הממשלה השמיעה הצהרות, קיבלה החלטות - אבל לא נקטה פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש בטיפול בנושא משבר האקלים. מדוח מבקר המדינה, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג'), עולה כי מרבית הליקויים שעליהם התריע המבקר מתניהו אנגלמן ב-2021 לא תוקנו. המבקר משתמש במילים קשות נגד ממשלות ישראל באותה תקופה, ואומר כי מדובר ב"דשדוש תפקודי". בדוח קורא המבקר לפעולה מיידית: "היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים".
מבקר המדינה על דוח האקלים
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
באוקטובר 2021, לקראת ועידת האקלים בגלזגו, פרסם מבקר המדינה ביקורת מקיפה בנושא טיפול מדינת ישראל במשבר האקלים. בביקורת הקודמת עלו פערים עמוקים ויסודיים בהיערכות של ממשלת ישראל ואי עמידת המדינה ביעדים שהתחייבה אליהם בנוגע לצמצום פליטות גזי חממה.
מי שציפה כי מאז ממשלת ישראל פעלה בנחישות כדי להתמודד מול הסכנה הגדולה המרחפת על כדור הארץ, בשל המשך פליטות גזי חממה על בני אדם, צפוי להתאכזב - היות שכמעט דבר לא השתנה מאז. "מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם", מצא המבקר אנגלמן. "מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש".
כמו הדוח הקודם, הביקורת הנוכחית סוקרת את פעולות הממשלה בתחום מיטיגציה (פעולות להפחתת פליטות גזי חממה), אדטפציה (היערכות לאומית להסתגלות לשינוי אקלים), היערכות ארגונית ותפקודית, כולל חוק אקלים, והיבטים כלכליים. ודווקא הפרק הכלכלי הוא המעניין ביותר, שכן הקטר שיכול היה להוביל את כל הקרונות הוא הכושל ביותר. מבקר המדינה העיר כי במשך שנים משרד האוצר בולם ומעכב את הפעולות הקשורות במשבר האקלים, ואנשי המשרד תופסים את הנושא כסביבתי בלבד, ככזה שהמשרד להגנת הסביבה צריך לטפל בו, ולא מבינים שמדובר במאבק של מדינה.
עיקרי דוח המבקר על משבר האקלים
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
ומה עשו ממשלות ישראל בשנים האחרונות כדי להפחית את פליטות גזי החממה? מסתבר שלא הרבה - וגם שאנחנו רחוקים מהיעדים הלא-שאפתניים שהממשלה הציבה. המבקר מצא כי ישראל עדיין אינה מדינה מובילה בקביעת יעדי הפחתת פליטות. המדינה לא הציגה יעד שאפתני יותר לאנרגיות מתחדשות, וטרם הציגה יעד לשנת 2050. פליטות גזי חממה בשנים 2022-2015 עלו ב-1% - כשבשנת 2022 לבדה, אחרי הקורונה, היה זינוק של 3.5% בפליטות. עוד מצא המבקר כי לפי קצב ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שיוצר עד כה, בשנת 2030 שיעורו צפוי להגיע ל-19% בלבד, הרחק מהיעד המקורי (30% מאנרגיות מתחדשות).
בנוגע לאדפטציה - מצא המבקר אנגלמן כי ל-86% ממשרדי הממשלה אין תוכנית היערכות מאושרת ומתוקצבת לשינויי האקלים, ל-75% מהגופים הציבוריים אין מידע על היקף הנזקים הכלכליים הצפויים בשל משבר האקלים ובמינהלת ההיערכות לשינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה היה רק עובד אחד ותקן נוסף שלא אויש.
לגבי היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים, נמצא בביקורת כי רק כ-32% מהסכומים שאושרו לצורך טיפול במשבר האקלים בשנים 2022-2015 נוצלו בפועל. נוסף על כך, בשנים 2022-2015 הממשלה עודדה את הביקוש לדלקים מזהמים באמצעות הטבות מס שהגיעו לפי 33 מהסכום שהשקיעה בתחום האקלים. עוד מצא מבקר המדינה כי נכון לשנת 2020, כ-56 מדינות עיגנו את פעילותן בתחום האקלים בחקיקה. ישראל עדיין אינה ביניהן.
המבקר אנגלמן העיר כי ב-16 השנים האחרונות התקבלו לא פחות מ-47 החלטות ממשלה הנוגעות לטיפול באתגרי משבר האקלים, אולם ישראל לא הראתה שיפור משמעותי בהשגת יעדי האקלים הלאומיים שלה: החלטות ממשלה מרכזיות העוסקות באקלים לא יושמו, יושמו בצורה חלקית או שהן מצויות בשלבים ראשוניים בלבד של יישום.
לפי המבקר, משרד האוצר אינו תופס עדיין עמדת הובלה, אלא נוקט עמדה תגובתית, ממעט בנקיטת יוזמות בתחום ואף נוקט לעיתים עמדה המביאה לבלימת האמצעים הדרושים למאבק בשינויי האקלים. מתוך 37 מדינות ה-OECD, שר האוצר של ישראל (יחד עם שרי אוצר של עוד שלוש מדינות) לא הצטרף לקואליציית שרי האוצר לאקלים. "הדבר מעיד על ניתוקו של משרד האוצר בישראל מפורום מרכזי ביותר", נכתב.
