בשיתוף קרן קימת לישראל
מדינת ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי רגיש שלפי הערכות אנשי מקצוע טרם חווה את ההשפעה האמיתית של משבר האקלים וגם אם יינקטו בקרוב כל הפעולות האפשריות – לא תוכל להימלט מהשפעותיו ההרסניות. מדינות אחרות בעולם כבר משלמות מחיר יקר שגובים מהן אירועי אקלים קיצוניים ובניגוד לסברה המקובלת - לא מדובר בהכרח במדינות מתפתחות אלא להיפך. מדד Germanwatch מציין את יפן כמדינה המאוימת ביותר על-ידי משבר האקלים, שבה שיעור המתים, בעיקר בשל סופות טייפון קיצוניות וגלי חום, כבר עומד על 1.01 בני אדם לכל מאה אלף תושבים. בגרמניה הנתון חמור יותר עם 1.5 נספים לכל מאה אלף – בעיקר בשל שיטפונות והצפות. שתי כלכלות הענק כבר הפסידו במישרין כארבעים טריליון דולר במצטבר בשל נזקי המשבר.
ועידת הנשיאים של קק"ל, שנערכה בשבוע שעבר, בהשתתפות נציגי 35 מדינות בעולם, שמה במרכזה את אחד הנושאים הבוערים בעולם. כ-86 מחברי המשלחות השתתפו במשך 7 ימים בסיורים ופאנלים על משבר האקלים, סיירו בהרי ירושלים ולמדו על מניעת שריפות, השתתפו בנטיעת עצים וקיבלו סקירות נקודתיות על האמצעים שבהם נוקטת קק"ל במלחמה בהשפעות האקלימיות בארץ. במקביל תיארו את השפעות משבר האקלים על ארצותיהם והציגו פתרונות שיכולים להיות שימושיים גם בישראל.
מבט מרתק על ההתמודדות עם משבר האקלים בדרום אמריקה סיפק דני לאו, נשיא קק"ל ארגנטינה. "המדינה שממנה אני מגיע ענקית ויש בה אזורי אקלים שונים מאוד ומציאות חברתית-תרבותית מיוחדת", הוא מסביר. "אנחנו רואים שינויים בכל המקומות, לרעה כמובן. באזורים ההררים, העלייה בטמפרטורות משפיעה על משטר היווצרות הקרח ועל דפוסי ההמסה שלו למים שאוכלוסיות גדולות תלויות בהם".
לדבריו, "כבר היום יש בעיות קשות של אספקת מים סדירה במקומות מסוימים, ובעתיד זה יתפשט לאזורים נוספים בשל הגידול הקבוע בתדירות ועוצמת השיטפונות. במקומות אחרים חווה ארגנטינה בצורות וגידול, עצום ממש, של שריפות יער. ארגנטינה היא מדינה של חוות בקר וחקלאות נרחבת. השיטפונות, הבצורות ושריפות היער משפיעות על הכלכלה הזו באופן ישיר והרסני".
10 צפייה בגלריה
מימין:מנהל החטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל, רוני ויניקוב; נשיא קק"ל ארגנטינה, דני לאו; מנכ"לית קק"ל הולנד ויויאן רינת; ושריאל גון, מנהל אגף התרמה בחטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל
(אריאל זנדברג)
10 צפייה בגלריה
המדען הראשי של קק"ל, ד"ר דורון מרקל, עם החוקרים הזוכים בפרס האקלים: פרופ' יצחק מזרחי מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' אבנר רוטשילד מהטכניון ופרופ' מלאכי נוקד מאוניברסיטת בר אילן שזכו בפרס
ויויאן רינת, מנכ"לית קק"ל בהולנד מוטרדת יותר מנושא אחר: "רוב העולם מתמודד דווקא עם מחסור במים ובצורות, אך המחקרים האחרונים מצביעים גם על שינויים מדאיגים בריכוז החנקן באוויר. הולנד עושה הרבה בתחום טכנולוגיית האקלים ואציין את המחקרים לתעשיית המזון באוניברסיטת ווחנינגן, את החברות הרבות שפועלות ב'עמק הטכנולוגיה' סביב איינדהובן ואת 'ווטרטק' – שותפות המחקר לניהול מים. באמסטרדם יש סצנת סטארט-אפים אקלימית גדולה, ומישראל אנחנו בהחלט יכולים ללמוד גם על תרבות הסטארט-אפים וגם על ניהול משברים".
