החרם הכלכלי של טורקיה מצטרף למורכבויות הגיאופוליטיות הרבות של מלחמת חרבות ברזל. למעשה, מדובר בצעד נוסף בנתיב שעלול להפוך את ישראל למצורעת בעולם, אם למשל מדינות אחרות יבחרו ללכת בעקבות החלטתו של ארדואן. כשחושבים על הזדמנויות לקשרי המסחר של מדינת ישראל, בין הנושאים שיש לתת עליהם את הדעת הוא תחום האנרגיה. אחת האפשרויות שנבחנות במטרה להגדיל את היקף ייצוא הגז הטבעי מישראל, ודרך כך את הכנסות המדינה, היא הקמה של מתקן הנזלה לגז טבעי. אולם, למרות הפוטנציאל המבטיח, מדובר בטעות.
הנזלת גז טבעי לגז טבעי נוזלי (liquified natural gas ,LNG) מבוצעת באמצעות קירורו לטמפרטורה נמוכה של 162 מעלות צלסיוס מתחת לאפס, מצמצמת את נפחו פי 600, ומאפשרת הובלת כמויות עצומות של גז טבעי באמצעות ספינות LNG. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה וההתנתקות האירופית מצינורות הגז הרוסיים, גדל היקף הייבוא של הגז הטבעי באמצעות ספינות LNG לאירופה באופן ניכר, ויצואני LNG משיאים רווחים גדולים. מבחינת מדינת ישראל, אם יוקם מתקן LNG כחול-לבן, לא נהייה תלויים בייצוא גז רק בצינורות לירדן ולמצרים (חלק מהגז מונזל במתקן LNG במצרים ומיוצא משם הלאה).
למה שלא נצטרף לבשורת הגז הטבעי הנוזלי?
הסיבה הקריטית המיידית לדחיית הרעיון היא שכפי שכולנו נוכחנו לדעת, מדינת ישראל היא המדינה המפותחת המאוימת ביותר בעולם. למרות השקעות עצומות בביטחון, הצלחות מדהימות של טכנולוגיות יירוט ישראליות ואחרות, שבעת החודשים האחרונים הוכיחו כי ישראל אינה מסוגלת להגן בצורה הרמטית על אתריה האסטרטגיים ובהם תשתיות אנרגיה חיוניות.
כל הספינות בים האדום, בים הערבי ובאוקיינוס ההודי שיש להן איזשהו קשר מדומיין או אמיתי לישראל הפכו להיות מטרה לגיטימית לח'ותים, עושי דברם של איראן. תיאוריות בקרב גופים כמו משרד האנרגיה לפיהן הפיכת ישראל ליצואנית גז טבעי תביא לשיפור במעמדנו הגיאופוליטי עד כדי צמצום הסיכון הביטחוני בארץ, התגלו כמופרכות.
כמו כן, בחצי השנה האחרונה, אנחנו שומעים על דיווחים רבים שמזהירים כי עלינו להתכונן ל"תרחיש עלטה ארוך של ימים ואף חודשים", מאחר שמלחמה כוללת עם חיזבאללה או עם איראן - שתהיה קשה הרבה יותר מהמלחמה הנוכחית – תביא לפגיעה קשה בסקטור האנרגיה הישראלי הריכוזי. מדוע, במקום להתמקד בביזור מסיבי של משק האנרגיה הישראלי כדי להפוך אותו לחסין, משרד האנרגיה שוקל להשקיע משאבים בהוספת מתקן אנרגיה אסטרטגי גדול, פגיע ומסוכן?
מה מסוכן בגז טבעי נוזלי?
באזורים שלווים, טכנולוגיית LNG נחשבת בטוחה יחסית. אולם, במקרה של דליפה גדולה של גז טבעי נוזלי, הוא עשוי לזרום על הקרקע או על פני הים למרחק רב. כמו כן, היתרון הגדול של צמצום נפח הגז הטבעי פי 600 מייצר ריכוז של דלק מסוכן בהיקפים עצומים.
ספינת LNG טיפוסית מכילה אנרגיה בהיקף ששווה ל-70 פצצות גרעיניות כמו זו שהחריבה את הירושימה ב-1945. לכן, כשמשתמשים בטכנולוגיית LNG באזורים מועדים לפורענות, תקיפה מכוונת של התשתית עלולה לגרום לדליפה עצומה, לשריפה עצומה, לפיצוץ עצום או לסדרת פיצוצים. נזק כלכלי בתקיפה מכוונת שכזו עלול להסתכם בכל עלות המתקן והגז שהוא מכיל ולהגיע ל-10 מיליארד דולר, בלי לכלול נזקים לתשתיות אחרות ולבני אדם.
