הלוטרה בישראל נמצאת בסכנת הכחדה חמורה בשל צמצום בתי גידול ראויים בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות נראה שפיזור האוכלוסייה מצטמצם עוד יותר. לפי הערכות, נותרו בישראל כמה עשרות פריטים בלבד.
ממצאי סקר שנתי שבוצע על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מעידים כי הכינרת היא כנראה אזור הליבה היחיד כיום המקיים אוכלוסיית לוטרות יציבה. עמק החולה נמצא במצב של דעיכה, ככל הנראה עקב ירידה באיכות בית הגידול כתוצאה מייבוש של 90% מגופי המים בו מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. מצב זה לא יאפשר לנחלי עמק החולה להמשיך לתמוך בלוטרות בישראל עוד זמן רב.
בנוסף לכך, נמצאו סימונים מועטים ביותר בנחל חרוד המזרחי, היכולים להעיד על התחלת התבססות מחודשת של עמק חרוד ובית שאן אשר לא היה מאוכלס מאז 2011. אולם, השנה הסימונים נמצאו אך ורק בגני חוגה (נחל חרוד) ולא מערבה משם (גשר בית שאן), כפי שהיה בשנה שעברה.
"מצב אוכלוסיית הלוטרות בישראל מדאיג ביותר. מהניטור השוטף של האוכלוסייה אנו מזהים שהאזור שבו אוכלוסיית הלוטרות הכי יציבה הוא סביב הכינרת, וזאת למרות קשיי הניטור באזור זה. בכל מקום אחר האוכלוסייה במצב ירידה. מצב זה אינו אידיאלי כמובן", אמר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.
האקולוג הוסיף שב-20 השנים האחרונות, עמק החולה היה מהעוגנים המשמעותיים ביותר עבור הלוטרות. לאורך 60 השנים האחרונות, בעמק החולה שטח גופי המים הצטמצם משמעותית ובכך מצטמצם שטח בית הגידול הנדרש לקיומם. בריכות הדגים באזור הלכו ונסגרו ונותרו רק בודדות".
לדבריו, "שמורת החולה והאגמון אינם גדולים דיים עבור אוכלוסייה ברת קיימא. אנו מקווים שבמסגרת פעולות שונות לאיגום מים בהחולה ייווצרו עוד מאגרים שיגדילו את שטח גופי המים למען התרבות אוכלוסיית הלוטרות ומינים נוספים הנשענים על בתי גידול אלה".
הלוטרה היא טורף-על במארג המזון של בית הגידול הלח בישראל. נוכחותה במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת ולמגוון הביולוגי בה. ביבשות המוצא שלה אירופה ואסיה היא מוגדרת כעתידה בסכנה.
עד תחילת המאה העשרים, לוטרות היו נפוצות בכל נחלי החוף, מגבול הלבנון ועד נחל שורק, וכן לאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון ועד לים המלח, כולל אגם החולה והכינרת. הירדן הדרומי, עמק בית שאן - חרוד ועמק יזרעאל, שימשו כמסדרון אקולוגי חיוני של בתי גידול לחים, המקשר בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף. מאז, הצמצום המשמעותי באוכלוסייה הולך ומחריף, כפי שמתואר בסקרים שנעשו החל משנת 2000, כחלק מניטור ארוך טווח רציף של מין זה שמבצעים מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
סקר הלוטרות השנתי נערך במהלך חודשים פברואר-אפריל 2021, באזורי תפוצת הלוטרות בישראל. תפוצת המין נבדקת לאורך השנים באמצעות שיטה המבוססת על בדיקת הימצאות גללים באזורי פעילותם במהלך הסקר נסרקים ערוצים זורמים, אתרים בשולי הכינרת ובריכות דגים ומאגרי-מים בחיפוש אחר סימנים המעידים על הימצאות לוטרות.
6 צפייה בגלריה
גרף: מגמת נוכחות הלוטרות לאורך השנים באזורי המחייה השונים
(מתוך סקר ספירת לוטרות של רט"ג והחברה להגנת הטבע)
בנחלים, עיקר החיפוש הוא מתחת לגשרים בכביש בהם המים עוברים במקום צר יחסית, ונמצא כי לוטרות נוטות לסמן טריטוריה עם גללים באזורים הבולטים האלה. אם נמצא סימן וודאי, מוגדר האתר כחיובי. במידה ולא נמצא, מוגדר האתר כשלילי. שיעור האתרים החיוביים בכל אזור מבטא את סך התחנות שנמצאו חיוביות ביחס לכלל התחנות שנבדקו באותו אזור. בישראל, מבוססים סקרי השדה על דיגום של תחנות סימון קבועות בכל אחד מאזורי התפוצה של הלוטרה.
אלה פסטרנק, מנהלת מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע הוסיפה ש"ב-10 השנים האחרונות, אנו עדים לירידה משמעותית במספרי הלוטרות, בעיקר בהשוואה למספריהן בעשור הקודם. גם השנה, המספרים נמוכים מאוד ומצדיקים את היותה של הלוטרה, בסכנת הכחדה חמורה. כדי למנוע את הכחדת הלוטרות מהארץ, יש לפעול לשיקום בתי גידול לחים וגופי מים, בעיקר בעמק החולה ודרומה לו, לאורך הירדן, עד עמק חרוד, ולא רק בשמורות טבע, אלא גם בשטחים פתוחים וחקלאיים. אחת מההמלצות שלנו, היא שיקום וחידוש בריכות דגים שיובשו באזורים אלו (בעיקר בעמק החולה ובירדן הדרומי), למען הגדלת בתי גידול לחים, שיאפשרו התבססות של לוטרות ויהוו קישוריות בין בתי הגידול שלהן.
לדבריה, "חשוב לפעול להסרת חסמים המונעים מעברי לוטרות בין בתי הגידול שלהן ולצמצום הדריסות שלהן, בכבישים. אחד הממצאים המעניינים השנה, הייתה דריסה של זכר לוטרה, בסמוך למדרך עוז, לאורך נחל הקישון, שם לא תועדה אף לוטרה, מאז 2011. הדבר מעיד על יכולת ההתפשטות של הלוטרות בתקופות הגשומות, וייתכן שהוא הגיע מאזור נחל חרוד, או דרך נחל הקישון. עם זאת, מדובר באירוע ספורדי ונקודתי, היות והלוטרות נעלמו מאזור זה, עוד בעשור הקודם".
להורדת הסקר המלא לחצו כאן
