תגלית חדשה בעולם הפלאונטולוגיה שופכת אור חדש על הרגלי האכילה של דגים בתקופת היורה. מאובן של דג טורף התגלה כשאמוניט נמצא בקיבתו. לאחר בדיקה מעמיקה, התגלה שהאמוניט היה גדול מכדי שהדג הקדום היה מסוגל לעכלו, מה שהוביל בסופו של דבר למותו.
3 צפייה בגלריה
מאובן הדג שבקיבתו נמצא בין היתר אמוניט שהיה גדול מדי וגרם למותו של הדג, כולל איור בו ניתן להבחין באמוניט
(צילום: Geological Magazine)
המאובן, פכיקורמוס מאקרופטרוס (Pachycormus macropterus), התגלה בגרמניה באתר שנקרא תצורת פוזידוניאנשיפר (Posidonienschiefer Formation). הדג הקדום תוארך כבן 182-174 מיליון שנה, מה שאומר כי הוא חי בתחילת היורה, תור שהחל לפני כ-199.6 מיליון שנה והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנה.
הדג נמנה על מקריני סנפיר - מחלקה של דגי גרם בעלי סנפירים קרניים - ולמעשה הגרסה הקדומה של דג הזהרון, סוג של דג טורף במשפחת העקרבנוניים, שנפוץ בעיקר במימי האוקיינוס השקט, האטלנטי והאוקיינוס ההודי.
סמואל קופר וד"ר ארין מקסוול, זוג פליאונטולוגים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע שבאוניברסיטת הוהנהיים בשטוטגרט, ערכו יחד מחקר שהתפרסם בכתב העת Geological Magazine. במחקרם הבחינו השניים בכך שבטן הדג מלאה בשלל יצורים שאותם טרף.
3 צפייה בגלריה
מאובן הדג שבקיבתו נמצא בין היתר אמוניט שהיה גדול מדי וגרם למותו של הדג
(צילום: Geological Magazine)
כשבדקו זאת לעומק, הם הבחינו בכך שמדובר ברכיכות בעלות גוף רך, שנראו קצת כמו דיונון מודרני או דיונונים ודגים קטנים אחרים. בנוסף לכך, הם גם מצאו קונכיית אמוניט גדולה בקוטר של כ-10 ס"מ, שלא היו עליה סימני עיכול, סימן לכך שהדג מת זמן קצר לאחר שבלע את חסר החוליות הימי, שפירוש שמו הוא "קרני איל", בדומה לקרני האל המצרי אמון, שניחן בקרניים מסולסלות כמו של אילים.
האמוניט, כך ציינו שני החוקרים, היה גדול מדי מכדי שהדג הקדום יוכל לעכל אותו. לטענתם, סביר להניח שהאמוניט נטרף בטעות על ידי הדג או שהוא נתקע בפיו מסיבה לא ידועה. מהשלב שבו האמוניט היה כבר בתוך גופו של הדג, לא הייתה באפשרותו של האחרון לפלוט אותו מפיו, כך שלא נותרה ברירה אחרת אלא לבלוע אותו.
ברגע שהדג ניסה לעשות זאת בכל זאת, קליפת הקונכייה המפותלת של האמוניט חסמה את המעבר למעי, וכתוצאה מכך נוצר גודש או דימום פנימי, מה שהוביל בסופו של דבר למותו של הדג הטורף בתוך שעות. לאחר מותו, כך משערים החוקרים, הדג שקע אל קרקעית הים, שם נקבר בחלוף הזמן בבוץ הקרקעית, יחד עם תכולת הקיבה שלו. למעשה, הדג ותכולת קיבתו השתמרו עד כדי כך טוב, שגם מאות מילוני שנים מאוחר יותר התאפשר לחוקרים להבחין בהם ולזהותם בוודאות.
הממצא מהווה למעשה את המקרה המתועד הראשון של טרף שהוביל למותו המהיר של דג הנמנה על הפכיקורמאים - סדרת דגים מקריני סנפיר נכחדים אשר התקיימה בעידן המזוזואיקון מסוף הטריאס עד סוף הקרטיקון ונכחדו לחלוטין לפני 66 מיליון שנה בעת הכחדת הקרטיקון הגדולה - מה שמצביע על כך שייתכן שאמוניטים נטרפו בדרך כלל על ידי דגים גרמיים בתקופת היורה, יותר ממה שחשבו בעבר.
תגלית זו מדגישה את החשיבות של חקר מאובנים כדי להבין טוב יותר את ההתנהגות והאקולוגיה של אורגניזמים עתיקים. על ידי בחינת שרידי מינים שנכחדו זה מכבר, חוקרים יכולים לקבל הבנה טובה יותר של האופן שבו אורגניזמים אלה חיו וקיימו אינטראקציה עם הסביבה שלהם. גילוי של מאובן דג מתקופת היורה שהתגלה כמת מאכילת אמוניט שהיה גדול מדי עבורו, מספקת תובנה חשובה לגבי הרגלי האכילה של טורפים ימיים בתקופת זמן זו.
