ישראל חוזרת לירח: שנה ושמונה חודשים לאחר התרסקות החללית הישראלית "בראשית" על הירח, הושקה בצהריים (יום ד') משימת "בראשית 2", שעל פי התכנון תשוגר לירח במחצית הראשונה של שנת 2024. בהכרזה על המשימה, שהתקיימה בבית הנשיא בירושלים, השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי ומייסדי העמותה, כפיר דמרי ויריב בש. כמו החללית ששוגרה ב-2019, גם "בראשית 2" תיבנה בתעשייה האווירית. ynet העביר שידור חי מהטקס
עם סיום פרויקט החללית "בראשית 1", הוחלט בוועד המנהל של SpaceIL כי יהיה נכון להמשיך את "אפקט בראשית", ולצאת לדרך עם פרויקט "בראשית 2". בעמותה אמרו כי לאחר תהליך תחקור והפקת לקחים מעמיקים, נבנתה משימת בראשית 2 במסגרתה תשוגר לירח חללית המורכבת ממערך של שלוש חלליות – חללית מקפת (אורביטר) ושתי חלליות נחתות. הנחתות צפויות לנחות בשני אתרים שונים של הירח לטובת ביצוע ניסויים מדעיים שונים ובזמנים שונים. במקביל, החללית המקפת מיועדת להקיף את הירח במשך כמה שנים ולבצע ניסויים מדעיים ועבודה חינוכית מול תלמידים בארץ וברחבי העולם.
ב-SpaceIL אמרו כי משימתה של "בראשית 2" צפויה להיות רב לאומית, בהובלה ישראלית. במשימה ישתתפו מדינות נוספות מתוך רצון לשתף ולקדם את דור העתיד ברמה העולמית. תלמידים וסטודנטים במדינות השותפות יקבלו נגישות לחלל העמוק, לחקור את המידע המגיע מהחללית המקפת ולקדם מחקרים וניסויים בחלל. בעמותה אמרו כי הובלה של משימה בינלאומית תמצב את ישראל כמובילה בתעשיית החלל האזרחית העולמית ותסייע לממש את הפוטנציאל של תחום החלל להוות מנוע צמיחה משמעותי למשק, אבל לא פירטו באיזו מדינות מדובר.
החללית כולה צפויה לשקול כ-630 ק"ג. מתוך משקל החללית - כל אחת מהנחתות תשקול כ-120 ק"ג לפני נחיתה וכ-60 ק"ג לאחר הנחיתה (במשקל כדור הארץ). תקציב הפרויקט מוערך בכ-100 מיליון דולר, כאשר מחצית מהסכום יגיע משיתופי הפעולה הבינלאומיים שעל יצירתן אחראית סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. יתרת התקציב תתקבל מתורמים פילנתרופים וחסויות. הממשלה מתכוונת לעמוד במחויבויות שלה ותעביר את התקציב שהובטח, העומד על 20 מיליון שקל.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר כי "המסע של בראשית 2 לחלל הוא מסע ייחודי. אם הוא יצליח, ואני בטוח שהוא יצליח, הוא יסייע לנו להבין טוב יותר את היקום שבו אנחנו חיים". הנשיא הוסיף: "אני מאמין כי השקתה של בראשית 2 היא מאורע מרגש והיסטורי - היא הזדמנות לרענן את נקודת המבט שלנו. להזכיר את האחריות שלנו, בני האנוש שגרים בכדור הארץ, לכדור הארץ".
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, אמר באירוע: "משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית גאים להיות שותפים לפרק השני של משימת 'בראשית'. מדובר במיזם פורץ גבולות ומעורר השראה, וביזמים נחושים המהווים דוגמה ומופת לכל מי שנושאים את עיניהם לעולם החדשנות. אנחנו שמחים לבשר שבשיחות שערכה סוכנות החלל הישראלית, כבר שבע מדינות מחמש יבשות שונות הביעו עניין בהשתתפות בפרויקט, וגם בשיחות עם האמירתים הנושא עלה מספר פעמים. אין לי ספק כי 'בראשית' תצליח להצית שוב את הדמיון של כולנו, להגדיר מחדש את גבולות האפשר ולבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה של חדשנות".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר: "חדשנות טכנולוגית פורצת דרך, הצתת הדימיון ועמידה באתגרים טכנולוגיים - כל אלו הן חלק בלתי-נפרד מהווייתה של התעשייה האווירית. התעשייה האווירית הציבה את ישראל כחברה במועדון החלל המצומצם בעולם ואנו רואים באופן טבעי את המשך השותפות עם SpaceIL. יחד הגענו להישגים מדהימים בפעילות חלל אזרחית, סחפנו מדינה שלמה ורבים ברחבי העולם ב"אפקט בראשית" והצתנו את ניצוץ המדע והטכנולוגיה בקרב ילדי ישראל. היכולות הטכנולוגיות המתקדמות בתעשייה האווירית, לצד התעוזה של SpaceIL, הובילו את ישראל למשימתה ההיסטורית לירח ואנו שמחים לחבור לשותפינו במשימת ההמשך – בראשית 2. התעשייה האווירית תמשיך להוביל את תעשיית החלל בישראל לפיתוח טכנולוגיות וקידמה וזאת בזכות התשתית ההנדסית, הידע הנצבר, היכולות וההון האנושי הטוב בישראל".
מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד, התייחס גם הוא לשיגור הצפוי בעוד קצת יותר משלוש שנים: "״בתוכנית בראשית אנו מכוונים רחוק. לא רק לחלל הרחוק, אלא גם לעתידה הרחוק של מדינת ישראל. זאת נעשה, דרך הגברת הסקרנות והתקווה, היכולת לחלום ולהגשים, ודרך העצמת החינוך הטכנולוגי, המחקר, המדעים, וההנדסה בקרב תלמידי ישראל. כל זאת, על מנת לשמר את המובילות הטכנולוגית הישראלית, אשר שואבת את עוצמתה מהתלמידות והתלמידים של היום, הם המדענים, והמהנדסים של המחר".
כפיר דמרי, אחד ממייסדי עמותת SpaceIl, אמר בפתח האירוע: "ישראל חוזרת לירח".
הנסיון ב-2019. מקום ההתרסקות של בראשית 1
(צילום: נאס\"א)
