קטלוג הכוכבים של היפרכוס - שנחשב לניסיון המוקדם ביותר למפות את שמי הלילה - התגלה על קלף שנשמר במנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני במצרים. במחקר, שפורסם בכתב העת Journal for the History of Astronomy, תיארו החוקרים כתב יד שהופיע על פלימפססט, שנמצא במנזר היווני-אורתודוקסי, הנמצא בסמוך למקום הנחשב על פי המסורת הנוצרית כהר סיני. את המחקר ערכו חוקרים מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת, ואוניברסיטת סורבון.
היסטוריונים האמינו זה מכבר שקטלוג הכוכבים נוצר לפני זמן רב על ידי האסטרונום היווני הקדום היפרכוס - הקטלוג שלו נחשב כמייצג את המפה המוקדמת ביותר של הכוכבים. אבל היעדר ראיות פיזיות למפה כזו, השאיר את ההישג ליצירת מפת הכוכבים המוקדמת ביותר בידיו של קלאודיוס פתולמאיוס, המוכר יותר בשמו המקוצר תלמי, שעשה זאת באלכסנדריה במאה ה-2 לספירה. החשובה בין יצירותיו היא "אלמגסט", שבה הציג את תורתו האסטרונומית - המודל הגאוצנטרי של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז והיה מקובל במשך יותר מ-1,200 שנים.
כעת, צוות החוקרים מאמין כי הם מצאו חלק מהקטלוג שיצר היפרכוס, שהיה הראשון שהגדיר את מיקומי הכוכבים באמצעות שתי קואורדינטות, ומיפה כוכבים על פני כל השמים, כ-300 שנים לפני תלמי, בין 162 ל-127 לפנה"ס, כשתצפיותיו של היפרכוס נראו לחוקרים כמדויקות יותר מאשר של תלמי, שכן הראשון השתמש בקו המשווה השמיימי, שהינה מערכת שכיחה יותר במפות כוכבים מודרניות.
הכול החל למעשה במחקר של כתב יד על פלימפססט - מגילה או קודקס קלף, שנמחק או גורד ממנו הכיתוב הקדום, ונכתב תחתיו טקסט חדש, ועדיין ניתן לזהות חלק מהכתב הקדום - שנמצא במקור במנזר סנטה קתרינה. מתוך סקרנות, אחד מהחוקרים ביקש מקבוצת תלמידים לראות אם הם יכולים לזהות משהו מהטקסט הקודם. אחד מהם, ג'יימי קלייר, חשף את מה היה נראה כשורה של טקסט שנראתה בעבר בעבודתו של המתמטיקאי, הגאוגרף והאסטרונום היווני ארטוסתנס, שהישגו החשוב ביותר היה מדידת היקף כדור הארץ לראשונה, אך גם הצגת שיטה למציאת כל המספרים הראשוניים, הקרויה על שמו.
לאחר מכן, בשל תחושה שלטקסט הזה ישנה חשיבות רבה, נשלח כתב היד לספרייה האלקטרונית של כתבי יד מוקדמים, שם הוא נסרק באמצעות מגוון טכניקות תאורה, כשבסופו של דבר החוקרים הצליחו לשחזר את רוב מה שנמחק.
החוקרים גילו כי הטקסט שהוחלף תיאר את מיקומם של כמה קבוצות כוכבים ועמדות כוכבים אחרות, ביניהן הכתר הצפוני (Corona Borealis) שהיא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הצפון, שכוכביה הבהירים מסודרים בצורת חצי עיגול הבולטת לעין, לרבות קואורדינטות לכוכבים בצפונה, בדרומה, במזרחה ובמערבה. על ידי שימוש בנקיפת כדור הארץ (פרצסיית כדור הארץ) - תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים האחרים - הצליח הצוות לברר לא רק את הדיוק של קואורדינטות הכוכבים, אלא גם את התאריכים שבהם בוצעו המדידות.
יתרה מזו, הם מצאו שהקואורדינטות די מדויקות - יותר מעבודתו של תלמי, כשהתאריך שבו בוצע המיפוי היה 129 לפנה"ס. בסיכומו של דבר, מעריכים החוקרים כי כתב היד שהתגלה זה עתה, נוצר על ידי היפרכוס והוא מייצג את מפת הכוכבים העתיקה ביותר שידוע על קיומה עד כה.
החוקרים מקווים כעת, שבאמצעות טכנולוגיה משופרת ייחשפו קואורדינטות כוכבים נוספות, ויובילו למערך נתונים גדול יותר למחקר, זאת לאור העובדה כי ספריית מנזר סנטה קתרינה מכילה יותר מ-160 פלימפססטים, שכוללים בין היתר טקסטים רפואיים יווניים שלא היו ידועים בעבר, כולל מתכונים לרקיחת תרופות, הוראות ניתוחיות ומדריך לצמחי מרפא. מעבר לכך, הדמיה רב-ספקטרלית של פלימפססטים, פותחת צוהר חדש ועשיר של טקסטים עתיקים בארכיונים ברחבי העולם, משום שבאירופה לבדה, ישנם אלפים כאלה בספריות הגדולות.
