בית המשפט המחוזי בבאר שבע הקל בעונשם של סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א שלומי לוי ושל מנהל הפרויקט ניר סביון, שהיו מעורבים באסון נחל צין ב-2011. זאת, בעקבות ערעור על הכרעת הדין ועונשם של השניים. באירוע הדליפה זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל צין ובסביבה בעקבות פריצה של כ-722 אלף ליטרים של דלק סילוני. בעבודות השיקום פונו כ-26,500 טונות קרקע מזוהמת.
הדליפה בנחל צין ב-2011
(צילום: רועי עידן)
בפרקליטות הדגישו כי נגרם נזק עצום לשמורת הטבע, ובית משפט השלום בבאר שבע קבע כי הנאשמים אחראים לאירועים בשני מישורים, הן באי מניעת הפגיעה בצינור והן לגבי הטיפול בפריצת הדלק. לכן, גזר הדין מידתי ואף עושה חסד עם שני מנהלים בכירים ופעילים בתעשייה, בפרוייקט שהיה נתון לסמכותם הבלעדית.
בפסק הדין, שניתן באפריל 2022, נקבע כי חברת קצא"א תשלם קנס בסך 1.6 מיליון שקלים. על מנכ"ל קצא"א דאז, יאיר וידה, נגזר קנס בסך 75 אלף שקלים, על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א ואחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים, שלומי לוי, נגזר קנס כספי בסך 150 אלף שקלים ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א, ניר סביון, נגזר קנס בסך 100 אלף שקלים. בית המשפט השלום בבאר שבע קבע אז כי חברת קצא"א ומנהליה נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לזיהום שטח נרחב בנחל ובסביבותיו דליפת במאות אלפי ליטרים של דלק סילוני, ועקב כך נגרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום.
שופט בית המשפט המחוזי, יעקב פרסקי, שדן בערעור שהגישו לוי וסביון החליט להקל בעונשם של השניים. הוא הטיל על לוי קנס של 70 אלף שקלים, ואילו על סביון הושת קנס של 50 אלף שקלים. בהחלטתו ציין כי השניים הועמדו לדין בשנת 2016, כאשר האירועים התרחשו בשנת 2011. לדברי השופט, מדובר בחקירה שנוהלה שנים רבות, ללא שהובררה ההשתהות של הפרקליטות. "במהלך שנים אלו, כמו גם במהלך השנים שלאחר מכן, לא אירעו כל אירועים דומים אצל החברה, למעשה לא הוכח כי הייתה חזרה על העבירות עד מועד גזר הדין, היינו במשך כ-12 שנה לאחר האירועים", כתב השופט בהחלטתו.
יש לציין כי קביעתו של השופט פרסקי אינה מדוייקת, שכן במהלך השנים אירעו דליפות נפט בצינורות קצא"א, אם כי למרבה המזל לא בסדר גודל של אסון נחל צין. בתחקיר "שומרים" עלה כי במהלך בדיקה שגרתית של צינור נפט ב-2018 התגלתה פגיעה חמורה בקו שמעביר נפט גולמי ממיכלי האחסון של החברה באשקלון לבתי הזיקוק בחיפה, ככל הנראה בעקבות עבודות תשתית. בקיץ 2021 דיווחה קצא"א על דליפה "קטנה" של דלק, אך בבדיקה של המשרד להגנת הסביבה התגלה כי כ- 800 טונות קרקע זוהמו במועצה האיזורית חוף אשקלון.
השופט פרסקי ציין כי הכרעת הדין נרחבת ומפורטת, וכוללת מסקנות עובדתיות לפרטי פרטים. יחד עם זאת החליט לקבל חלקית את הערעור על הרשעתם בנוגע לאחריותם לגרימת דליפת הדלק הסילוני. השופט הבהיר כי הם מזוכים מקביעת בית משפט השלום, לפיו הם אחראים לגרימת (או אי מניעת) הדליפה, וכי הרשעתם מתייחסת רק לטיפול בדליפות הדלק שאירעו בצינור. זאת, לאחר שנקבע כי הדליפה עצמה אירעה בשל מעורבים אחרים באסון. הדליפה הראשונה אירעה לאחר שפקח רשות הטבע והגנים הורה לנהג באגר להעתיק עץ אשל במקום, מה שהוביל לפגיעה בקו הדלק. לטענת סביון, לא ניתן המשקל הראוי להתנהלות אנשי הרשות. לוי טען כי נראה שבית המשפט חשש מהתקשורת, ולכן בהכרעת הדין נימק והסביר את החלטתו לתקשורת. "התבטאות כזו אומרת דרשני".
השופט פרסקי ציין כי עובדי קצא"א טענו כי "האירועים הפכו אותם למי שהינם חדורי מוטיבציה ומודעות לצרכי הגנת הסביבה, וכי הפיקו לקחים והם מיישמים את חשיבות הערכים המוגנים נשוא האירועים בעבודתם היומיומית".
הערעור הוגש על ידי עורכי הדין מאיר הלר, שייצג את לוי, ועו"ד אריה נייגר, שייצג את סביון.
