תקציב מכון וולקני עומד בפני קיצוץ של 68 מיליון שקלים, המהווים 21% מתקציבו. הקיצוץ הזה צפוי לפגוע קשות במחקר החקלאי. שר החקלאות אבי דיכטר איים שלא יצביע בעד אישור תקציב המדינה, שיובא היום (ד') לאישור. סגנו, משה אבוטבול, אמר כי מנסים בכל דרך למנוע את הקיצוץ ובנוסף האשים את משרד האוצר.
בישראל קיימים שמונה מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) בפריפריה, בהם מו"פ צפון, עמק המעיינות, בקעת הירדן, ערבה תיכונה, ערבה דרומית, רמת נגב ודרום (עוטף עזה). מנהלי המו"פים מצפון ועד הנגב והערבה מתריעים כי הפגיעה במכון וולקני תוביל בהכרח לפגיעה גם בהם.
יענקלה מוסקוביץ, מנהל מו"פ רמת נגב הזהיר כי מדובר בקטסטרופה לתחום המחקר החקלאי. "קטיעת הידע שהצטבר במכון ומסוכנרן עם המו"פים האזוריים תגרום לנזק בלתי הפיך בפיתוח החקלאות במדינת ישראל", הוא אמר. ברמת נגב עבדו עם המכון על פיתוח עגבניות השרי, אחד המוצרים החקלאיים הפופולריים ביותר.
מוסקוביץ: "ללא הפעילות החשובה של מכון וולקני והמופ"ים האזוריים לא נוכל להגביר את ייצור המזון של מדינת ישראל ולהביא אותה לעצמאות תזונתית. בעוד 15-10 שנה האוכלוסיה במדינה תגדל ולא יהיה מאיפה להביא מזון. נצטרך להיות משועבדים למדינות חיצוניות. מדינת ישראל צריכה ולהמשיך ולפתח חקלאות מתקדמת, יעילה וכלכלית לדורות הבאים. פגיעה במכון זו פגיעה בביטחון מדינת ישראל".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון, התריעה גם היא מפני הנזקים העצומים שעלולים לנבוע מהקיצוץ. "עסק שלא מתקדם - הולך אחורה. אז אם רוצים שהחקלאות תמות - סוגרים את המו"פ", היא אמרה. "את זה לומדים בכל שיעור בכלכלה. מרכזי המחקר והפיתוח האזוריים הם שלוחה של מכון וולקני. השאלה היא מה חשיבות החקלאות למדינת ישראל? ומעבר לציונות וביטחון המזון, החקלאות שומרת על העצמאות שלנו".
לדבריה, ישראלים רבים מתפרנסים מחקלאות והקיצוץ יפגע גם בהם. "הרבה מאוד מהמחקרים שלנו עוסקים בהקטנת הצורך בידיים עובדות והכנסת רובוטיקה וחיסכון במים", אמרה רק יהלום. "כל הדברים האלה קריטיים לחקלאות. במיוחד בתקופת משבר. יש לנו מחסור בכוח אדם, אם לא נעשה מחקרים כאלה, מה יקרה? החקלאי הפשוט צריך להתנהל כמו בשנות ה- 50? אני לא מבינה את החשיבה הזו. כשנמצאים במשבר מגדילים את המו"פ - ולא חותכים אותו. לא משנה ימין או שמאל- אתם לא רוצים לאכול? אתם רוצים להיות תלויים ברוסיה ובאוקראינה? זה לא הגיוני. אנחנו פשוט בשוק מהקיצוץ".
הקיצוץ גם יפגע בדור העתיד של החוקרים והמדענים הישראלים ובמעמדה של ישראל כמובילה במחקר חקלאי יישומי. החוקרת מיה בר הסבירה כי הקיצוץ משפיע על הנכונות של מדענים לעבוד במכון.
בר, חוקרת מחלות צמחים ואת מערכת החיסון של הצמח, אמרה: "כרגע אנחנו לא יכולים כמעט לעבוד. העבודה שאנחנו עושים מבוססת על ניסויים שרצים או כאלה שלא נדרש עבורם רכש. אני חושבת שמכון וולקני הוא מאוד ייחודי, במובן הזה שהוא מקדם מצוינות מדעית ולצד זה הוא גוף מחקר חקלאי המקדם פרוייקטים יישומיים ומסחריים. ברגע שהמצויינות המדעית נפגעת כל השאר נפגע. אם אין מחקר בסיסי וטוב- אין גם יישומים. מי ירצה לבוא לעבוד בסביבה שבה ידוע שאין תקציב? איזה סטודנטים ירצו לעשות מחקר במוסד כזה? חוקרים לא ירצו לבוא. וזה כבר התחיל לקרות. זה פוגע במדע. וברגע שהמדע נפגע, גם המוסד עצמו מפסיק את המחקרים שיכולים לקדם את החקלאות ואת העולם. זה משפיע על מעמדה של ישראל כמובילה במחקר חקלאי עולמי. המכון זכה בפרסים מהאיחוד האירופי על מצויינות מחקרית - וכל זה יירד לטימיון".
