כך מסייע בעל החיים הענק לכדור הארץ: פיל היער האפריקני גורם אמנם נזק לצמחייה ביערות הגשם שבאפריקה, על ידי קילוף גזעי העצים או חפירה באדמה עד לשורשים, אבל מחקר חדש מצא כי הפגיעה הזו דווקא מסייעת ליערות לאגור יותר פחמן בעצים ובכך משתמרת אחת מהמערכות האקולוגיות ביותר של כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
פיל יער אפריקאי ניזון מהצמחייה
פיל יער אפריקאי ניזון מהצמחייה
פיל יער אפריקני ניזון מהצמחייה
(צילום: Shutterstock)
פיל היער האפריקני הוא מין אנדמי, שחי בעיקר ביערות שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גבון ומדינות נוספות במרכז-מערב יבשת אפריקה. כמו הרבה מיני פילים - גם הוא נמצא בסכנת הכחדה, כיוון שציידים הורגים את היונק הענק על מנת לקחת את השנהב.
במחקר נמצא כי כל פיל יער אפריקני יכול להביא לעלייה בלכידת הפחמן של יערות הגשם הללו בשיעור של 9,500 טונות CO2 לקמ"ר - כמות שוות ערך לפליטות של 2,047 מכוניות בנזין במשך שנה אחת. מדענים ביצעו תחילה עבודת שדה בשני אתרים באגן קונגו: אחד שבו פילים היו פעילים ואחד שבו הם נעלמו, ותיעדו את ההבדלים בכיסוי השטח על ידי העצים ובצפיפותם.
לאחר מכן הם בנו מודל שעוקב אחר הדינמיקה של היער, כגון ביומסה, גובה עצים ומאגרי פחמן, וכמות הצמחים שנהרסו על ידי תנועת ופעילות הפילים. המודל הראה כי פילי היער הפחיתו את צפיפות הגבעולים ביער, אך הגדילו את קוטר העץ הממוצע ואת סך הביומסה מעל פני הקרקע.
4 צפייה בגלריה
פילי יער אפריקאים
פילי יער אפריקאים
עדר של פילי יער אפריקנים
(צילום: Shutterstock)
"הסיבה היא שהפילים רועים ורומסים עצים שקוטרם קטן מ-30 ס"מ, שמתחרים עם עצים גדולים יותר על אור, מים ומרחב - על ידי עצירת התחרות בין שני הסוגים, העצים הגדולים יותר שגשגו", הסביר פאביו ברזגי, המחבר הראשי של המחקר וחוקר במעבדה למדעי האקלים והסביבה בגיף-סור-איווט שבצרפת בריאיון ל-BBC.
"לעצים הקטנים יותר, שהפילים מעדיפים לאכול, יש צפיפות נמוכה יותר, מה שקשור לקצב צמיחה מהיר יותר ולתמותה גבוהה יותר", הוסיף ברזגי באותו ריאיון. "התנהגות הפילים מקדמת צמיחה של עצים שגדלים לאט יותר, האוגרים יותר פחמן. אפשר לחשוב על הפילים כמנהלי יערות. כלומר, הם ממלאים תפקיד חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי של בית הגידול שלהם".
אבל, במחקר נמצא כי יש דבר חיובי נוסף למען הסביבה, שהפילים עושים. מלבד ביטול התחרות בין העצים, הפילים גם מפזרים זרעים ובכך מסייעים לבעלי חיים רבים אחרים להתקיים. בנוסף הם מדשנים את הצומח בחומרי הזנה כשהם מטילים את צרכיהם ברחבי היער, ובכך עוזרים לעצים לצמוח מהר יותר. למעשה, כך עולה מהמחקר שפורסם בין היתר ב-BBC, הכחדה של פילי יער תגרום לאובדן של 7% מאגרי פחמן (כמו שוות ערך ל-3 מיליארד טונות), ביער הגשם של מרכז אפריקה, כך לפי המחקר.
לדברי החוקרים, מדובר בכמות שוות ערך לפליטות שנוצרות על ידי יותר מ-2 מיליארד מכוניות מונעות בנזין במהלך שנה. "זה מעביר מסר די חזק לשימור פילי היער", אמר ברזגי בריאיון. למרות זאת, קיים סיכוי גבוה מאוד להכחדת פילי יער אפריקנים. הם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, כאשר אוכלוסיותיהם מתכווצות במהירות עקב ציד וכריתת יערות.
