בשנת 1930 חשף הארכאולוג הגרמני גינתר רודר את מחציתו התחתונה של פסל ענק, המתאר את רעמסס השני, הלא הוא פרעה מלך מצרים, הידוע גם בשם רעמסס הגדול, שליט מצרים במשך 66 שנים (1213-1279 לפנה"ס). לפי החוקרים, מדובר בפרעה מיציאת מצרים.
כמעט 100 שנים מאוחר יותר, צוות ארכאולוגי מצרי-אמריקני בראשות ד"ר איבונה טרנקה-אמרהיין מאוניברסיטת קולורדו בולדר, גילה את החלק העליון של הפסל העצום בהריסות העיר העתיקה הרמופוליס (Hermopolis), כ-240 ק"מ דרומית לקהיר.
החצי העליון של הפסל מתנשא לגובה של 3.8 מטרים, ומתאר את דמותו של פרעה עם כתר כפול על ראשו, עליו יש קוברה מלכותית (רב-פתן מלכותי). בחישוב של שני חלקי הפסל, הניחו החוקרים כי כשהפסל היה בשלמותו הוא התנשא לגובה של קצת יותר מ-7 מטרים.
"בחפירות שערכנו בהרמופוליס, לא חיפשנו את החלק הזה של הפסל, אבל הנחנו שהוא עשוי להיות שם", אמרה ד"ר טרנקה-אמרהיין, שחברה לארכאולוג ד"ר באסם ג'האד, ארכיאולוג ממשרד התיירות והעתיקות המצרי. "למרות זאת, גילוי חלקו העליון של הפסל היה לא פחות מהפתעה מוחלטת".
בשנת 2022, ד"ר ג'האד הציע לד"ר טרנקה-אמרהיין לערוך מחקר על פפירוס בן 98 שורות, המכילות "קטעים מהותיים" של שתי יצירות אבודות מאת המחזאי היווני אוריפידס. לאחר שנפגשו, ביקש ממנה ד"ר ג'האד להוביל צוות מחקר שטח בהרמופוליס, זאת לאחר שקיבל את כל האישורים הנדרשים כדי להתחיל במחקר.
למעשה, הייתה זו החפירה הגדולה הראשונה באתר העתיק מאז החפירה שאותה הוביל המוזיאון הבריטי בשנות ה-80 של המאה הקודמת. "הרמופוליס הוא האתר השני הכי פרודוקטיבי לפפירוס יווני", אמרה ד"ר טרנקה-אמרהיין. "בנוסף למחקר, מטרתנו היא לשמר את האתר ולהפוך אותו לחלק בר-קיימא מהכלכלה המצרית".
לדבריה, אחת הבעיות בהרמופוליס היא הקרבה הגדולה לנהר הנילוס, שכן לאחר בניית סכר אסואן, לא הייתה ערובה לכך שאבן החול שממנה נבנה הפסל של רעמסס השני תהיה בסדר תהיה בסדר. למרות החששות, החוקרים שמחו לגלות כי הפסל השתמר היטב, ואף מצאו עקבות של פיגמנט כחול וצהוב, באמצעותם ניתן להעמיק את הבנת תקופת הזמן ואת נסיבות יצירת הפסל.
דמותו של פרעה מסיפור יציאת מצרים משויכת לרעמסס השני. עד שיוחלט אם לחבר את חלקי הפסל או להציגם בנפרד, ממשיך צוות המחקר בעמלו, במטרה לנסות ולהמשיך לחשוף מידע מהממצאים העתיקים.