כלב ים שחובש קסדה עם אנטנה עשוי להיראות די מוזר, אבל מתחת למעטה הקרח העבה באנטארקטיקה פעלו שמונה כלבי ים, שלכל אחד מהם הוצמד מכשיר ניטור. כל מכשיר שוקל 580 גרם. בכך סייעו בעלי החיים לחוקרים יפנים לאסוף מידע ממקומות שבני אדם מתקשים להגיע אליהם.
כלבי הים, שהופעלו בזמן החורף באנטארקטיקה, צוידו בחיישן שסייע למדענים לאסוף נתונים, כגון טמפרטורות מים ורמות מלח, באזורים שבהם יש תנאי סביבה קשים במיוחד.
נובו קוקבן, העומד בראש הפרויקט היפני, אמר כי המחקר מסייע גם למדענים להתחקות אחר דפוסי ההתנהגות והאקולוגיה של בעלי החיים. "במהלך חודשי הקיץ, אנחנו יכולים לנסוע לאנטארקטיקה על שוברות קרח כדי לערוך פעילויות מחקר ממשיות, כדי שנוכל לאסוף שם נתונים", אמר החוקר היפני בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס. "אבל במהלך החורף אי אפשר לעשות דברים כאלה בכל כך הרבה מקומות".
קוקבן המשיך: "עם זאת, גם במצב כזה, חיות רבות כמו כלבי ים נשארים באזור אנטארקטיקה, אז חשבתי שאנחנו צריכים לאסוף נתונים בעזרתם".
נתונים שהתקבלו משבעה מתוך שמונת כלבי הים שהשתתפו בפרויקט, הראו שאחד מהם הגיע למרחק של 633 ק"מ מתחנת המחקר היפנית באנטארקטיקה, בעוד שאחר צלל לעומק של כ-700 מטרים.
החוקר היפני הוסיף כי המדענים הסיקו מהנתונים שמי ים חמים מהשכבה העליונה בים הפתוח הגיעו לאנטארקטיקה ממרץ עד החורף באותה שנה. לדברי החוקרים, המים זרמו מתחת לקרח, והביאו פנימה יצורי ים כמו קריל אנטארקטי (סרטן זעיר ממשפחת הקריליים החי באוקיינוס הדרומי), מקור מזון מרכזי לכלבי ים.
ויש גם המשך למחקר, שבו יסייעו ככל הנראה בעלי חיים אחרים. על מנת לבחון עוד יותר את ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על אזורי החוף של אנטארקטיקה, קוקובון מקווה לייצר מכשיר קטן מספיק כדי להתאים לבעלי חיים אחרים בקוטב הדרומי, כמו פינגווינים. "היתרון בפינגווינים הוא שהם חוזרים לאותו מקום ואנחנו יכולים לאסוף מהם את הנתונים באופן מיידי", הוא הסביר. "כמו כן, נוכל לשים את המכשירים על מספר רב של פינגווינים כדי שיוכלו לכסות שטח רחב".