ממש מעל הראש
אסטרואיד חולף בימים אלה קרוב מאוד לכדור הארץ. בשיא המעבר, הלילה (בין חמישי לשישי בשעה 2:27 שעון ישראל), הוא הגיע למרחק של 3,600 קילומטר בלבד מעל דרום ארגנטינה. גם אם האסטרואיד 2023BU היה סוטה ממסלולו, הוא היה נשרף ברובו באטמוספרה.
אורכו של האסטרואיד כ-8.5 מטרים ורוחבו כ-3.5 מטרים. הוא התגלה רק ב-21 בינואר, ומאז הספיקו אסטרונומים ברחבי העולם לעשות עליו תצפיות רבות ולחשב את מסלולו. אף שהוא אינו צפוי לפגוע בנו, זה אחד ממעברי האסטרואידים הקרובים ביותר לכדור הארץ שתועדו.
6 צפייה בגלריה
המסלול של האסטרואיד באדום, בירוק מסלול גאוסטציונרי של לוויינים
(צילום: NASA/JPL-Caltech)
"האסטרואיד עובר בתוך גבול Roche, שבו הוא אמור להתפרק בגלל כוחות הגאות של כדור הארץ אם הוא עשוי מדבוקת אבנים ולא ממקשה אחת", הסביר ד"ר דוד פולישוק, אסטרופיזיקאי ממכון ויצמן למדע, שעוקב אחר האסטרואיד בעזרת מערך הטלסקופים של המכון בנאות סמדר שבערבה. "מאחר שזה גוף מוארך, אנו רואים אותו רק כשהצד הרחב שלו פונה לעברנו. החזר האור של הצד הצר לא חזק מספיק כדי לראותו, ולכן בצילומים נראה כאילו הוא מופיע ונעלם לסירוגין. אחרי המעבר הקרוב ביותר נצפה בו שוב, ונוכל לראות אם הצורה או הגודל שלו השתנו, או שהוא אפילו התפרק כליל".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לייצר דם במעבדה
לתכנן את האנזים
מחלות ללא גבולות: החצבת מתפשטת
מכל מלא בדרך לחלל
חברת ספייס-אקס השלימה עוד צעד לקראת ניסוי השיגור הראשון של החללית "סטארשיפ", השבוע היא ביצעה "חזרה רטובה", שבה תדלקו את החללית ואת טיל השיגור שלה, סופר הבי (Super Heavy), ב-4,500 טונות של מתאן נוזלי וחמצן נוזלי. במהלך הניסוי תרגלו צוותי החברה רבים מהנהלים והתהליכים של יום השיגור, כדי לבחון את מוכנות המערכת לניסוי השיגור עצמו, הצפוי להתקיים כנראה בפברואר או במרץ, לפי הצהרותיו של בעל החברה אילון מאסק. עם זאת, לפני השיגור תפורק החללית מהטיל, כדי שיוכלו לעשות בטיל עצמו ניסוי הנעה סטטית של כל 33 המנועים יחד, בלי שיגור. בניסויים קודמים הופעלו לכל היותר 14 ממנועי הטיל, ואילו החללית עצמה כבר הפעילה בהצלחה את כל ששת מנועיה.
ספינת החלל של SpaceX על קו השיגור
(צילום: SpaceX)
בניסוי המתוכנן תשוגר החללית מנמל החלל של החברה בדרום טקסס, ותשלים פחות מהקפה אחת של כדור הארץ, בטרם תנחת בים סמוך להוואי. בעתיד אמורה החללית לבצע נחיתות מבוקרות ביבשה. הניסוי הראשון של סטארשיפ נועד במקור לצאת לדרך לפני כשנה, אך התעכב עקב שילוב של הליכי בקרה ופיקוח על פעילות החברה ואתר השיגור, לצד קשיים טכנולוגיים בפיתוח עצמו.
החללית סטארשיפ נבחרה להיות רכב הנחיתה במשימות המאוישות של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א לירח, הצפויות להתקיים בעוד כשלוש שנים. החברה מייעדת אותה גם לטיסות תיירות בעומק החלל ואף למשימות מאוישות למאדים.
6 צפייה בגלריה
מגדל של 120 מטר. חללית סטארשיפ על גבי טיל סופר הבי באתר השיגור של ספייס-אקס בטקסס
(הדמיה: SpaceX)
טילים גרעיניים
נאס"א וסוכנות הפיתוח של משרד ההגנה האמריקני, DARPA, ישתפו פעולה בפיתוח טילים בעלי הנעה תרמו-גרעינית, שיוכלו לשמש למשימות מחקר בחלל ולצרכים ביטחוניים. ראש נאס"א, ביל נלסון (Nelson), אמר בכינוס של המכון האמריקאי לתעופה ואסטרונאוטיקה (AIAA) כי שתי הסוכנויות ישתפו פעולה בפיתוח חללית ההדגמה, המכונה DRACO, וכי המטרה היא לבחון אותה בחלל כבר בשנת 2027. על פי ההסכם שנחתם החודש בין הצדדים, נאס"א תהיה אחראית על פיתוח המנוע הגרעיני, בעוד דרפ"א תופקד על שילובו בחללית, ועל שיגור חללית הניסוי.
לפי שעה לא נמסרו פרטים על הניסוי המתוכנן עצמו. סגנית ראש נאס"א, פאם מלרוי (Melroy) אמרה במהלך הכינוס כי החללית צפויה להקיף את כדור הארץ בגובה 700 קילומטר לפחות, ואולי אף 2,000 קילומטר, כדי לוודא שכל שריד של חומר גרעיני יתפרק לפני שיגיע לאטמוספרה.
