ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה), שנמצאת בבעלות ממשלתית, עם חברות באיחוד האמירויות להעברה של עד 70 מיכליות נפט בשנה מעסיק בחודשים האחרונים ארגונים סביבתיים ואת המשרד להגנת הסביבה, הסבורים כי הוא עתיד לפגוע במפרץ אילת.
ח"כ פרופ' אלון טל (כחול לבן), שביקר אתמול (רביעי) במתקן קצא"א עם ynet, שוחח עם בכירים בחברה. בשיחה, אמר מנכ"ל קצא"א איציק לוי כי "ההסכם הזה - הוא פשוט עוד הסכם. הוא פועל על אותה תשתית קיימת. הוא תפס תהודה בגלל איחוד האמירויות. בנוסף לכך – המזח באילת כבר עבד בתפוקות גדולות בהרבה. המערכות שלנו כיום יותר משומנות, עובדות טוב ויש סיכוי יותר נמוך לתקלה".
"200-300 מטר מאילת יש את נמל עקבה, שם עוברות כ-200 מיכליות נפט בשנה, הרבה יותר מבישראל. שם אין את הביקורת והפיקוח שאנחנו עושים. אם תתרחש שם תקלה – הכל יגיע לאותו המפרץ. כלומר שמפרץ נקי מאוניות לא יהיה", הוסיף המנכ"ל.
תוכן ההסכם המלא אם איחוד האמירויות נותר סודי, ומעולם לא פורסם במלואו באופן ציבורי. על כך, אמר המנכ"ל כי "משרד האוצר אחראי למסור למי שהוא יחליט. זה לא נכון לפרסם ברבים את ההסכם, כי הסכמים מסחריים לא מפרסמים".
ח"כ טל, חוקר ומרצה בכיר בתחום איכות הסביבה, ציין כי "בסופו של דבר יש פה הסכם מסחרי בין שתי חברות, ללא שקיפות ועם פוטנציאל נזק אדיר ממדים, ולא עליו יקום וייפול השלום עם האמירויות או משק האנרגיה הישראלי. והסכם כזה, עם השלכות וסיכונים משמעותיים כל כך, חייב להיות גלוי לנבחרי הציבור שתפקידם לפקח ולשמור על האינטרס הציבורי, בטח ובטח כשמדובר בחברה ממשלתית, שגרמה לשני אסונות נפט הרסניים רק בעשור האחרון".
8 צפייה בגלריה
ח"כ אלון טל (משמאל) יחד עם מנכ"ל קצא"א איציק לוי
(צילום: באדיבות הצוות של ח"כ אלון טל)
ח"כ טל הוסיף כי "חשוב גם להדגיש את ההיבט הערכי של הסוגיה: מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה לגבי משק האנרגיה שלה, התלוי בנפט בעידן של התחממות הגלובלית. הסכם קצא"א הופך אותנו להיות חלק מהבעיה, ולא מהפתרון למשבר האקלים".
במסגרת ההסכם, שנחתם בשנה שעברה בין קצא"א והחברה האמירתית Med-Red L.B, החברה האמירתית תשתמש בקצא"א בהפעלת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים ובין אזורי הים התיכון לשווקי המזרח הרחוק והכל באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא״א, ודרך ישראל.
לפי ההסכם, במשך 10 שנים איחוד האמירויות תהיה רשאית להעביר למפרץ אילת עד 70 מיכליות נפט בשנה שיפרקו את הדלקים בנמל קצא"א באילת, ומשם יועברו לאחסון או שיועברו בצינור היבשתי לנמל אשקלון ומשם לשווקי אירופה. העסקה מאפשרת לאמירתים להעביר דלקים גם בכיוון ההפוך מאשקלון לאילת.
"עד היום, בכל טעינה אוניה – לא הייתה שום תקלה, ונעשה הכל כדי שלא תהיה. בצינור תמיד יש דלק. אם תהיה תקלה בצינור, היא לא קשורה לעסקה הזאת, כי יש בכל זאת דלק בצינור. הסיבה שהם עושים דרכינו היא כי במקום אחר זה עולה יותר", אמר המנכ"ל לח"כ אלון טל.
החברה להגנת הטבע, יחד עם ארגוני אדם, טבע ודין וצלול, הגישו לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ שבה הם מבקשים לבטל את ההסכם בטענה שאינו תקף מפני שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון, על מנת לקבל את ההחלטות על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.
הארגונים הירוקים טענו שההסכם מעורר חשש כבד מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת. זאת כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה, או פגיעה מכוונת של גורמים עוינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה.
המדינה ביקשה אורכה של שלושה חודשים למסור את תשובתה לעתירה. המשרד להגנת הסביבה תומך בעתירת הירוקים והממשלה לא ממהרת להכריע בנושא.
חברת קצא"א הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט, שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי - בנחל צין ובעברונה.
פעולות שיקום בעברונה
(צילום: חיים דוד/ליקוויד גז)
בתוך כך, בתחקיר שומרים שפורסם החודש בynet חשף כי לשתי הדליפות החמורות הללו היה קדימון בהיקף קטן יותר: 240 אלף ליטרים שדלפו מצינור ישן של קצא"א סמוך לבסיס שיזפון. 100 טונות של קרקע מזוהמת פונו מהשטח. למרות חומרתו של האירוע הציבור בישראל לא נחשף אליו בזמן אמת.
כמו כן, לפי תחקיר נוסף של "שומרים" שפורסם לאחרונה בynet, שבעה וחצי מיליון ליטרים של דלק סילוני וסולר שכבו במשך שבע שנים בצינור רקוב שהונח ב-1959 מבלי שהחברה הממשלתית קצא"א, שהצינור בבעלותה, טרחה לפנותם.
בינתיים, מיכליות אמירתיות מגיעות למפרץ אילת, אך במספרים קטנים בשל החלטת המשרד להגנת הסביבה להקפיא את ההסכם על לקבלת החלטת ממשלה בנושא. איחוד האמירויות מוטרדת מאוד מהאפשרות שההסכם יבוטל והעבירה מסרים מודאגים לירושלים.
ד"ר יובל ארבל, רכז ים עמותת צלול, התייחס לדברי מנכ"ל קצא"א, לפיהם בכל שנה נכנסות 200 מיכליות נפט לעקבה, ואמר כי "לפי מקור רשמי של ממשלת ירדן, דרך נמל עקבה נכנסים לירדן כשני מליון טון נפט בשנה. מדובר סדר גודל של שמונה מיכליות נפט גדולות, ולא 200 כפי שציין המנכ"ל. שאר הנפט לירדן מגיע מעיראק לא דרך הים. מנכ"ל קצא"א כנראה התבלבל בנתונים. גם ממיכלית אחת יכול לקרות אסון שפך. מזח הדלקים של נמל עקבה רחוק יותר משמורת האלמוגים וערוך טוב יותר לטיפול בשפך נפט לים. לקצא"א בשנות ה70 היו עשרות אירועי שפך ודלף של נפט מהמזח באילת שגרמו לנזקים קשים לאלמוגים והחופים של אילת".
