שנה אקדמית חדשה התחילה - אם אתם סטודנטים בשנים מתקדמות, אתם ודאי מנוסים יותר (בטח בשנה שהייתה היברידית - מקרוב, מרחוק ומאתגרת במיוחד) אבל האם אתם חכמים יותר בלמידה שלכם?
ואם אתם סטודנטים שמתחילים ממש עכשיו את התואר, האם אתם יודעים איך אתם מתכננים ללמוד? איך מקשיבים בהרצאה? איך המוח לומד וזוכר? איך להיות ממוקדים? איך להיות יותר פרודוקטיביים ופחות עסוקים?
להלן כמה עקרונות מרכזיים להצלחה אקדמית, שפיתחנו על בסיס חקר מדעי המוח:
עסוק לא שווה פרודוקטיבי! משימות קטנות ולכאורה "דחופות" ממלאות לנו את הלו"ז, הופכות אותנו לעסוקים ומביאות איתן תחושת סיפוק גדולה, אשליה של ביצוע ותקתוק "רק לסמן V ואז נתחיל את העבודה, הפרזנטציה, התרגילים".
הבעיה היא שאנחנו לרוב לא מספיקים/דוחים את המשימות החשובות, ארוכות הטווח שדורשות עבודה מאומצת ((Deep work. ואם (וכאשר) אנחנו מגיעים אליהם, המוח שלנו כבר עייף ומוצף ויתקשה להיכנס למומנטום - לזרימה היצירתית שאנחנו מחפשים בביצוע פרודוקטיבי.
מה עושים? מפרידים (לגמרי!) בין זמן פרודוקטיבי לבין זמן עסוק. הגדירו זמן פרודוקטיבי של עבודה עצמית (עד 3 שעות ביום לפי המחקרים) שבו אתם פרואקטיביים, מרוכזים ופנויים במיוחד לעומת זמן "עסוק" שבו אתם ריאקטיביים-מגיבים למיילים, הודעות וואטסאפ, טלפונים וכדומה. לדוגמה: עבודה להגשה בעוד שבוע, תיכנס ל"בלוק" של עבודה פרודוקטיבית במשך שלושה ימים ותתבצע על-פי יעדי ביניים שהוגדרו מראש.
איך המוח שלנו לומד, פותר בעיות והופך יצירתי ? למוח שני מצבי חשיבה בסיסיים: חשיבה ממוקדת (Focused Thinking) וחשיבה מפוזרת (Diffuse Thinking). החשיבה הממוקדת, המוכרת לנו יותר, היא מודעת, צרה, שיטתית מאוד. לעומת זאת, החשיבה המפוזרת מתרחשת באופן לא מודע, היא חשיבה רחבה ורעיונית. זוהי חשיבה מתפתלת אשר מגלה משמעויות וקשרים חדשים.
מכירים את זה כשאתם הולכים לטיול, מבשלים, נוהגים או עושים כושר ופתאום נופל לכם האסימון ופתרתם איזושהי בעיה/עלה לכם רעיון מעולה? זו החשיבה המפוזרת שסייעה לכם!
לפי חוקרי המוח, מעבר קבוע בין שני מצבי החשיבה הללו יסייע בפרודוקטיביות, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.
אז מה יש לנו עד עכשיו? עד שלוש שעות של עבודה פרודוקטיבית הכוללת מעבר בין שני מצבי חשיבה באופן קבוע. איך עושים את זה ומה הקשר לעגבניות איטלקיות? שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא שיטה מצוינת ללמידה, התמודדות עם דחיינות והקצאת זמן לחשיבה ממוקדת וחשיבה מפוזרת.
לפי שיטה זו, מחזור הלמידה יורכב מלמידה ממוקדת לטווח קצר של 25 דקות ו-5 דקות (לערך) של הפסקה איכותית (לא בדיוק הפסקה - אלא Diffuse Thinking שהבנו כמה קריטי ללמידה). תכננו משימה לביצוע והעריכו כמה זמן נדרש לביצועה. לדוגמה, ליחידת הלימוד שנדרשות שעתיים, נדרשים כארבעה סבבים של פומודורו. התחילו ללמוד – התרכזו אך ורק במשימה שהגדרתם. טיפ חשוב - אל תשתמשו בטלפון כדי לקצוב את זמני העבודה, קנו טיימר (בצורת עגבנייה -באיטלקית Pomodoro) ואל תבצעו יותר מארבעה סבבי פומודורו.
תשומת לב, מוח ולמידה - או איך קשור תרגול מיינדפולנס (Mindfulness ובעברית - קשיבות) לקריאת מאמר, הקשבה בהרצאות, קבלת החלטות וזיכרון במבחן? תרגול מיינדפולנס הוא אימון מנטלי לשיפור תשומת הלב ומודעות ועשוי להשפיע על תפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון, ריכוז, קריאה וכתיבה.
הנטייה הטבעית של המוח שלנו (של כולנו!) היא לנדוד, להיות מוסח, לקפוץ מדבר לדבר. מחקרים מראים כי יש לנו גמישות (Plasticity) מוחית ולכן אנחנו יכולים לאמן ולתרגל את "שריר" תשומת הלב כמו כל שריר אחר. למידה מבוססת תשומת לב תשפר את הביצועים האקדמיים שלנו.
מתחילים ללמוד ומפסיקים לזוז – סטודנטים רבים מתחילים את שנת הלימודים והעומס האקדמי כל כך גדול, שהם עוזבים כל פעילות אחרת - כושר, חברים, משפחה ואפילו שינה. אחד האתגרים הגדולים הוא לג'נגל הכול. בשבילי הסוד הוא להבין כמה פעילות גופנית, שינה איכותית וזמן פנאי משפיעים על הלמידה והמוח שלנו. מחקרים במדעי המוח מראים כי חוסר שינה פוגע ביכולת למידה וזיכרון.
לעומת זאת, פעילות גופנית ושינה איכותית יכולים לסייע לשיפור ההבנה והלמידה של רעיונות מורכבים באופן משמעותי. השגרה האקדמית השבועית שלכם חייבת לכלול פעילות גופנית, זמן פנאי ומשפחה ומספיק שעות שינה!
למה גם סטודנט צריך חבר מאמן? מאמנת כושר אישית, תזונאי, יועצת כלכלית - כולנו זקוקים למישהו שיהיה שם בכדי לבדוק אותנו, לוודא שאנחנו "על זה", שאנו ממשיכים במחויבות שלקחנו על עצמנו. גם כסטודנטים, מצאו לכם את האחד או האחת שהם יהיו ה Accountability partner - זה שמולו אתם מתחייבים ואליו אתם גם אחראים לתת דין וחשבון. למידה אקדמית דורשת התמדה, אחריות אשית גבוהה ולמידה עצמית רבה - תוכלו להצליח בכל אלה אם יהיה מולכם מישהו ש"בודק את הדופק".
רייצ'ל טומס רזניק - מנהלת מרכז לאה ונפתלי לנגישות וטיפוח כישורי למידה, אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)