בימים האחרונים כמה מצוקים בחופי הים התיכון נפגעו בשל הגשמים העזים. היום (ה') קרס מצוק שלישי באזור השרון - והפעם בנתניה. אתמול קרס מצוק בחוף בדרום המועצה האזורית עמק חפר. יומיים קודם לכן קרס מצוק בחוף נעורים. בחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון הזהירו מפני התמוטטויות נוספות. בינתיים, מבקר המדינה שלח דו"ח טויטה להתייחסות הגופים המבוקרים, בנוגע להגנה על מצוקי הים התיכון. זאת, לאחר שביולי 2020 הזהיר כי התמוטטות המצוקים היא רק עניין של זמן, בשל גרירת הרגליים של הרשויות.
קריסת המצוק אתמול
(צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון)
החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון הודיעה כי הבוקר אירעה קריסת סלעים ממצוק בטיילת המצוק בנתניה, בין חוף לגון לחוף סירונית.
בחברה שבים ומתריעים כי רצועת מצוקי השרון נמצאים בתקופה זו ברמת סיכון מיידית ומשמעותית, וכי ללא קידום הגנות ימיות ויבשתיות אנו צפויים להמשך קריסות ועלייה בסיכון. החברה שבה וקוראת לציבור הרחב לפעול במשנה זהירות ולהימנע משהיה בקרבה מסוכנת למצוקים.
ישראל גובלת במערבה בים התיכון לאורך של כ-190 ק"מ, מהם כ-45 ק"מ מאופיינים בקיומו של מצוק חופי בלתי יציב, בגובה שבין 10 ל-45 מטר (מעל פני הים). בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. במקומות מסוימים הנסיגה מהירה פי כמה.
על פי מסמך המדיניות, הנסיגה מתרחשת בתהליך טבעי, מתמשך וודאי, שעיקרו חתירה וסחיפת בסיס המצוק, ובעקבותיהן התמוטטות החזית בהדרגה ולסירוגין בקטעי חוף שונים. עם זאת, לא ניתן לחזות מתי בדיוק יתמוטט המצוק בנקודה מסוימת.
4 צפייה בגלריה
מאות טונות של סלעי כורכר נפלו בפתאומיות. המצוק שקרס ביום רביעי
(צילום: החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון)
התמוטטות המצוק יוצרת בעיה מיוחדת באזורים שמצוקי החוף בהם מאוכלסים בצפיפות (כמו בערים נתניה, הרצליה ואשקלון). הפגיעות והנזקים בגין התמוטטות המצוק עשויים להיות קשים ולכלול סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים ועוד.
הדו"ח הקודם של מבקר המדינה בחן את תפקוד השלטון המרכזי, משרדי הממשלה המעורבים בתהליך ההגנה על המצוק, ורשויות מקומיות שנדרשו לבצע פעולות למנוע סכנה מהציבור. דו"ח המעקב בוחן את הליקויים המרכזיים שעלו מהביקורת הקודמת ואילו פעולות נקטו משרדי הממשלה והרשויות לתקן את הליקויים ולהביא לפתרונות להגנה על המצוקים.
החדשות הטובות הן שהתקדמנו. החדשות הרעות הן שההתקדמות מעטה ולא מספיקה. ב-2020, תשע שנים לאחר שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית הקטעים - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים, גן רווה ואשקלון - טרם בוצעו הגנות ימיות, שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת מצוקים, למעט הגנות דחופות בלבד בים במקטע אחד באשקלון.
הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, בעיקר בגלל בעיות מימון ומחלוקות על האחריות לאותם שטחים.
ב- 2010 הממשלה קיבלה החלטה לאמץ מדיניות להגן על המצוקים במקטעים שבהם החליטה שיש צורך להגנה כדי לשמור על הציבור, על תשתיות ושטחים פתוחים ועוד. הממשלה קבעה מסגרת תכנונית ותקציבית שהייתה אמורה להביא לכך שיוקמו הגנות פיזיות של ממש, בין אם בים או ביבשה, כדי להגן על המצוק, ולמנוע את הסכנה.