בדוח הקודם עלה שאף גוף ממשלתי כלכלי או גורם האמון על תחזיות מקרו-כלכליות בישראל, כמו משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, לא ביצע הערכה לאומית בנוגע להשפעות הכלכליות של שינויי האקלים על ישראל לטווח הארוך. ומה קרה? לפי הדוח הנוכחי המצב לא השתנה. לכך יש להוסיף את העובדה שאחרי 13 שנים של דיונים בנושא תמחור פחמן, נכון להיום המס עוד לא הוחל. לפי אגף התקציבים במשרד האוצר, אי-יישום מס הפחמן יגרע הכנסה של יותר מ-2.5 מיליארד שקלים בשנת 2023, ושל יותר מ-7.5 מיליארד שקלים בשנים 2023 עד 2028.
ביקורת המעקב העלתה כי התמיכות הממשלתיות השנתיות בדלקים פוסיליים מצויות במגמת עלייה קבועה (למעט בשנת 2020 בשל מגפת הקורונה). תמיכה זו כמעט הוכפלה ועלתה מכ-2.2 מיליארד שקלים בשנת 2010 לשיא של 4.2 מיליארד שקלים בשנת 2019, ואף שירדה בשנת 2020 (בשל מגפת הקורונה), הרי שבשנת 2021 חזרה מגמת העלייה. נתוני התמיכות לשנים 2022 ו-2023 צפויים לעלות אף יותר לנוכח הפטור על הבלו לפחם וההנחה על הבלו לבנזין בסכום מצטבר של כ-3.5 מיליארד שקלים. תמיכות אלו פועלות כתמריץ כלכלי, וככאלו הן מגבירות את הביקוש לשימוש בדלקים פוסיליים.
ומה לגבי פיתוחים ירוקים? גם כאן אנחנו הולכים אחורה. המבקר מצא כי השקעות לשכת המדען הראשי במשרד האנרגיה בתחום החדשנות ירדו. ביקורת המעקב העלתה כי בשנת 2023 חלה ירידה בתקציבים התוספתיים לעומת השנים 2021 ו-2022 מכ-99.5 מיליון שקלים ל-61.5 מיליון שקלים (ירידה של כ-38% ביחס לשנת 2022), שהביאה לכך שפרויקטים חדשים שאותם תכננה לשכת המדען הראשי לקדם, לא קיבלו תקציב. השקעות רשות החדשנות בתחומי האנרגיה נמוכות יחסית - 39 מיליון שקלים בשנת 2021, ו-96 מיליון שקלים בשנת 2022.
ואולי אחד הנתונים המדאיגים ביותר הוא השקעות בתחומי ESG (השקעות ירוקות וערכיות) במסגרת ניהול יתרות מט"ח של בנק ישראל. בנק ישראל מנהל את תיק יתרות המט"ח של מדינת ישראל, שהן, נכון ליוני 2023, כ-202 מיליארד דולר, ללא התחשבות בשיקולי ESG וללא הטמעת סיכונים הנובעים משינויי אקלים במסגרת שיקולי ההשקעה שלו.
וזה לא נגמר. הממשלה החליטה מפורשת על הקמת מרכז חישובים אקלימי, אך מתברר שחלק ממשרדי הממשלה לא העבירו את התקציבים. לשירות המטאורלוגי לא הועבר כ-67% מהתקציב. המשמעות היא שגופי ממשלה יתקשו לקבל את המידע האקלימי הנחוץ להם לצורך קבלת החלטות לגבי היערכות לשינויי האקלים. למשל: יהיה קושי לספק מידע לגופי החירום וההצלה לגבי הגידול בשכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוני; יהיה קושי לספק מידע לקק"ל האם והיכן אזורי המחייה האפשריים של יערות יצטמצמו ועוד.
המבקר מצא כי משרדי התחבורה, החדשנות והגנת הסביבה טרם העבירו את התקציבים הנדרשים בסך כולל של 2.7 מיליון שקלים לצורך הקמת מרכז החישובים האקלימי. על כן, התריע מבקר המדינה, כי הפעולות להקמתו של פרויקט זה, שנחשב למורכב טכנולוגית, לא החלו עדיין כפי שקבעה החלטת הממשלה והן מתעכבות. עיכוב זה עלול לקצר את זמן ההפעלה של מרכז החישובים אשר לפי החלטת הממשלה אמור לפעול במתכונת זו רק עד סוף שנת 2027. ללא הקמה של מרכז החישובים תמשיך ממשלת ישראל להיערך לשינויי האקלים על בסיס מודלים אקלימיים לא מדויקים.
מעבר לכך, כוח המחשוב של מרכז החישובים המתוכנן הוא מצומצם, הנמוך ביותר מבין המדינות שהחליטו על הקמת מרכז כזה. הדבר מעלה חשש בדבר הרלוונטיות של הפרויקט עצמו. אם לא די בכך, לשירות המטאורולוגי חסר גם כוח אדם כדי לתפעל את מרכז החישובים.
הדוח מפרט שורה של כשלים יסודיים, בין היתר היעדרו של גורם ממשלתי מוביל להשגת היעדים בתחום, יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות, ועיכוב בקידום חוק אקלים. הצעת החוק החדשה שקידמה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אינה כוללת יעדים מחייבים. וכמובן, היעדר מסגרת תקציבית לאקלים.
"יש לראות בממצאיה של ביקורת מעקב זו משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים, בהובלת הממשלה והעומד בראשה, מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים", כתב מבקר המדינה אנגלמן.
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב.
פורסם לראשונה: 16:00, 19.03.24