מסקירה מ-2011 שבדקה את הנושא בישראל עולה שאירוע בודד של דליפה גדולה או של פיצוץ במתקן LNG בקרבת מרכז אוכלוסייה עלול להוביל ל-15,000 נפגעים כתוצאה מהפיצוץ, מכוויות קור (כאמור, הטמפרטורה של ה-LNG היא 162 מעלות צלסיוס מתחת לאפס), מכוויות חום שמקורן בשריפות, מחנק ומתאונות. אירוע כזה עלול גם לזרוע הרס נרחב בתשתיות בשטח של קילומטרים רבועים רבים בתוך זמן קצר. הנזק הכלכלי המיידי יגיע לעשרות מיליארדי שקלים ואולי אף למאות מיליארדים. מדובר בנזק ובסיכון שגדולים בעשרות מונים מהסיכון של פגיעות במתקני גז קיימים בישראל.
הנזק העקיף, של השבתת אחוזים ניכרים מהמשק, עלול להסתכם במאות מיליארדי שקלים ואף יותר (ראו את הנזקים הכרוכים בפינוי של עשרות אלפי תושבים ליותר משבעה חודשים במלחמה הנוכחית). לכן, באותה הסקירה מ-2011 הומלץ שלא לבנות תשתיות LNG ביבשה, אלא להקימן בים במרחק של 15 קילומטרים מהחוף לפחות. ואכן, אתר פריקת הגז הטבעי מהספינה המגזזת, ספינת LNG שסיפקה גז טבעי בעת המחסור בשוק הגז הישראלי עד 2022, הוקם במרחק שכזה מול חופי חדרה.
מפוטנציאל אנרגטי ליעד טרור
אם לפני כמה שנים היה פה מתקן קליטה פעיל ל-LNG, מדוע שלא נקים מתקן LNG חדש? קודם כול, אם עשינו טעות בעבר, זה לא אומר שאנחנו צריכים לחזור עליה שוב. כמו כן, השימוש באונייה המגזזת בעבר נועד לצורכי חירום של המשק הישראלי כדי לאפשר למשק שלנו להמשיך ולתפקד. לעומת זאת, עכשיו מדובר ביצירת סיכון גדול ובלתי סביר בשביל לייצא גז לחו"ל. מהלך מעין זה עשוי להכניס כסף לקופת המדינה, אבל הוא לא יתרום כלום לתפקוד משק האנרגיה הישראלי ואף עלול לפגוע במשק המקומי אם אכן תהיה פגיעה מסיבית במתקן שכזה, או בכל ספינת LNG שקשורה לישראל.
יותר מכך, היום, לעומת המציאות לפני חצי שנה, אף אחד לא יכול להגיד שפגיעה בתשתית אנרגיה אסטרטגית ישראלית היא תיאורטית בלבד. כל אדם במדינה חייב לקחת אירוע שכזה ברצינות. אין סיבה מספקת להוסיף מתקן תשתית אנרגיה לא חיוני, אך פגיע ומסוכן מאוד, לרשימת מתקני האנרגיה עליהם ישראל צריכה להגן. מכיוון שאמצעי ההגנה מוגבלים, ככל שיהיו יותר מתקנים, ההגנה על כל אחד מהם תהיה נמוכה יותר.
מתקן LNG בים, יהיה חשוף לא רק לפצצות, לצוללות, לטילים ולכטב"מים, אלא גם לפגיעה באמצעות ספינת סוחר "תמימה", שיכולה פשוט לשוט ולנגוח בו. אם לא מצליחים להסיט מהנתיב ספינת סוחר ששטה במהירות מרבית, אפשר לעצור אותה רק כעבור מרחק של קילומטרים רבים. גם אם מתקן ה-LNG ימצא בים במרחק של 15 קילומטר מהחוף, אם תוקפים ישתלטו על ספינת LNG, הם יוכלו להשיט אותה אל החוף ולפוצץ אותה בסמוך לעיר חופית. כמובן שכל ספינת LNG שמקורה בישראל תהווה מטרה לגיטימית לתקיפה גם באזורים אחרים בעולם, כמו שקורה היום בים האדום ובאוקיינוס ההודי.
לפיכך, אסור לישראל לקדם הקמה של מתקן גז טבעי נוזלי שרק יכביד עלינו ביטחונית וייתן לאויבינו הזדמנות חדשה ליצירת נזק חסר תקדים. במקום זאת, על מדינת ישראל להתמקד בביזור סקטור האנרגיה שלה למיליון מערכות לאנרגיה סולארית (תאים פוטו-וולטאים) ואגירת אנרגיה, כדי להופכו לחסין בפני תקיפות.
ד"ר דניאל מדר הוא חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
