תגלית ארכיאולוגית בעיראק: עיר בת 3,400 שנה, מתקופת האימפריה של מיתני (Mittani) - ממלכה חורית קדומה ששכנה בצפון מסופוטמיה על נהר החידקל, התגלתה על ידי חוקרים מגרמניה ומחבל כורדיסטן. היישוב הקדום התגלה בממימי מאגר מוסול בתחילת השנה, כשמפלס המים נסוג במהירות עקב בצורת קיצונית בעיראק. העיר הענפה, שכוללת בתוכה ארמון וכמה מבנים גדולים, הייתה מרכז חשוב באימפריית מיתני (בתקופה שבין 1550–1350 לפנה"ס).
עיראק היא אחת המדינות המושפעות ביותר משינויי האקלים, כשבחלקה הדרומי סובלים מבצורת קיצונית מזה מספר חודשים. כדי למנוע מהיבול להתייבש, הועברו מאז חודש דצמבר כמויות גדולות של מים ממאגר מוסול - מאגר המים החשוב ביותר בעיראק, הנמצא בצפון המדינה - מה שהוביל להופעתה מחדש של העיר מתקופת הברונזה ששמה קמון (Kemune), אשר שקעה מתחת לפני המים בחבל כורדיסטן.
אירוע בלתי צפוי זה הניע את הארכיאולוגים לחפור ולתעד לפחות חלקים מהעיר הגדולה והחשובה הזו במהירות האפשרית, שכן היא עלולה לשקוע מתחת לפני המים שוב. הארכיאולוג הכורדי, ד"ר חסן אחמד קאסם, (יו"ר ארגון הארכיאולוגיה של כורדיסטן) והארכיאולוגים הגרמנים פרופ' איוונה פולייז (אוניברסיטת פרייבורג) ופרופ' פטר פפלצנר (אוניברסיטת טיבינגן) החלו לעבוד בשטח העיר העתיקה בתחילת השנה, בשיתוף עם מנהלת העתיקות והמורשת בדוהוק (Duhok) - עיר באזור כורדיסטן בעיראק). צוות החפירה הורכב תוך ימים והמימון לעבודה הושג בהתראה קצרה מקרן פריץ טיסן (Fritz Thyssen Foundation) דרך אוניברסיטת פרייבורג.
תוך זמן קצר החוקרים מיפו במידה רבה את העיר. בנוסף לארמון, שכבר תועד ב-2018, נחשפו עוד כמה מבנים גדולים - ביצורים אדירים עם חומות ומגדלים, בניין אחסון מונומנטלי ומתחם תעשייתי. המתחם העירוני הנרחב מתוארך לתקופת האימפריה של מיתני, ששלטה בחלקים נרחבים באזור, כולל רובה של סוריה, חלקים מטורקיה של היום וחלקים גדולים מצפון עיראק של היום.
"לגילוי המבנים בעיר יש חשיבות מיוחדת מכיוון שאוחסנו בהם כמויות אדירות של סחורות שהובאו מכל האזור. תוצאות החפירה מראות שהאתר היה מרכז חשוב באימפריה מיתני", אמרו החוקרים. הם התפלאו ממצבם הטוב של קירות המבנים – שגובהם נאמד בכמה מטרים - למרות העובדה שהקירות עשויים מלבני בוץ מיובשות והיו מתחת למים במשך יותר מ-40 שנה. אחת ההשערות היא שהמבנים השתמרו בשל העובדה שהמקום נהרס ברעידת אדמה בסביבות שנת 1350 לפני הספירה, שבמהלכה קרסו החלקים העליונים של החומות בעיר על המבנים שהתגלו וכך הם נשמרו מפני הנזקים הסביבתיים.
מעניין במיוחד היה הגילוי של חמישה כלי קרמיקה, שהכילו ארכיון של למעלה מ-100 לוחות חרס ועליהם כתב יתדות - שיטת כתב הברתית קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס ובאזור של אררט - המתוארכים לתקופה האשורית התיכונה, זמן קצר לאחר אסון רעידת האדמה שפקד את העיר.
החוקרים מקווים שתגלית זו תספק מידע חשוב על סופה של העיר ותחילת השלטון האשורי באזור. "זה קרוב לנס שהממצאים הללו שרדו כל כך הרבה זמן מתחת למים", אמר פרופ' פפלצנר. כדי למנוע פגיעה נוספת באתר החשוב על ידי גאות המים, שרידי המבנים שנחשפו כוסו במלואם ביריעות פלסטיק הדוקות ובחצץ כחלק מפרויקט שימור נרחב במימון קרן גרדה הנקל (Gerda Henkel Foundation). כעת, מקווה הצוות כי הפעולות שנקט יצלחו להגן על הקירות ועל כל ממצא אחר שעדיין חבוי בחורבות העיר העתיקה בתקופות של שיטפונות וגאות.