ישראל היא מדינה ענייה בצל ורבים מאיתנו, שהיו בחוץ בימים האחרונים, סבלו מאוד מהחום הכבד ומחוסר ההגנה מפני קרני השמש. לפי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) רק 0.25% מהרחובות מוצלים כהלכה. כדי לנסות לגרום לכך שיהיו יותר מקומות מוצלים, אישרה הממשלה בתחילת 2022 את התוכנית הלאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצים. אלא שבינתיים התחלפה ממשלה ונדמה כי המחויבות למרחב עירוני ראוי להולכי רגל אינו בראש סדרי העדיפויות.
החוקרת פרופ' טלי חתוקה, שעוסקת בעיצוב ותכנון ערים בעידן הדיגיטלי, יחד עם פרופ' אמיר גלוברזון המתמחה במדעי המחשב, ויפתח גילה אדריכל ומתכנן ערים - כולם מאוניברסיטת תל אביב, חברו יחד כדי לפתח אפליקציה שתוכל לומר לנו היכן הרחובות המוצלים ביותר.
החוקרים פיתחו מודל ממוחשב, שבעתיד יהפוך לאפליקציה, באמצעותו נוכל לתכנן את מסלול ההליכה או הנסיעה באופניים, כדי לקבל את המסלול המוצל ביותר. המודל של פרופ' גלוברזון וחתוקה יוצג בכנס "חדשנות בערים חכמות", שיערך מחר (יום ד') ביוזמת פארק עתידים תל אביב.
3 צפייה בגלריה
תמונה פנורמית ממורת לתמונה המיספרית, אותה מעבירים במודל סגמנטציה וקלאסיפיקציה, שיודע למתג כל פיקסל בתמונה לאחת מקבוצות השייוך: שמיים, עצים, בניינים. הקוו השחור בתמונה האמצעית מסמן את מסלול השמש בכיפת השמיים לאורך יום מלא. image capture: jan 2018, google 2024
(איור: באדיבות החוקרים)
"אנחנו הבאנו לשולחן מצד אחד בעיות מהתחום העירוני ופרופ' גלוברזון הביא את היכולות והכלים מעולם הבינה המלאכותית ועיבוד תמונה", הסבירה פרופ' חתוקה. "הפרוייקט התפתח מתוך חשיבה על תופעת החום העירוני והשלכותיה על המרחב העירוני הפתוח, ועל תושבי העיר הפועלים ונעים בו".
לפי מפ"י ב-54% מהרחובות יש הצללה ברמה נמוכה של 5% עד 20%, וב-37.5% אין שום צל. המצב חמור יותר ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. ככל שהיישוב שבו אתה חי עשיר יותר, כך הסיכויים שלך ליהנות ממרחבים מוצלים גבוה יותר.
ביישובים הערבים, ובראשם היישובים הבדואים בנגב, המצב חמור. לפי החלטת הממשלה נקבע יעד רב שנתי לפיו יינטעו כ- 450 אלף עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות בישראל עד 2040. בינתיים אזרחי ישראל יעברו עוד קיץ ישראלי כמעט בלתי נסבל.
3 צפייה בגלריה
שלב עיבוד תמונה במודל – תמונה פנורמית ממורת לתמונה המספרית, שאותה מעבירים במודל סגמנטציה וקלאסיפיקציה שיודע למתג כל פיקסל בתמונה לאחת מקבוצות השייוך: שמיים, עצים, בניינים. image capture: jan 2018, google 2024
(איור: באדיבות החוקרים)
"לתופעת החום בערים טווח רחב של השפעות שליליות: פגיעה בבריאות, באיכות החיים, עלייה בצריכת אנרגיה ועוד. אחד מגורמי ההשפעה המרכזיים המשפיעים על תחושת החום אצל הולכי הרגל היא רמת החשיפה לקרינת שמש ישירה. לצל יש משמעות אדירה שיכולה לעשות הבדל מהותי בתחושת החום, לפעמים מדובר בהבדלים של יותר מ- 5 מעלות", אמרו החוקרים.
אבל הכלי של החוקרים נועד לא רק לאזרחים שרוצים למצוא נתיב הליכה מוצל ולהימלט מהשמש, אלא גם עבור המתכננים העירוניים. כיום, הם מסבירים, הרבה מהנטיעות נעשות בצורה אינטואיטיבית, ללא אינדיקציה מבוססת מדע שתצביע על האזורים שנדרש לבצע בהם נטיעות.
"מצד אחד תנאי האקלים הולכים ונהיים יותר קיצוניים, ומצד שני נראה שהסביבה העירונית עדיין לא מותאמת למשבר החום שפוקד אותה, דבר שמתבטא במצב הקיים הפיזי וברמת הכלים התכנוניים להתמודדות עם המצב. מצד אחד ערים ורשויות רבות בארץ ובעולם משקיעות מאמצים ומשאבים רבים בתוכניות להתמודדות עם משבר האקלים ועליית הטמפרטורות. ומצד שני אנחנו רואים שישנו חוסר יעילות מהצד התכנוני", אמרו החוקרים.
לדבריהם, "לעיצוב העירוני יש השפעה מכרעת על רמת הקרינה ברחוב: כיוון הרחוב, גיאומטריית הבינוי, מיקומי עצים והצללות, חומרי הבניה ועוד. למתכננים חסר מידע נגיש ואיכותי ברמת המאקרו והמיקרו. האם כשמתחילים במבצע שתילות עצים עירוני מבצעים ניתוח של אזורי קרינה מוגברים ברחוב? האם בודקים את רמת הצללת הבינוי בנקודות השתילה? ברוב המקרים התשובה היא לא".
