שנים ארוכות שדובי הקוטב הנכחדים והפשרת הקרחונים בקטבים היו פרזנטורים אייקונים של אפקט החממה, ההתחממות הגלובלית, שינויי האקלים או משבר האקלים. תמונות של דובים לבנים כחושים, המחפשים אוכל בעיירות רחוקות ושוממות או נאחזים בפיסת קרח קטנה ובודדה בלב הים הגדול, ואיומים על עלייה בגובה פני הים והצפת איים וערי חוף בעולם כולו, היו סמל לשינויים הגדולים שהאדם מחולל בטבע ותזכורת לעתיד לבוא.
גם בירוא יערות ענק, שמשמשים כסופחי פחמן טבעיים בתהליכי פוטוסינתזה ולהם תועלות רבות נוספות, ובמיוחד באגן האמזונס, לטובת שטחים חקלאיים, לגידולים שיספקו מזון, ובעיקר בקר, שגידולו מניע את משבר האקלים, כיכבו שוב ושוב בכותרות.
אולם עם השנים התברר שהעלייה המתמשכת והמתמדת בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ - בים וביבשה ובחצי הכדור הצפוני והדרומי - מביאה עמה סופות חזקות והרסניות יותר, עם רוחות אימתניות, הצפות נרחבות ומפלות בוץ, לצד גלי חום ממושכים וקיצוניים יותר, ושריפות ענק, בכל רחבי הגלובוס, ואפילו בעוצמה גדולה יותר מהתחזיות האפוקליפטיות של מדעני האקלים.
לפתע משבר האקלים על מופעיו המקרוסקופיים, לצד שינויים מיקרוסקופיים אקוטיים, כגון החמצה של אוקיינוסים בשל העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה ומסיסות יתר של פחמן דו-חמצני במים, ובו-בזמן ירידה בכמות החמצן, שמספק חיים, במים, בעקבות עליית טמפרטורת המים, הפך להיות נוכח בכל מקום ובכל רגע. ולא מדובר רק על דיווחים בתקשורת או על "העצמה מלאכותית" על ידי תמונות וציוצים או פוסטים ויראליים ברשתות החברתיות, אלא בעלייה אקספוננציאלית של האירועים האקלימיים בכל זמן ובכל מקום ברחבי הגלובוס.
משבר האקלים, על השינויים המקרוסקופיים והמיקרוסקופיים שהביא עמו, לא פסח גם על מדינת ישראל, ולמעשה אפילו משפיע עליה יותר, בשל מיקומה הגאוגרפי והיותה אזור מעבר בין אקלים צחיח לאקלים ממוזג או קריר. בתוך כך, העלייה בטמפרטורה הממוצעת בישראל ב-70 השנים האחרונות עומדת על כ-1.4 מעלות, לעומת עלייה של כ-1.1 מעלות בטמפרטורה הממוצעת העולמית מאז תחילת המהפכה התעשייתית ועד כה, וגם העלייה בטמפרטורת המים בים התיכון משמעותית יותר.
בשני העשורים האחרונים, וביתר שאת בשנים האחרונות, ועוד יותר בחודשים האחרונים, אירועי מזג האוויר הקשים והקיצוניים, מגלי חום ועד שברי ענן שגוררים שיטפונות והצפות, הפכו להיות יותר ויותר נוכחים בחיינו. מאז חודש אפריל 2023 ועד היום, חווינו שיטפונות, ימי שרב כבד ובמהלכם או לאחריהם ממטרים עזים ונקודתיים, בתדירות ובעוצמות שלא הכרנו קודם, וביולי ובאוגוסט זכינו לגלי חום ממושכים מהרגיל, עם עומסי חום כבדים ואפילו מסכני חיים באזורים שונים בארץ, ואף במקומות שלא נרשמו בהם עומסים כאלו לפני כן. שינויים דומים, בעוצמות אלו ואחרות, וביניהם גלי חום ממושכים, שריפות, סופות והצפות, הכו בעולם כולו, וסימנו את תחילתו של עידן הרתיחה הגלובלית.
עכשיו ברור לכל שכבר לא מדובר רק בדובי הקוטב והקרחונים או ביערות הרחוקים, אלא בשינויים כאן ועכשיו המשפיעים על כל ההיבטים של חיינו.
בחודשים האחרונים חזינו בכמה אסונות אקלימיים, שגבו חיי אדם, לצד פגיעה אנושה בטבע, בשל חוסר מודעות אישית וחוסר היערכות לאומית וגם בשל העובדה שהאירועים מתגלגלים ואינם ניתנים לשליטה. שריפות ענק באיי יוון החריבו אזורים טבעיים נרחבים ופגעו בטבע ובכלכלה המקומית, שנשענת בעיקר על תיירות בקיץ. שריפות רבות בערו גם באזורים רחוקים ופחות מצולמים, כמו בחלקים נרחבים של קנדה וארה"ב, ומעבר לפגיעה האנושה בטבע הן שחררו מזהמי אוויר רבים וגזי חממה, שמנעים עוד יותר את משבר האקלים, וכילו אין-ספור עצים, שמשמשים כסופחי פחמן טבעיים וממתנים את המשבר. השילוב של סופה חזקה מהרגיל ויובש בהוואי הביא לאסון כבד, שהחריב חלקים נרחבים מהאי מאווי וגבה חיי אדם רבים והרס של רכוש.
