שינויי האקלים מכים במציאות בכל הכוח ומקצינים ככל שחולף הזמן. טמפרטורות גבוהות במיוחד נמדדו במספר רב של מדינות בעולם והביאו חוקרים מאוניברסיטת גטבורג בשבדיה, לצייר תמונה קודרת להמשך המאה, לפיה גלי החום צפויים להתגבר, ולהשפיע על עד חצי מיליארד בני אדם מדי שנה. ההשלכות ההרסניות עלולות להוביל למחסור במזון, למקרי מוות ולהגירה מוגברת של פליטים, כאשר החום מגיע לרמות העולות על מה שבני אדם יכולים לסבול. יחד עם זאת, אפשר למנוע מצב כזה אם יינקטו אמצעים יעילים ומיידים כדי להגיע ליעדי הסכם פריז מ-2015, לגבי הפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם.
בהודו ובפקיסטן גלי חום עם טמפרטורות שחוצות את רף ה-40 מעלות בצל הם צורת ביטוי אחת מסכנת חיים של מזג אוויר קיצוני. במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Earth's Future, הציגו חוקרים תרחישים שונים להשלכות של גלי חום בדרום אסיה עד שנת 2100. "קישרנו בין חום קיצוני לאוכלוסייה. בתרחיש הטוב ביותר, הצלחנו לעמוד ביעדים שנכללו בהסכם פריז, עם שני גלי חום בשנה, שחושפים כ-200 מיליון בני אדם לגלי החום. אבל אם המדינות ימשיכו לתרום לאפקט החממה כפי שהן עושות כעת, בין היתר עם פינוי ובנייה על קרקע שבעצם עוזרת להוריד את הטמפרטורות העולמיות, אנו מאמינים שיכולים להיות עד חמישה גלי חום נוספים בשנה, עם יותר מחצי מיליארד בני אדם שייחשפו אליהם, עד סוף המאה", אמר דליאנג צ'ן, פרופ' למטאורולוגיה פיזיקלית באוניברסיטת גטבורג ואחד ממחברי המחקר.
המחקר מזהה את השטחים הסמוכים לנהרות האינדוס (בפקיסטן) והגנגס (בהודו) כפגיעים במיוחד. אלו הם אזורים עם טמפרטורות גבוהות, המיושבים בצפיפות. פרופ' צ'ן מציין כי הקשר בין גלי חום לאוכלוסייה פועל בשני הכיוונים. גודל האוכלוסייה משפיע על מספר גלי החום העתידיים, משום שאוכלוסייה גדולה יותר מגבירה את הפליטות ככל שהצריכה והתחבורה גדלות. לדבריו, גם תכנון עירוני חשוב, מכיוון שאם ייבנו ערים וכפרים חדשים במקומות שפחות נתונים לגלי חום, ניתן יהיה לצמצם את מספר האנשים שייפגעו.
"אנחנו מקווים שהמנהיגים במדינות כמו הודו ופקיסטן יקראו את הדוח שלנו ויחשבו עליו לעומק. על פי מודל החישוב שלנו, מספר האנשים שייחשפו לגלי חום הוא גדול. המספרים בפועל יהיו תלויים בדרך שבה מדינות אלו יבחרו ללכת בכל הנוגע לתכנון העירוני שלהן. פליטת גזי חממה ופליטות חלקיקים עתידית הן שייקבעו כמה אנשים ייחשפו להשפעות הסביבתיות בפועל. נוכל לצמצם יותר מחצי את האוכלוסייה שתיחשף לגלי חום עזים אם נצמצם את הפליטות, אם נגיע ליעדים שהוצבו בהסכם פריז. גם צעדי הפחתה וגם צעדי הסתגלות יכולים לעשות הבדל עצום", הסביר פרופ' צ'ן.
למרות שהמחקר צופה בעיקר את העתיד לבוא, נראה כי גלי חום גורמים כבר עכשיו לבעיות גדולות בהודו ובפקיסטן. חקלאים נפגעו באופן קשה מהבצורת והחום שגרמו לפגיעה חמורה ביבולי החיטה שלהם, והיבולים שלהם הועברו למיקומים גבוהים יותר כדי לנסות ולהימלט מהחום הקיצוני - מהלך שהביא לפינוי שטחים גדולים של עצים, שתרמו להורדת הטמפרטורות על ידי ספיחת פחמן. "עם אוכלוסייה גדולה יותר, השימוש בקרקע גדל, וזה כשלעצמו יכול להעלות את הטמפרטורות עוד יותר. כל גל חום יביא לעלייה בתמותה וירידה בפריון, שכן מעט אנשים יכולים לעבוד בחום של 45 מעלות. אני חושש שאם לא נעשה דבר, זה יכול בסופו של דבר להוביל לגל עצום של הגירה", אמר פרופ' צ'ן.
לצורך העניין, גל חום מוגדר במחקר כמצב שבו הטמפרטורה גבוהה לפחות כמו במהלך 10% מימי הקיץ החמים ביותר בין 1975 ל-2014 באזור. במחקר זה, המחברים השתמשו גם בטמפרטורות יום מעל 35 מעלות צלזיוס וטמפרטורות לילה מעל 25 מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים לפחות כערכי סף למיפוי גלי חום. בנוסף, גל חום נמשך בסביבות 10 ימים ובניגוד לשבדיה, למשל, אין התקררות משמעותית בשעות הלילה - והטמפרטורה גבוהה מסביב לשעון.