"אין די שמש, הרוח לא מספיקה – אז מחדשים את השימוש באנרגיה גרעינית"
מנכל קק"ל שבדיה מקס פדרמן מספר על התחממות גוברת ושריפות. "יש לנו הרבה נהרות והרבה יערות, אנחנו במצב טוב עדיין - אבל זה מתחמם יותר ויותר. היו לנו שריפות יער שהשתוללו בחלקים מסוימים של המדינה ולא היה קל לכבות אותן - כי היובש בסביבה הקשה על כך".
בריאיון איתו הוא מזכיר את האייקון המקומי ומדבר על הפתרונות: "יש לנו את גרטה טונברג והיא מצביעה על משבר האקלים ברחבי העולם ולא רק אצלנו. בשבדיה יש תכנית ממשלתית גדולה למעבר למכוניות חשמליות ואנחנו בונים כעת מערך טעינה למכוניות חשמליות כמעט בכל מקום ברחבי המדינה".
"יש גם שימוש באנרגיה מתחדשת. במשך שנים רבות לא בנינו מתקני אנרגיה גרעינית, אבל הממשלה החדשה אצלנו חושבת שזו אנרגיה נקייה ויעילה ורוצה להרחיב את השימוש בה. אנחנו מדינה שזקוקה להרבה אנרגיה ולכן אנו חייבים לעשות משהו בשילוב עם רוח, אבל אנרגיית רוח לא תספיק לאספקת אנרגיה לשבדיה כולה ולתעשיות, ואנרגיה סולארית אינה מספיק טובה במדינה צפונית כמו שלנו. לכן, אנרגיה גרעינית לדעתי היא בהחלט רעיון טוב".
- מה אתה חושב על האופן בו ישראל מתמודדת עם משבר האקלים?
"אני חושב שלמדינה כמו ישראל העתיד טמון באנרגיה סולארית, ניצול אנרגיית הגז בים התיכון וגם אנרגיה גרעינית. בישראל יש כמעט אותה כמות תושבים כמו בשבדיה. במקביל, אני חושב שישראל יכולה להמשיך לנטוע עצים וצמחיה, בשילוב עם אנרגיה סולארית שאפשר להשתמש בה כבר היום בישראל, ואנרגיה גרעינית שבנייתה צורכת מעט יותר סבלנות ואפשר גם לבנות טורבינות רוח. יש גם טכנולוגיה שמייצרת אנרגיה מגלי הים ואולי גם זה יכול לשמש פתרון אנרגטי מתחדש בישראל".
"לפני הרבה שנים הייתה תכנית לבנות מעבר בין הים האדום לים המלח. זרם המים הזה היה יכול להפיק הרבה אנרגיה בגלל הפרשי הגובה. זה יהיה רעיון טוב לקדם את התוכנית הזו שתוכל לפתור אתגרי טבע ואתגרי אנרגיה יחד".
10 צפייה בגלריה
נשיא קק"ל ארגנטינה דני לאו נוטע עץ זית במסגרת הביקור של ועידת הנשיאים
(צילום: אריאל זנדברג)
סרג’יו קסטלבולונזי, נשיא קק"ל איטליה, מודאג גם הוא מהתחממות גוברת בארצו ומפגיעה במקורות המים: "אני יכול לומר בוודאות שעונת הקיץ הפכה ארוכה יותר. היא מתחילה כבר במרץ ומסתיימת בזמנים שלא ראינו בעבר, רק בסוף אוקטובר או אפילו אמצע נובמבר. מדובר על שישה-שבעה חודשים של קיץ וזה בפני עצמו מצביע על תהליך מוזר מאוד. ההשפעה של מזג אוויר כזה היא שאין לנו מספיק שלג ומכאן אין מספיק מים".