שתי הסוכנויות כבר החלו לקדם בנפרד יוזמות להנעה גרעינית של חלליות. דרפ"א העניקה בשנת 2021 מענק ראשוני לשלוש חברות לפיתוח השלב הראשון של החללית DRACO. לפני כחצי שנה היא גם פרסמה קול קורא למענקי פיתוח לשלבים הבאים, אך טרם בחרה זוכים. נאס"א, בשיתוף משרד האנרגיה של ארצות הברית, חילקה לפני כשנה וחצי מענקים לשלוש חברות שנבחרו לפתח אב טיפוס ראשוני למנוע הגרעיני.
ראשת דרפ"א, סטפני טומפקינס (Tompkins) הדגישה כי אין סתירה בין היעדים של שתי הסוכנויות, ושתיהן חותרות לאותה מטרה ויתאימו את עצמן כדי להגשים אותה ביחד. "העיקר הוא שמנוע כזה ייתן לנו הזדמנות לבחון טיסת חלל מאוישת מהירה יותר", הדגישה מלרוי, והתייחסה בכך לאפשרות לקצר את משך הטיסה למאדים. "ככל שהטיסות בחלל קצרות יותר, הן בטוחות יותר לבני אדם".
אירופה לא חוברת לסין
סוכנות החלל האירופית ESA ויתרה על תוכניתה לשגר אסטרונאוטים שלה לתחנת החלל הסינית. בתגובה לשאלה במהלך מסיבת עיתונאים בפריז אמר ראש ESA יוזף אשבכר (Aschbacher) כי "בשלב הזה אין לנו תקציב לזה, ואין לנו כוונה, או אור ירוק פוליטי, להשתתף בפעילות של תחנת חלל נוספת, כלומר של סין".
6 צפייה בגלריה
בינתיים הם מסתדרים בלי שיתוף הפעולה האירופי. שני אנשי צוות סינים בהליכת חלל מחוץ לתחנת טיאנגונג -3 בשנה שעברה
(צילום: CMSA)
סין והאיחוד האירופי החלו לבחון לפני כמה שנים שיתוף פעולה כזה, ושני אסטרונאוטים של ESA אף השתתפו בשנת 2017 באימוני הישרדות ימיים בסין לצד אסטרונאוטים (טייקונאוטים) סינים. השניים, סמנתה כריסטופורטי (Cristoforetti) ומתיאס מאורר (Maurer) גם החלו ללמוד סינית לקראת האפשרות שישוגרו לתחנת החלל "טיאנגונג 3". שנה קודם לכן השתתף נציג של סין באימוני אסטרונאוטים של האיחוד האירופי.
ג'יימס ווב: עוד תקלת תוכנה
טלסקופ החלל ג'יימס ווב ממשיך לספק צילומים מרהיבים ונתונים מדעיים מרתקים, אבל כמו כל חללית מורכבת, גם הוא נאלץ להתמודד עם תקלות. השבוע הודיעה סוכנות החלל האמריקנית כי ב-15 בינואר אירעה תקלת תקשורת פנימית באחד מארבעת המכשירים האופטיים של הטלסקופ, המצלמה והספקטרוגרף הפועלים באור תת-אדום קרוב (NIRISS), והיא גרמה לכיבוי התוכנה שלו. בעדכון של נאס"א נאמר כי המכשיר מושבת כעת מפעילות, בזמן שהצוותים של נאס"א ושל סוכנות החלל הקנדית שוקדים על תיקון התקלה. לתצפיות שתכננו לו ייקבעו מועדים אחרים. בסוכנות הדגישו כי אין שום סימן לסכנה כלשהי שנשקפת למכשיר, וכי הטלסקופ כולו ושאר המכשירים שבו מתפקדים היטב.
זו אינה התקלה הראשונה שהטלסקופ מתמודד עמה. בספטמבר האחרון התגלה חיכוך יתר באחד הגלגלים המשמש לכוונון המצלמה של מכשיר אחר (MIRI), ובדצמבר הוא הושבת לשבועיים עקב תקלת תוכנה. תקלות הן חלק מכל משימת חלל, ודאי במכשיר מורכב כמו הטלסקופ ג'יימס וב, ולמרות הקשיים הוא עונה עד כה על כל הציפיות.
כוכבים על הקרח
בלי קשר לתקלה, בכתב העת nature astronomy התפרסם השבוע מחקר שבו ניתחו מדענים בעזרת הטלסקופ ג'יימס ווב את הרכב הגזים הקפואים בענן מולקולרי שבו נוצרים כוכבים, וגילו שפע מפתיע של חומרים. התצפית נעשתה בענן Chamaeleon I, הנמצא במרחק של כ-630 שנות אור מאיתנו, שבו נמצאים עשרות כוכבים בשלבי היווצרות מוקדמים. בעזרת הספקטרומטרים של טלסקופ החלל, המנתחים את הרכב האור המגיע אליו ומאפשרים לזהות את החתימה הכימית הייחודית של כל חומר, זיהו החוקרים כי הענן מכיל לא רק מים קפואים, אלא גם אמוניה (NH3), קרבוניל סולפיד (OCS), מתאן (CH4) ומתנול (CH3OH). לדברי החוקרים, המולקולות האלה הן אבני הבניין שמהן ייווצרו כוכבי לכת סביב הכוכבים הצעירים.
"הממצאים מספקים תובנות על השלב הראשון והעלום של התגבשות קרח על גרגירי האבק הבין-כוכבי, שיגדלו לאבנים בסדר גודל של סנטימטרים, ומהן נוצרים כוכבי הלכת", אמרה ראשת צוות המחקר מליסה מקלור (McClure) מאוניברסיטת ליידן בהולנד. "התצפיות האלה פותחות צוהר חדש להבנת להבנת תהליכי ההיווצרות של מולקולות פשוטות ושל מולקולות מורכבות הדרושות לייצור אבני הבניין של החיים".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
