העובדה שדובי הקוטב בגרינלנד נמצאים תחת איום, הפכה אותם לסמל ההתמודדות עם אתגרי משבר האקלים שבא לידי ביטוי באזור זה בהמסת הקרחונים המואצת במרוצת השנים. למעשה, מדובר לא רק על תופעה עכשווית, אלא בעלת שורשים היסטוריים עמוקים, שכן מספר דובי הקוטב בגרינלנד פוחת לאורך תקופה של 20 אלף שנים.
ד"ר מייקל ווסטברי ופרופ' אלין לורנזן ממכון גלוב באוניברסיטת קופנהגן הובילו מחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Science Advances. במחקר נותחו הדנ"א והמזון של דובי קוטב חיים, כמו גם נתוני אקלים היסטוריים ובית הגידול של דובי קוטב סביב גרינלנד.
"על ידי ניתוח החומר הגנטי של דובי הקוטב, נפתח צוהר אל העבר, באמצעותו התקבלו תובנות היסטוריות לגבי התפתחותם. הניתוח שערכנו גילה שמספר דובי הקוטב הצטמצם משמעותית מספר פעמים מאז עידן הקרח האחרון", אמרה פרופ' לורנזן. "עליית טמפרטורת מי הים האיצו עם השנים את הירידה באוכלוסיית דובי הקוטב. כאשר טמפרטורת הים עולה, יש פחות קרח ים, וכתוצאה מכך, פחות כלבי ים, מהם ניזונים דובי הקוטב", הוסיף ד"ר ווסטברי, שיחד עם עמיתיו למחקר הופתעו לגלות כי גם לשינוי סביבתי קטן הייתה השפעה רבה על דובי הקוטב.
"התגלה קשר מטריד בין ירידה באוכלוסייה לשינויים סביבתיים. עלייה קטנה יחסית בטמפרטורת המים והפחתה קטנה בכמות קרח הים גרמו לירידה די דרמטית באוכלוסיית דובי הקוטב", אמר ד"ר ווסטברי.
עקב העלייה בפליטת גזי חממה מזהמים, כגון פחמן דו-חמצני, הואצה התחממות כדור הארץ במשך השנים, תופעה שניכרת בבירור בגרינלנד ובאזור הארקטי. "ההתפתחות הנוכחית היא חסרת תקדים בהשוואה למה שחווה דוב הקוטב במהלך 20 אלף השנים האחרונות, כשעל פי התחזיות נראה כי העתיד לא מבשר טובות עבור מין זה", אמר ד"ר ווסטברי.
מממצאי המחקר החדש עולה כי טמפרטורת המים סביב גרינלנד עלתה בשיעור של 0.5-0.2 מעלות צלזיוס במהלך 20 אלף השנים האחרונות - מגמה שגרמה לירידה של 40-20% באוכלוסיית דובי הקוטב. "במבט קדימה, אנו עומדים בפני עלייה של 5-2 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הים סביב גרינלנד.
מדובר בעלייה של פי 10 בשינויי הטמפרטורה בהשוואה ל-20 אלף השנים האחרונות. דוב הקוטב ניצב בראש שרשרת המזון באזור הארקטי, ומסמל את הלחץ שנתונות תחתיו המערכות האקולוגיות הימיות באזור זה", הסבירה פרופ' לורנזן, שהדגישה כי מדובר בסימפטום למשהו גדול יותר, שכן מערכות אקולוגיות יושפעו לרעה משינויי האקלים לא רק באזור זה, אלא בכל כדור הארץ.
מהמחקר עולה בנוסף כי ביכולתם של דובי הקוטב לשנות את תזונתם, מה שעשוי לסייע להם בהתאמה לשינויי האקלים. "דובי הקוטב מגמישים את תזונתם בהתאם לשינויים הסביבתיים אותם הם חווים. במזרח גרינלנד למשל, זכרים ונקבות לא מתחרים אחד בשני, מכיוון שזכרים צורכים מיני כלבי ים שונים, בעוד שהנקבות אוכלות כלבי ים טבעתיים (פוסה טבעתית). לעומת זאת, במערב גרינלנד המצב שונה, משום שזכרים ונקבות חיים על תזונה זהה, אולם בזמינות רבה יותר בשל זרמי האוקיינוס במערב האי", אמר ד"ר ווסטברי.