קסטלבולונזי מביע הערכה כלפי הפעולות שנעשות בישראל למאבק במשבר, אך מודאג מהרגלי הדור המבוגר: "ראיתי את המדינה לראשונה כשביקרתי בה בגיל 17 וכעת אני כבר בן 62. במהלך השנים האלה ראיתי שישראל עושה עבודה טובה ורבה בתחום איכות הסביבה והאקלים. בנוסף, הדור הצעיר הרבה יותר מודע למתרחש מאשר הדור שלנו. אין לי ספק שצריך להשקיע יותר בלימוד האוכלוסייה הבוגרת יותר על ההשלכות של המעשים שלהם והצורך בשינוי ההרגלים שלהם מן העבר".
"בחוף המזרחי היה הרס של סופות שלא הכרנו"
וועידת הנשיאים בהחלט עסקה גם בפתרונות. גולת הכותרת היה אירוע חגיגי שהתקיים ביער חולדה שבו חולקו מענקים בשווי 2 מיליון דולר לחוקרים ישראליים שמפתחים פתרונות לעצירת ההתחממות הגלובלית ולחברות הזנק העוסקות בנושא. מדובר ביוזמה משותפת של קרן קימת לישראל, JNF קנדה ו- Start-up Nation Central . קק"ל עצמה הקצה מיליון דולר כמענקי מחקר, והיזם ג'ף הארט, מראשי השלוחה של קק"ל בקנדה, העניק מיליון דולר לחברות ההזנק.
"ארצי חוותה בחודש שעבר את נזקי המשבר באירוע של 'פעם בחיים' כאשר עיירה שלמה במערב המדינה נשרפה עד היסוד לאחר שהטמפרטורה השגרתית בה בקיץ קפצה מ-25 מעלות צלזיוס ל-50", סיפר היזם ג'ף הארט. "בחוף המזרחי היה הרס עצום שגרמו סופות בעוצמות שלא הכרנו. אבל אני לא רואה בשינויי האקלים סוגיה קנדית או ישראלית אלא גלובלית. כיהודי, תמיד האמנתי ב'תיקון עולם' פשוטו כמשמעו. אם לא נתקן את הבעיה הזו, לא משנה היכן אתם גרים, כל הישגי הדור הנוכחי והדורות הקודמים נמצאים בסכנה".
10 צפייה בגלריה
יו"ר פרס פתרונות האקלים ג'ף הארט; מנכ"לית פרס פתרונות האקלים, גלית לוי; אחד מזוכי הפרס פרופ' מלאכי נוקד, והמדען הראשי של קק"ל ד"ר דורון מרקל
(צילום: אריאל זנדברג)
"משבר האקלים משפיע על כל אוכלוסיית העולם ולכן קק״ל קיבלה החלטה אסטרטגית לפעול באופן פרואקטיבי במאבק", הוסיף ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל. "זהו מוקד הפעילות שלנו בשנה האחרונה ובהתאם נכתבה גם תוכנית העבודה של 2023. החלטנו לשים את הנושא במרכז ועידת הנשיאים, שבה העניקה קק"ל פרס לשלושת החוקרים שנבחרו מתוך עשרים מועמדים. הבחירה היתה קשה אך לזוכים במענקים יש רעיונות יצירתיים במחקרים משפיעים, שיביאו להפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה בעולם".
רוני ויניקוב, מנהל החטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל סיכם את האירוע בסיפוק: "יצרנו למעשה פסטיבל ענק שגם העלה על נס את תרומת החוקרים הישראלים למאבק במשבר האקלים וגם חשפנו את ראשי הקהילות של קק"ל בעולם לאקדמיה כאן. בעיקר אנחנו גאים על כך שהאירועים התקיימו לא רק באולמות הכנסים אלא ממש ביערות של קק"ל בישראל. זו היתה הזדמנות מצויינת להפגין את ההשקעות האחרונות של הארגון במחקרים ובאמצעים של התמודדות עם שריפות יער ומניעה שלהן. במיוחד באמצעים טכנולוגיים של רחפנים שהוכנסו לפעילות השוטפת ומנטרים סכנות בזמן אמיתי".
