נראה שהעניין בתרבות מצרים העתיקה התעורר לחיים בעקבות פרסום הממצאים האחרונים על אודות סריקת המומיה של פרעה אמנחותפ הראשון, אך מה אנחנו באמת יודעים על חייהם האישיים של הפרעונים? מחקר חדש, שנערך בהובלת חוקרת מהאוניברסיטה העברית, חושף ציורי קיר ממצרים העתיקה, המתארים רגעים אינטימיים מחייהם של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, אשר סוברים כי היה זה שייסד את האמונה באל אחד במצרים העתיקה.
המחקר נערך על-ידי פרופ' ארלט דוד מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום שבאוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' רוברט ורניה מאוניברסיטת בורדו-מונטן שבצרפת, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Near Eastern Studies.
המחקר התמקד בשברי תבליטים שבעבר היו חלק ממתחם הפולחן באזור מזרח קרנק שבמצרים, המתוארך לתחילת שלטונו של פרעה אחנתון (1350 לפנה"ס לערך). באזור זה נמצאו עשרות אלפי גושי אבן חול, שנותרו במקום לאחר פירוק המתחם, אשר שימשו מלכים מאוחרים יותר כחומר בנייה לאנדרטאות שלהם. נפרטיטי, שמשמעות שמה הוא "האישה היפה הגיעה", נחשבה לאישה היפה ביותר בעולם הקדום, ומלבד קליאופטרה נודעה כמלכה המצרית המפורסמת ביותר.
פרופ' דוד מסבירה כי "האבנים הללו מהוות פאזל תלת ממדי עצום, מכיוון שבדרך כלל צד אחד שלהם מכוסה בציורי קיר או בכתב חרטומים". בעזרת מאגר נתונים, הכולל כ-12,000 תבליטים שחולצו על-ידי חוקרים מצרפת מאחד השערים באזור, אשר יצר פרופ' ורניה, ניסו החוקרים לשחזר את הסצנות המתוארות בהם. "אחת הסצנות סקרנה אותי במיוחד ובה פרעה אחנתון שוטף את ידיו ומניח צווארון גדול על צווארו, כאילו מדובר בטקס טהרה אינטימי", סיפרה פרופ' דוד. המחקר גילה כמה סדרות של סצנות דומות לאותן פעילויות והחוקרים משערים כי מדובר בתרגום מדויק של פולחן האל המצרי אמון, כפי שהוא מוזכר בפפירוס מאוחר יותר.
הסצנות המתוארות בתבליטים הורכבו מחדש באופן דיגיטלי, תוך עבודה על רצף הטקסטים המתוארים על הפפירוס. החוקרים טוענים כי פרעה אחנתון המונותיאיסט, שהוכר כאויבו של האל אמון, מיחזר את הטקס המסורתי שבוצע למען האל כדי לשפר את מעמדו האלוהי. הדימויים הללו ייחודיים באיקונוגרפיה המצרית העתיקה כי "התבליטים מתארים טקסים אינטימיים שביצע הזוג המלכותי לפני ההכתרה הקדושה שלהם כאלוהים חיים, כלומר הם קיבלו על עצמם תכונות אלוהיות ובכך שיפרו את מעמדם. לפני הטקס, רואים אותם קוצצים ציפורניים, מתקלחים ומאפרים את העיניים". לטענת פרופ' דוד, הדבר מלמד אותנו גם על הדרך שבה אחנתון העביר את המסר הפוליטי-דתי שלו שבמרכזו עמד הפרעה, בן האל אתון.
כך שוחזרו פניה של המלכה נפרטיטי
(צילום: מתוך מחקר קודם)
עם זאת, לפי המחקר, לא מדובר בדימויים ובטקסים מקוריים שנוצרו יש מאין, אלא במיחזור של רכיבים מסורתיים של הדת המצרית העתיקה, תוך שימוש גם במוטיבים זרים כדי לשרת את מטרתו של פרעה. מחקרים עתידיים יתמקדו במוטיבים נוספים על מנת להבין את התוכנית האיקונוגרפית של אחת האנדרטאות שעמדו פעם במזרח קרנק. "החוקרים ברחבי העולם בטוחים שאנחנו כבר יודעים כמעט כל מה שצריך לדעת על הפרעה אחנתון והמלכה נפרטיטי, אך למעשה יש עוד הרבה מה לגלות על תקופת השלטון הזו בתבליטים שנמצאו באזור המקדש", סיכמה פרופ' דוד.
נפרטיטי שלטה במצרים בשנים 1353 ל-1336 לפני הספירה. היא הייתה אימו או אימו החורגת של תות ענח' אמון, שהפך לפרעה בגיל 10 ומת בגיל 19. נפרטיטי נישאה למלך - פרעה אחנתון - והייתה כנראה גם בתו של פרעה אחר. היא מתה ככל הנראה שש שנים לאחר מות בעלה, כנראה ממגפה שפשטה במצרים באותה הזמן.
