6 צפייה בגלריה
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
(צילום: דפי אמירה)
מצמח מיובש ליצירת אומנות: לפני כשנה, מיכל זגגי, סטודנטית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, טיילה ברמת הגולן וראתה שלוחת צבר שנראתה לדבריה כמו תחרה, והייתה שונה מאוד מהצבר הירוק והקוצני שהיא מכירה. לאחר שחקרה, גילתה שמדובר במחלה בשם "אצברית", שהיא כנימה שתוקפת את הצבר ומרוקנת אותו.
בעקבות כך, זגגי נסעה ברחבי הארץ על מנת לאתר צמחי צבר נוספים שעברו תהליך דומה. עם החיפוש, הבינה זגגי כי גם צמח צבר שנבל והתייבש מציג מראה המזכיר תחרה.
6 צפייה בגלריה
שלדי הצברים המיובשים עמם עבדה מיכל זגגי
שלדי הצברים המיובשים עמם עבדה מיכל זגגי
שלדי צברים המיובשים עמם עבדה מיכל זגגי
(צילום: מיכל זגגי)
היא הקימה מעבדה בביתה, בה עבדה עם הצברים המיובשים, והפכה את הצמחים המתים ליצירות אומנות, המוצגות כיום בתערוכת בצלאל "מגדל ותצפית" בביאנלה לאומניות ועיצוב שבמוזיאון ארץ ישראל. "ניקיתי את הצבר ועשיתי סדרה של תהליכים איתו. יצרתי אובייקטים מתוך הסיפור הזה. מבחינתי זה היה פרויקט מרתק, שלקח אותי למקומות מאוד מעניינים", סיפרה.
בהסבר על היצירות האומנותיות שיצרה, כתבה זגגי כי "הקקטוס הקוצני לאחר שחלה או התייבש השתנה, שינה את צורתו ואת צבעיו וקיבל משמעות חדשה, פתאום נראה כמו תכשיט עדין, כבר ניתן להתקרב, לגלות את השכבות הפנימיות המורכבות, לראות את המבנים היוצרים את הענפים, הזמן עיצב ושינה את החומר ונתן לו משמעות שונה".
6 צפייה בגלריה
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
(צילום: דפי אמירה)
6 צפייה בגלריה
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
(צילום: תומר ספיר)
"הצבר הוא צמח מעניין שאינו אחד מהמינים הטבעיים באזורנו או בארצנו. הגבעולים או הענפים שלו נראים כמו עלים גדולים שטוחים ובשרניים בעוד שהקוצים שלו הם למעשה עלים בעלי מבנה מיוחד", ציינה ד"ר אורנע רייזמן-ברמן, בוטנאית ואקולוגית החוקרת ייעור באזורים צחיחים במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון ומרכזת את הוראת הקורסים הבוטניים באוניברסיטה הפתוחה.
6 צפייה בגלריה
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
(צילום: דפי אמירה)
על האצברית הסבירה ד"ר רייזמן-ברמן כי "לפני כשבע שנים התגלתה בארץ כנימה המזיקה לשיחי הצבר ואפילו גורמת לתמותתם. הכנימה שנקראה על ידי פרופסור צבי מנדל – החוקר את הכנימה – אצברית ממאירה - היא למעשה חרק קטן המסוגל למצות חומרי מזון מגוף הצמח ובתהליך זה גורמת הכנימה לתמותה של רקמות הצמח. המראה של כנימה זו הוא כגושי צמר-גפן על גבי הגבעולים השטוחים והבשרניים של הצבר. כאשר ההתקפה גוברת – גוברת התמותה של השיח והוא כולו מתמוטט. לשמחתנו נמצא חרק המוכר לנו כחיפושית רבנו – הטורפת את הכנימות ויש תקווה להציל את שיחי הצבר מהאצברית".
6 צפייה בגלריה
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
היצירות של מיכל זגגי
(צילום: מיכל זגגי)
עוד הוסיפה ד"ר רייזמן-ברמן כי "כאשר גבעולי הצבר מתייבשים או נרקבים הן בשל מזיקים שונים כגון האצברית, והן בשל הזדקנות הצמח – נותר מן הגבעולים מעין שלד בעל צורה יפיפייה של רשת. הרשת עשויה למעשה מסיבים וצרורות הובלה מעוצים שאינם נרקבים ומתכלים בקלות. המעצבת מיכל זגגי השתמשה למעשה בתכונה זו בכדי לבטא את התמותה של שיחי הצבר כתוצאה מהטפלות האצברית", סיכמה החוקרת.