השימוש בחומרי הדברה נחשב לא פעם כ"רע הכרחי", הנדרש לשם ייצור אינטנסיבי ויציב של תוצרת חקלאית. אולם חלק ניכר מחומרי ההדברה שבהם נעשה שימוש עלולים לגרום לנזקים בריאותיים - החל מכאלו החשודים כמסרטנים, חומרים הפוגעים במערכת הנוירולוגית ועוד. על כן השימוש בחומרי ההדברה חייב להיות מדוד, תוך הבטחה שהכמויות המגיעות לגוף האדם – ובעיקר לגופם של ילדים – אינן מהוות סכנה לבריאות.
(צילום: ירון ברנר)
בדו"ח של אדם טבע ודין נמצא כי רוב חומרי ההדברה המאושרים לשימוש בישראל (כ-60%) אינם מנוטרים בפירות ובירקות על ידי משרד החקלאות, אשר אמון על אישורם. מתוך מאות החומרים שנמצא כי אינם מנוטרים, התמקדו בבדיקה של מספר חומרים בעלי השפעות בריאותיות חמורות במיוחד. חרף חומרת ההשלכות הבריאותיות של חומרים אלו, ועל אף שהם מאושרים לשימוש בישראל, כשרובם נאסרו לשימוש באירופה - הם מעולם לא נוטרו במזון בארץ. מהבדיקה שמערכה עולה גם שכל החומרים שנסקרו מנוטרים במדינות אחרות באיחוד האירופי, כך שלכאורה לא קיימת בעיה טכנית בניטורם.
"נוצר מצב שבו יש כמות גדולה של חומרי הדברה במזון ובשימוש חקלאי, שאנחנו לא יודעים מה הכמויות שמגיעות לפירות ולירקות שעומדות בתקן. ישראל היא שיאנית בכמות חומרי ההדברה בעולם והרגולציה לוקה בחסר מהרבה בחינות. יש פה כשל מאוד בסיסי", אומרת ברנדט באור מומחית בריאות וסביבה באדם טבע ודין ומחברת הדו"ח.
בדו"ח נכתב בין היתר כי חומרים כמו Cyhexatin שהינו רעיל להתפתחות העובר ולילדים, פראקוואט שמסווג בדרגת רעילות הגבוהה ביותר, גורם למוות בנשימה ומעלה סיכון לפרקינסון, וגם דיכלורפרופאן שמסווג כמסרטן אפשרי בבני אדם – כולם מאושרים לשימוש ונמצאים בשימוש בפועל בישראל, ואין לנו כל דרך להעריך לאלו רמות אנו חשופים משום שהם לא מנוטרים. פרקוואט אסור לשימוש באיחוד האירופי בשל סיווגו כחומר הגורם למוות בנשימה וגורם לגירוי בעיניים ומערכת הנשימה. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפת בעלי חיים ועובדי חקלאות לחומר לבין תחלואה במחלת הפרקינסון. יש דיווחים רבים מהארץ ומהעולם לגבי הרעלות רבות ואף מוות מחשיפה.
באדם טבע ודין אמרו כי הם רואים במצב הפקרות מוחלטת של החקלאות בישראל והשלכותיה על הטבע ובעיקר על הבריאות שלנו. "לאור הממצאים החמורים, אנו קוראים למשרד החקלאות שלא לאשר לשימוש חומר הדברה מבלי לבחון האם ניתן לנטרו בישראל, ומבלי להבטיח שהשימוש בחומר יפוקח על מנת לוודא שאיננו נחשפים לרמות גבוהות של חומרי הדברה שיכולים לפגוע בבריאות הציבור כולו, ובפרט בבריאות ילדים ואוכלוסיות רגישות אחרות", אמרו בעמותה.
במסגרת ההמלצות המפורטות בדו"ח, קראו באדם טבע ודין לעריכת הערכת סיכונים מקיפה לגבי כל החומרים אותם מבקשים לאשר, לרבות תוך בחינת נתוני ניטור עדכניים והתחשבות בחשיפה הכוללת, ולפרסום תכנית ניטור משולבת שמבטיחה הגנה מיטבית על הציבור והפחתת הסיכון הבריאותי והסביבתי משימוש לא מרוסן בחומרי הדברה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בניגוד לעולה מהדו"ח, מדינת ישראל דווקא מחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים הרבה יותר מאשר באירופה. משרד החקלאות ממשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראייה, ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. לא זאת בלבד, בישראל יש החמרת יתר לעומת הנדרש מהחקלאות באיחוד האירופי. בבדיקה השוואתית של ערכי השאריות המותרים ב-167 תכשירים שיש להם שימוש מקביל בארץ ובאיחוד האירופי, התברר כי התקן הישראלי מחמיר מהאירופי ב-84% מהמקרים. קרי, כמות השאריות המותרות של חומרי הדברה בישראל ברוב מכריע של פירות וירקות נמוכה מזו באירופה. ב-10% מהמקרים התקן הישראלי זהה לתקן האירופי, ורק ב-6% מהמקרים התקן בישראל מחמיר פחות מזה האירופי".
עוד נמסר ממשרד החקלאות: "בישראל מנוטרים כ-300 חומרים פעילים שונים, בדומה לחומרים שמנוטרים ברחבי מדינות אירופה. חלק מהחומרים לא רלוונטיים לבדיקה משום שאינם משאירים שאריות כימיקלים במזון. לעניין דיכלורפרופאן חומר זה לא מאושר בארץ, ככל הנראה כוונתך לדיכלורפרופן- השימוש בו נעשה לפני השתילה לשם חיטוי הקרקע והוא מתפרק בה לגמרי, בנוסף החומר אינו מסרטן, כך שהמידע שבידך לא מדויק. לגבי פראקוואט- מדובר בקוטל עשבים שאין לו שום שאריות במזון או במים. בנוגע ל- Cyhexatin בהסתמך על דוחות אירופיים נראה כי כמעט ואין לו שאריות, ובכל מקרה הוא מנוטר בבדיקות. יתרה מכך לפני כשנתיים רוב השימוש בתכשיר זה בוטל. משרד החקלאות לא יתפשר על בריאות הציבור, המשרד ימשיך לקדם חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. בתוך כך נדגיש כי האחריות על חומרי הדברה לשימוש חקלאי בישראל היא אחריות משותפת למשרד החקלאות ומשרד הבריאות. כאשר משרד החקלאות אחראי ברמה של המגדלים ומשרד הבריאות אחראי ברמה של תוצרת על המדפים. יש לציין שמשרד החקלאות בודק רק עבור תוצרת מקומית ואילו משרד הבריאות בודק כל מה שנמצא על המדפים הכולל גם תוצרת מיובאת".