לפי הנתונים שהציגו החוקרים, בשנות ה-70 של המאה הקודמת, היו 1.2 מיליון פילים ששוטטו על פני שטחים עצומים של יבשת אפריקה, אך הם נדחקו לסף הכחדה על ידי ציידים ואובדן בתי גידול, כך שבשנת 2013 ירד המספר לכ-100 אלף וכיום המספר צנח לכ-40 אלף פילים בלבד.
4 צפייה בגלריה
פיל יער אפריקאי
פיל יער אפריקאי
כ-40 אלף נותרו. פיל יער אפריקני
(צילום: Shutterstock)
"עד שאתה אוכל ארוחת בוקר, פיל נוסף נשחט כדי לייצר חפצי נוי לשוק השנהב", אמרה ד"ר פיונה מייזלס מאוניברסיטת סטרלינג ומצוות החברה לשימור חיות הבר ל-BBC. "איבדנו מספר רב של פילי יער בשני העשורים האחרונים", הוסיף תומס ברויאר, מהקרן העולמית לשימור חיות הבר. "לפילי יער יש דפוס רבייה איטי בהרבה (בהשוואה לפילי סוואנה), ולכן לוקח להם הרבה יותר זמן להתאושש. הפעילות שלהם הופרעה על ידי ציד, כך שלרבים מהם אין אימהות והם אינם יכולים ללמוד את דפוסי התנועה האינדיבידואליים שהם בדרך כלל יורשים מהוריהם. בנוסף, ככל שבית הגידול שלהם מתכווץ, כך הפילים באים במגע קרוב הרבה יותר עם בני האדם - מה שהוביל לעלייה בהריגתם".
אם לא די בכך, הרי שמחקר משנת 2020, שבוצע באוניברסיטת סטרלינג הסקוטית, הראה כי שינויי האקלים ומשבר ההתחממות הגלובלית מובילים בין היתר לירידה בתנובת הפרי ביערות הגשם באפריקה, מה שמותיר את הפילים פגיעים מאוד בשל ירידה באספקת מזונם.
ברזגי טוען שהמחקר, שאותו הוביל, מראה כי הישרדותם של פילי יער היא קריטית לשימור אגן קונגו, יער הגשם השני בגודלו בעולם, כשקע פחמן מרכזי. זה הפך להיות דחוף עוד יותר כעת, כאשר חלקים מיער הגשם באמזונס מאבדים את תפקידם ככיור פחמן. על פי מחקר של המכון הלאומי לחקר החלל של ברזיל, למעלה מרבע מהאמזונס פולט כעת יותר פחמן ממה שהוא סופג. "לא נגיע לניטרליות פחמן אם לא נשקיע בפתרונות מבוססי טבע", אמר ברזגי. "פיל היער הוא נכס טבעי שנותן לנו ערך לאורך חייו. פיל חי מספק שירותים בשווי מיליונים, הוא עוזר לנו להילחם בשינויי האקלים ושווה הרבה יותר כשהוא חי מאשר מת. אנחנו מאבדים את ההון הטבעי שלנו ואת המגוון הביולוגי שלו. אם נפסיד במאבק הזה, גם אנחנו נמות. אבל אם נשקיע בטבע, הוא יחזיר לכולנו על ידי ספיחת פחמן".
4 צפייה בגלריה
אגן הקונגו
אגן הקונגו
אגן הקונגו
(צילום: Shutterstock)
במקביל, יש מי שלוקח את הרעיון של ההגנה על פילי היער צעד קדימה. הסטארט-אפ Rebalance Earth שואף להשתמש בממצאים המדעיים של ברזגי ובהערכות השווי הכספי שעלו עם השנים בכל הנוגע לתרומתו למאמץ השימור הסביבתי, על מנת למכור את פוטנציאל לכידת הפחמן של פילים לחברות ברחבי העולם. בהתבסס על שוק קיזוז הפחמן, המאפשר לחברות לקזז את הפליטות שלהן על ידי תשלום עבור נטיעת עצים או פרויקטים של אנרגיה מתחדשת במקומות אחרים, Rebalance Earth החלה למכור אסימוני מערכת אקולוגית המייצגים את הפחמן שנלכד על ידי כל פיל.
"הערך הכספי של פיל היער קשור ישירות לכמות ריבוי הפחמן שהם מבצעים במהלך חייהם והסכום הזה מוכפל למחיר הנוכחי של קיזוז פחמן", אומר מנכ"ל Rebalance Earth, וליד אל סקאף. "חברות שקונות את האסימונים משלמות כדי להגן על הפילים, כשהכספים שגויסו מיועדים לשומרי פארקים וקהילות מקומיות, כשהעסקה כולה תנוהל ותנוטר באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין פרטית. כולם אוהבים פילים ולכן צריך לעשות הכל כדי לבלום את דעיכתם".