יותר מ-200 שנים לאחר שנפוליאון נחל תבוסה בקרב ווטרלו, עצמות החיילים שנהרגו באותו שדה קרב מפורסם ממשיכות לסקרן חוקרים ומומחים, תוך שהן מספקות חזרה בזמן אל הקרב שנערך ב-18 ביוני 1815 בווטרלו שבבלגיה והיה הקרב המכריע שהביא דה פקטו לסיום המלחמות הנפוליאוניות.
בחדר הנתיחה שלאחר המוות של המכון לרפואה משפטית בליאז' שבבלגיה, התבצעה בדיקה לשרידים של חיילים שנהרגו, בדמות שתי גולגולות, שלוש עצמות ירך ועצמות אגן. בחדר נכחו פתולוג משפטי וד"ר ברנרד ווילקין, היסטוריון מאוניברסיטת ליאז', כדי לנסות לקבוע מאילו אזורים הגיעו ארבעת החיילים להם שייכים אותם שרידי עצמות - אתגר לא פשוט בפני עצמו.
קרב ווטרלו נערך כ-20 ק"מ דרומית לבריסל, בין כוחות הצבא הצרפתי בפיקודו של נפוליאון בונפרטה לבין כוחות הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית, כאשר העיקריים שבהם היו כוחות בריטניה בפיקודו של ארתור ולסלי - הדוכס מוולינגטון, שהיה המפקד העליון של כוחות הקואליציה, וכוחות פרוסיה בפיקודו של גבהרד לברכט פון בליכר, כשבנוסף נלוו אליהם הכוחות מממלכת הנובר, דוכסות נסאו, דוכסות בראונשווייג והממלכה המאוחדת של ארצות השפלה.
אותה התנגשות חמושה ב-18 ביוני 1815 סיימה את שאיפותיו של נפוליאון בונפרטה לכבוש את אירופה כדי לבנות אימפריה גדולה, והביאה למותם של כ-20 אלף חיילים צרפתים. מאז, נחקר הקרב על ידי היסטוריונים, אולם עם ההתקדמות בתחום הגנטי והרפואי - יש ביכולתם של החוקרים לקשר ולחבר בין דפי ההיסטוריה מהשרידים הקבורים באדמה. חלק מהשרידים הללו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, כמו אחת שהתבצעה אשתקד ואפשרה בנייה מחודשת של שלד שנמצא לא רחוק מבית חולים שדה שהדוכס הבריטי מוולינגטון הקים. עם זאת, השרידים שנבדקו על ידי ווילקין התגלו באופן שונה, שכן ההיסטוריון שעובד בארכיון ההיסטורי של ממשלת בלגיה, קיבל אותם לידיו בכנס שערך בסוף השנה שעברה מאדם שהחזיק אותם בעליית הגג שלו.
ווילקין הסביר כי אותו אדם הראה לו תמונות בטלפון הנייד ואמר שמישהו נתן לו את העצמות האלה כדי שיוכל להציג אותן בתערוכה, מה שהוא סירב לעשות מטעמים אתיים. השרידים אופסנו בעליית הגג עד שאותו אדם פגש בווילקין, בו ראה האדם שמתאים לבצע ניתוח שלהם ולתת להם מקום מנוחה הגון.
3 צפייה בגלריה
כמה מעצמות לוחמי קרב ווטרלו, ששם קץ לשאיפותיו של נפוליאון בונפרטה לכבוש את אירופה
(צילום: AFP)
פריט מרכזי באוסף השרידים מאותו הקרב הוא שרידי כף רגל ימין של חייל פרוסי, עם כל אצבעותיה. "לראות כף רגל כל כך שמורה זה דבר די נדיר, כי בדרך כלל העצמות הקטנות בגפיים נעלמות ומתפרקות באדמה", אמרה ל-AFP מתילד דאומס, אנתרופולוגית מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, אשר לקחה חלק בעבודת המחקר, אם כי באשר לזהות החייל שמצא את מותו בקרב ולו מיוחסת כף הרגל, נוקטים המומחים משנה זהירות.
המקום שבו התגלה הממצא הייחודי הוא הכפר פלנצ'נויט (Plancenoit), כפר במחוז וולוניה (Wallonia) - אחד משלושת מחוזותיה של בלגיה - שהיווה נקודת מפתח אסטרטגית במהלך קרב ווטרלו, שכן היה המוקד העיקרי שבו נלחמו חיילי הכוח הפרוסי, כשאיגפו את כוחותיו של נפוליאון. לדברי ווילקין, לא יהיה זה מופרך לחשוב כי הקרב עקוב הדם שהתחולל על אדמת הכפר, שבו מתקיים מדי שנה בחודש יוני שחזור של המערכה ומוצבת אנדרטה לזכר הנופלים בקרב הכוחות הפרוסים, הוביל לכך שבכלל מדובר בשרידי חיילים צרפתים ולא של אלה הפרוסים.
שאריות של מגפיים ואבזמי מתכת שנמצאו בין השרידים אכן מצביעים על מדים שלבשו חיילים פרוסים בעודם מייצגים את מי שנחשבה לאחת המדינות הגדולות והחזקות באירופה, במערכה כנגד החיילים הצרפתים. "אנחנו יודעים שחיילים הפשיטו את המתים בשל הציוד שלהם", הסביר ווילקין ל-AFP, תוך שהוא מדגיש בדבריו כי בגדים ואביזרים אינם אינדיקטורים מהימנים של לאום שלדי הנופלים אשר נמצאו בשדה הקרב של ווטרלו, אלא בדיקות DNA שנחשבות מהימנות בהרבה כיום.
3 צפייה בגלריה
חלק משרידי העצמות של לוחמי קרב ווטרלו, אשר התגלו בחלקם בחפירות ארכיאולוגיות
(צילום: AFP)
ד"ר פיליפ בוקסו, פתולוג משפטי מאוניברסיטת ליאז', שבחן את השרידים במחקר, אמר שעדיין יש חלקים מהעצמות שאמורים להניב תובנות על בסיס ניתוח DNA, כך שהוא מאמין כי עוד חודשיים של עבודה מחקרית, עשויים לספק מידע רב יותר על אודותיהם. "כל עוד העצמות יבשות, אפשר לבדוק אותן ולנסות להגיע באמצעותן לתובנות. האויב הכי גדול הוא הלחות, שגורמת להכל להתפורר", הסביר בוקסו ל-AFP, והוסיף כי במיוחד השיניים, עם עקבות של סטרונציום, יסוד כימי טבעי המצטבר בעצמות האדם , יכולות להצביע על אזורים ספציפיים דרך הגיאולוגיה שלהן. "תרחיש אידיאלי למחקר יהיה ששרידי החיילים שנבדקו במחקר הם מהצד הצרפתי והגרמני כאחד", סיכם ווילקין.