שיטפונות וגלי חום גבו חיי אדם גם אצלנו. האחים סהר ומעיין עשור ז"ל, נהרגו בעת שנקלעו לשיטפון באזורים המועדים בערבה באפריל האחרון, והחייל הלל נחמיה אופן ז"ל, נפטר זה עתה במהלך פעילות גופנית מאומצת בימים של עומס חום כבד ומתמשך, שכנראה גרמו לו להתייבש. מחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, מראים שגלי חום גורמים לתמותה עודפת בשל התייבשות, מכת חום או שבץ, בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע, אך גם בקרב אלו שלא מתאימים ומכינים את עצמם לשינויים בחוץ, ואלו הופכים להיות חלק מסטטיסטיקה קשה שלא מופיעה בכותרות. החום הכבד והקרינה החזקה, שמחממים את הרכבים, הרחובות ופארקי המשחקים, יכולים גם לגרום לכוויות, ולצד זאת הם גורמים לתופעות ארוכות טווח יותר.
4 צפייה בגלריה
גם תוצאה של משבר האקלים. שלט אזהרה מפני כרישים בחוף המזרחי בארה"ב
(צילום: AP /Charles Krupa)
גלי החום מכים גם בבעלי החיים ובצמחים. בעולם כולו נרשמים מקרים שמעידים על השפעת שינויי האקלים מעשה ידי אדם על הטבע, שחוזרים ומשפיעים אלינו. לדוגמה, לאחרונה נצפו בחופי העיר ניו יורק יותר ויותר כרישים, שמגיעים לאזור בשל המים החמים ותנועת הדגים למאכל, ואף דווח על מספר גובר של אירועי תקיפה של בני אדם.
את ההשפעה על המגוון הביולוגי בטבע, שגם מספק לנו שירותים טבעיים מגוונים, נדע, אם בכלל, רק בעתיד, אבל הפגיעה בחקלאות ניכרת כבר עתה, והירידה בתנובה או הצורך בהשקיית יתר, יתגלגלו אל הצלחת שלנו ואל יוקר המחייה. גל החום הנוכחי הביא עימו מראות נוראיים של בעלי חיים שמתו בחום, למשל תרנגולות בלולים, ופעילי בעליי החיים הזכירו לכולנו שעל אף המוות הנורא בייסורים, התרנגולות שחיות בלולים אלו סובלות סבל רב כל רגע ורגע בחייהן כדי לספק לנו ביצים, והדגישו גם שגידול של בעלי חיים למאכל הוא אחד מהגורמים המרכזיים למשבר האקלים.
תמותת עופות חריגה בלולים בעקבות החום הכבד
וכמי שחיים בעולם גלובלי, הרי שלא רק השינויים המקומיים, אלא גם אלו העולמים משפיעים עלינו. למשל, אחרי כמה חודשים של חום כבד ויובש, שהתחלף בממטרים כבדים והצפות ברחבי סין, ובפרט במחוזות הצפון מזרחיים, בהם מגודלים כרבע מגידולי האורז בסין, שמייצרת כ-30% מכלל האורז בעולם, הממשלה הסינית הוציאה הודעה על ירידה משמעותית בתנובה וצפי למחסור עולמי ועליית מחירים.
תנאי מזג האוויר הקשים משפיעים גם על תשתיות ושירותים, למשל על המערכות הטכניות ומערכות הבקרה בנמל התעופה בן גוריון, והובילו לאחרונה להחלטה לרווח טיסות, כדי לשמור על בטיחות טיסה, שגררה עיכובים רבים.
ככל ששינויי האקלים הולכים ומתרבים, בעוצמה ובתכיפות, כך גם ההשפעות שלהם על בריאות הגוף והנפש, על הרווחה ועל הכלכלה, על הביטחון ועל החוסן הלאומי, מתחדדות, מתרבות ומעמיקות. לרתיחה הגלובלית יש השפעות יומיומיות, מקומיות ועולמיות, על החיים ועל אורח החיים, לטווח הקצר והארוך, ובאופן ישיר ועקיף. החודשים האחרונים הם עוד תזכורת שמשבר האקלים הוא לא רק עניין של דיוניים אקדמיים אלא איום מרכזי על האנושות. רק הכרה במשבר על השלכותיו תוכל להוביל לשינוי בדרכי המחשבה והפעולה ולהתמודדות עם האתגרים הרבים הניצבים בפנינו ברמה האישית, המקומית והעולמית.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