עסאם חאסקיה, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה שערך את הדו"ח ב-2020, וכעת שוקד על דו"ח המעקב, אמר כי "בהיבט של ההגנות הימיות, מצאנו שגם כאשר היו תקציבים ותוכניות עבודה שקבעו המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוקים, ההגנות לא בוצעו. בעיקר תוצאה של עיכובים בתכנון ההגנות, תכנון מפורט, והן בקידום הפתרונות והביצוע בשטח. כלומר, תיאום עם שאר הגופים והבאת הרעיונות לכדי פתרון ממשי בשטח התארכו. גם כשיש תוכניות עבודה ותקציבים המשרד והחברה לא מימשו את התקציבים לכדי ביצוע"
לדבריו, הדבר המרכזי שהבחינו בו היה התמשכות הליכי התכנון. "זו הוועדה לסביבה חופית והמשרד להגנת הסביבה... לקח זמן עד שאישרו את התוכניות המפורטות וזה הגיע לרמה של ביצוע בשטח. היו כמה גורמים שהיו מעורבים בתהליכי התכנון וזה ארך זמן רב".
ההגנה על הים היא באחריות החברה והמשרד להגנת הסביבה, ואילו ההגנה על החוף הייתה באחריות הרשויות המקומיות. "זו ליבת הבעיה", אומר חאסקיה. "הסיפור ביבשה הוא שונה. הרשויות באו ואמרו: אנחנו לא יכולים לבצע את ההגנות האלה מבחינה מקצועית ומבחינת מימון. היו מחלוקות בין הרשויות למשרדי הממשלה. מרבית הפתרונות ב-2020 לא מומשו. לא ההגנות הימיות ולא ההגנות היבשתיות".
כאמור, כיום אנחנו נמצאים במקום מעט אחר, אבל רק ההגנות הימיות קודמו. חלקים רבים מביצוע ההגנות היבשתיות לא תוקנו. "אנחנו לא יוכלים לרדת לפרטי דו"ח המעקב", מציין חאסקיה. "אבל ניתן לומר שיש התקדמות".
לדבריו, "ב-2020 המחלוקת בין הרשויות למשרדי הממשלה עיכבו את ביצוע ההגנות היבשתיות. בחלק גדול מהרשויות לא ביצעו פעולות מיידיות למנוע סיכון מהציבור, כמו הצבת גידור, שילוט והרחקת הציבור מאזורים מסוכנים. בסופו של דבר שינויי האקלים יביאו לעלייה במפלס פני הים, מה שככל הנראה יביא לפגיעות יותר תדירות וקשות במצוקים. ב-2020, כעשור לאחר החלטת הממשלה, המצב לא ממש התקדם. במובן מסויים זה מביא למחשבה איך המדינה מצליחה לממש החלטות שהיא בעצמה מקבלת בנושא כל כך חשוב, משליך על חיי אדם, פגיעה בנכסים ועוד".
בחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים, שפועלת לקידום פתרונות הגנה ימיים ובכלל זה פרויקט רחב היקף להקמת 12 שוברי גלים בחופי נתניה, נמסר כי ממשיכים לקדם במרץ יחד עם הרשויות ומשרדי הממשלה גם את נושא ההגנות היבשתיות שנמצא בתחום באחריותן של הרשויות.
עוד נמסר מהחברה הממשלתית כי הושלמה זה מכבר את הקמתם של שישה מתוך 12 שוברי הגלים, הקריסה ארעה באזור שבו עתידים להיבנות שישה שוברי גלים נוספים - מכאן עולה ביתר שאת החשיבות של המשך הטיפול בנושא הגנות ימיות לצד מתן מענה תקציבי גם להגנות היבשתיות ולקדמן בדחיפות
פורסם לראשונה: 12:24, 22.02.24
