסולת מפלסטיק, בשפך של נחל קדרון. "ים המלח סובל מהזנחה וניצול של עשרות שנים, ולמרבה הצער, התמונות מדברות בעד עצמן. השטח מכוסה במקרו פלסטיק, שעם השנים הופך להיות חלק מרצועת החוף", אמר ד"ר גור מזרחי, אחד ממובילי המחקר.
המחקר, שאותו מוביל הפוסט דוקטורנט ד"ר אקוס קלמן תחת הנחייתה של פרופ' בוורלי גודמן-צ'רנוב, מתקיים במסגרת קורס שמשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, בין היתר רחפנים, אותו מעבירים ד"ר מזרחי, ד"ר יואב להן וד"ר אנה ברוק ומטרתו לאתר זיהומי פלסטיק ולבחון את ההשפעה של הזיהום וירידת המפלס השנתית על ים המלח. כשהגיעו לנקודה שבה נשפך נחל קדרון לים המלח הם נדהמו לגלות את ערימות הפלסטיק, שכללו בקבוקים מכל הסוגים, ניילונים, מיכלי פלסטיק ועוד.
4 צפייה בגלריה
פסולת פלסטיק מפוזרת סמוך לקו המים
פסולת פלסטיק מפוזרת סמוך לקו המים
פסולת פלסטיק מפוזרת סמוך לקו המים
(צילום: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה)
4 צפייה בגלריה
כמויות גדולות של פסולת, שהצטברה במשך שנים
כמויות גדולות של פסולת, שהצטברה במשך שנים
כמויות גדולות של פסולת, שהצטברה במשך שנים
(צילום: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה)
לדברי החוקרים, מדובר ככל הנראה בזיהום שנערם במשך שנים, כאשר השטפונות השנתיים בנחל "מסיעים" בכל פעם את הפסולת קרוב יותר ויותר לים המלח. "סביר להניח שחלק גדול מהזיהום מקורו בנחל קדרון וכנראה בנחלי אכזב אחרים שמביאים ושוטפים את האשפה שאנו משאירים בשטח, או מערימות זבל בלתי מטופלות. הנושא דורש התייחסות מיידית של הגופים המתאימים ואנו כחוקרים ואנשי סביבה מחויבים להציף את הנושא. ים המלח הוא מקום ייחודי בקנה מידה עולמי וחשוב שנעשה הכל כדי לצמצם את הפגיעה הסביבתית הקשה שאנו גורמים בניצולו והזנחתו", אמר ד"ר מזרחי.
לדבריו, מדובר בפסולת שהצטברה משך כעשר שנים. "קשה לדעת בדיוק מאיפה מגיעה כל הזוהמה. אבל זה לא מקרה חד פעמי. זו פסולת שנאספה במשך שנים. חלק קבור באדמה תחת סחופת אדמה. זה כמו בחיריה. זה נהיה מרבד של קרקע מעורבבת בבקבוקים ופלסטיק. צריך לעצור את זה לא משנה מה המקור. יש לחקור את מקור הזיהום".
4 צפייה בגלריה
גם מהאוויר ניתן להבחין בפסולת הרבה
גם מהאוויר ניתן להבחין בפסולת הרבה
גם מהאוויר ניתן להבחין בפסולת הרבה
(צילום: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה)
4 צפייה בגלריה
הפסולת סמוך לים המלח
הפסולת סמוך לים המלח
גם מהאוויר ניתן להבחין בפסולת הרבה
(צילום: ד"ר גור מזרחי, אוניברסיטת חיפה)
ד"ר מזרחי הוסיף: "לים המלח אנחנו עושים צרות. שואבים ומייבשים ומזהמים אותו. לא נהרוג את הדגים בים המלח כמובן. אבל מצטבר שם מיקרופלסטיק בקרקעית מה שמזהם את ים המלח. במקום שיהיה ים טבעי במקום הכי נמוך בכדור הארץ, אנחנו מקבלים את זה. את החלק הדרומי של ים המלח הפכנו לבריכות למפעלים. צריך לדאוג לים המלח ולשמור עליו. זה בעצם יוצר סוג חדש של קרקע. לא צריך להפוך את הקרקע במקום למזבלה. צריך לחקור את הנושא יותר. אני הופתעתי מכמויות הזבל. זה פשוט חוף מלא זבל. זה כל כך חבל. וכעת זורם שם גם ביוב, מה שלא רואים בתמונות. זה לא צריך לקרות. אין סיבה שזה יקרה".