ליכלכנו, ובגדול. אם יצאתם בבוקר מהבית ונתקלתם בערימת אשפה גדולה על המדרכה, אתם לא לבד. עכשיו מתברר שלתחושה שהישראלי המצוי ממשיך להשליך, החל מבקבוקי משקה ריקים ועד למסכות קורונה משומשות, ולא לפח חלילה ‑ יש גם תוקף. סקר ראשון מסוגו, שכלל 80 רשויות, מיפה את הרגלי הלכלוך של הישראלים במרחב הציבורי ואת סוגי הפסולת שאנחנו משאירים אחרינו. הממצאים חושפים, בין היתר, כי העישון מזיק לא רק לבריאות, אלא גם לרחובות ארצנו, וכי בדלי סיגריות הם פריט האשפה הנפוץ ביותר. כמו כן, נחשף גם הפרופיל של המלכלך הישראלי הטיפוסי, בן כמה הוא ולאיזה מגדר הוא משתייך.
הסקר התבסס על מאגר של 20 אלף תצפיות על התנהגות של אזרחים ופריטי לכלוך במרחב הציבורי העירוני, עם כ-1,500 נקודות מדידה ברחבי ישראל. הוא מיועד לסייע למשרד להגנת הסביבה בהקמת מנהלת ניקיון ארצית ותוצאות הביניים שלו הוצגו בשבוע שעבר לנציגי גופים ירוקים, רשויות מקומיות, רשות הטבע והגנים ועוד.
מהנתונים שנאספו עד כה עולה כי 56% מהפריטים המלכלכים את המרחב הציבורי הם מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. מתוכם: 16% כלים חד-פעמיים, 15% אריזות, 5% מכלי משקה ריקים ו-10% פקקי מכלים. בדלי סיגריות הם פריט הלכלוך הנפוץ ביותר: 36%. "הנתונים מעידים על הצורך בשינוי התנהגות המעשנים", אומרים במשרד להגנת הסביבה. גם השפעת הקורונה ניכרת על המרחב הציבורי, כשמסכות רפואיות מהוות 5% מפריטי הלכלוך.
ומה עם אחד המטרדים המסריחים ביותר, צואת כלבים? מתברר כי היא אמנם גורמת למפח נפש גדול למי שנתקלים בה או דורכים עליה, חלילה, אך מהווה רק 1% מהפסולת שלא נאספת.
במשרד פילחו את הנתונים לפי מגדר וגיל מוערך, וגילו נתון מעניין (ויש מי שיאמרו כי אינו מפתיע): גברים, בכל הגילים, מלכלכים יותר מנשים. שיאני הלכלוך, מבחינה מספרית, הם גברים בגילים 30 עד 50. מבחינת הבדלים בין המגדרים, הכול, מתברר, מתחיל בילדות ויש שיאמרו מהיעדר חינוך בגיל הרך. בגילים חמש עד תשע ‑ מבין הנצפים כמלכלכים 71% היו בנים לעומת 57% מהבנות. אחריהם, לא מפגרים בהרבה, גברים צעירים בשנות ה־29-20: 69% מהמלכלכים בגילים הללו, לעומת 52% מהנשים. ומה עם בני הנוער? שם הפער דווקא מצטמצם, מעט. 57% מלכלכות, ו-64% מלכלכים. רק בגיל הזהב חלה ירידה בהשלכת הפסולת וגם מסתמן כמעט שוויון בין המגדרים: 52% גברים, 50% נשים.
אנשי המשרד התפרסו ברשויות השונות, ועקבו אחר התנהגות אנשים במרחב הציבורי. עיקר פעולות הסקירה התבצעו ברחובות מגורים, אך גם ברחובות מסחריים, במבני ציבור, באזורי תעשייה ובחוף הים. במשרד הבחינו כי תרבות הלכלוך הישראלית תואמת את תיאוריית החלונות השבורים. מקומות מוזנחים או מלוכלכים מזמינים אנשים להוסיף וללכלך. בחלק מהמקרים ההשלכה הוסוותה, במקרים אחרים היו חסרים פחים או שהפח היה מלא, ולעיתים אנשים ישבו, והותירו אחריהם לכלוך.
בממוצע, התברר כי המרחב שבו הציבור הפגין את ההתנהגות הטובה ביותר היה חופי הים. באזורי תעשייה אנשים נטו ללכלך יותר מבכל מקום אחר (74%) לאחר מכן ברחובות מסחריים (63%) במבני ציבור (57%) וברחובות מגורים (56%).
"אנחנו מתכוונים לבצע שינוי משמעותי במרחב הציבורי העירוני ולהגשים את החזון של 'ישראל נקייה'", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "הלכלוך בשטחים הציבוריים הוא מכת מדינה, ונדרש שיתוף פעולה בין כלל הגופים ברמה הלאומית – כל זאת כדי שיתקבעו בישראל נורמות התנהגות חיוביות בנושא ניקיון המרחב הציבורי, כחלק מהתרבות בארץ. הנתונים שעולים מהמדד החדש שלנו יאפשרו לרשויות לבנות תוכניות שיביאו לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי העירוני".
כדי לשנות את התמונה פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא בהיקף של חמישה מיליון שקל, שבמסגרתו זכו לתמיכה כ־120 רשויות שביצעו מדידות, והכינו תוכניות מיוחדות לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי. בעולם, לדוגמה, יש מדינות שפועלות להגדלת האכיפה ומתן קנסות למלכלכים, יש המשתפים פעולה עם עסקים מקומיים ועוד. בארצות-הברית פועל ארגון בשם KAB שמטרתו לחנך את הציבור לקחת אחריות ולפעול לשיפור הניקיון במרחב הציבורי, ובאנגליה הוספת פחים לאיסוף צואת כלבים בפארקים הביאה להפחתה של 38% מהיקפי צואת הכלבים במרחב הציבורי. בישראל קיים יום הניקיון הארצי, תוכניות של רשויות מקומיות, מדד חוף נקי ועוד. המשרד גם מפרסם בימים אלו קול קורא ממשיך בהיקף של 45 מיליון שקל ליישום תוכניות ההתערבות שהוכנו במהלך שנת 2022.
דורון שידלוב, ראש המועצה האזורית ברנר יו״ר ועדת סביבה במרכז השלטון האזורי, התייחס לנתונים: "נושא ניקיון השטחים הפתוחים מטריד אותנו כמועצות אזוריות, שמחזיקות את רוב השטחים הפתוחים במדינה, עבור כלל תושבי ישראל. אנחנו תקווה כי השקת המנהלת היום היא יריית הפתיחה לפעילות בנושא, וכי בקרוב נזכה לראות את השטחים הפתוחים בישראל נקיים".
