דמויי תנינאים היא קבוצת זוחלים כה עתיקה עד שרוב מיניה נכחדו, למעט בני סדרת התנינאים המודרניים. במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Systematic Palaeontology, צוות בינלאומי של פלאונטולוגים מבריטניה וגרמניה תיאר מין חדש של זוחל ימי פרהיסטורי, שחי לפני כ-135 מיליון שנה במקורות המים הרדודים שכיסו חלק גדול מהשטח בו יושבת כיום גרמניה.
מין זה, שזכה לשם Enalioetes schroederi, היה בן למשפחת המטריורינכוסיים (Metriorhynchidae), זוחלים ימיים שמבנה גופם הותאם לחיים בים. הם גם הזכירו במבנה גופם את מבנה גופם של דולפינים. למינים השונים שנמנו על משפחה זו היה עור חלק ללא קשקשים, סנפירים וזנב סנפירי.
הם ניזונו ממגוון סוגי טרף, כולל בעלי חיים שנעים במהירות כמו דיונונים ודגים, אם כי למספר מינים ממשפחה זו היו שיניים גדולות ומשוננות, מה שמרמז על כך שהם ניזונו מזוחלים ימיים אחרים.
מטריורינכוסיים מוכרים בעיקר מתקופת היורה, מה שהופך את מאובניהם מתקופת הקרטיקון לנדירים יותר. על כן, לאחר זיהויו מניתוח גולגולת שהשתמרה להפליא, הפך Enalioetes schroederi למין השמור ביותר הידוע מתקופת הקרטיקון בכלל ומהקרטיקון התחתון בפרט.
סוון זאקס ממוזיאון תולדות הטבע בבילפלד, שהיה חלק מצוות המחקר, מסביר שהדגימה יוצאת דופן מכיוון שהיא היחידה של מין מטריורינכוסיים, שזוהתה ותוארה על בסיס גולגולת שהשתמרה בתלת-ממד. "בכך התאפשרה סריקת הדגימה ב-CT, מה שהוביל להעמקת הידע על האנטומיה הפנימית של משפחת דמויי-התנינאים עליה הוא נמנה. השימור המדהים אפשר לנו לשחזר את החללים הפנימיים ואפילו את האוזניים הפנימיות של הטורף הפרהיסטורי הזה".
ד"ר מארק יאנג מאוניברסיטת אדינבורו הסביר כי ניתוח הדגימה של Enalioetes schroederi מספק תובנות רבות ערך על התפתחותם של מיני מטריורינכוסיים בתקופת הקרטיקון. "במהלך תקופת היורה התפתח מבנה גוף שונה בתכלית מתנינים אחרים - סנפירים, זנב סנפירי, היעדר מעטה גרמי ועור חלק ללא קשקשים. שינויים אלה תרמו להסתגלות לאורח החיים הימי באותה העת, כשהמין החדש אותו תיארנו במחקר מראה שמגמה זו נמשכה לתוך הקרטיקון התחתון, כולל עיניים שהיו גדולות אף יותר ממיני מטריורינכוסיים אחרים (שגם כך היו גדולות בהשוואה לעיני תנין). יתרה מזו, בהסתמך על מבנה אוזניו הפנימיות, נראה כי Enalioetes schroederi שחה במהירות גבוהה באופן יחסי לשאר בני משפחתו, מה שלבטח סייע לו בתפיסת הטרף ממנו היה ניזון".
הגולגולת שהשתמרה בצורה מושלמת יחד עם חוליות הצוואר הראשונות, התגלו לפני יותר מ-100 שנה בצפון-מערב גרמניה. לדגימה יש היסטוריה מעניינת, שכן היא הועברה בתחילת המאה שעברה לצורך הכנה ומחקר להנרי שרדר מהמכון הגאולוגי הפרוסי בברלין, אלא שבכאוס שהתחולל במהלך מלחמת העולם השנייה, נדמה היה שהיא אבדה.
למרבה המזל, בחלוף מספר שנים התגלתה הדגימה במוזיאון מינדן שבמערב גרמניה, כשמדובר באחד הדגימות יקרות הערך שיש למוזיאון להיסטוריה עירונית ואזורית להציע. ברגע שבו נערכה השוואה של המאובן הנדיר לאלו מאוספים ממוזיאוניים אחרים, הבינו מחברי המחקר כי לא רק שמדובר במאובן נדיר מסוגו, אלא שזהו מין חדש למדע.
