קולה מסייעת לכבשים בהיריון? משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם השבוע על מחקר יוצא דופן, שהמסקנה בו היא ששימוש במשקאות ממותקים יכול לסייע להפחתה ומניעה של רעלת הריון בצאן. החוקרים אמרו כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר את הממצאים ולהבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים. אם התוצאות יאומתו, ייתכן שניתן יהיה לשלב מים מוגזים כפתרון במשקי צאן אינטנסיביים.
רעלת הריון היא מחלה מטבולית המסכנת את חיי העוברים, האם והוולדות, ולכן היא בעלת השלכות משמעותיות על גידול הצאן.
2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במחקר, שבראשו עמדה דורית כבביה לנדאו מהמחלקה לחקר בקר וצאן במשרד החקלאות, בדקו החוקרים האם משקאות ממותקים עשויים לסייע לתמוך במאזן האנרגטי בכבשים, ולכן בשל זמינותם הגבוהה יכולים לתת מענה פרקטי להפחת רעלת היריון בממשק האינטנסיבי.
החוקרים הסבירו מדוע החליטו לבדוק את הקשר בין שתייה ממותקת לרעלת היריון בצאן. בין היתר נכתב במחקר כי "על בסיס דיווחי שטח חיוביים של חקלאים, העושים שימוש ממשקי במשקה קולה כתוסף אנרגיה הניתן בהגמעה לכבשות הרות, ואשר הינו זול וזמין לכל דורש, בחנו במחקר זה את ההשערה שההשפעה החיובית של משקה קולה מורכבת שלושה מרכיבים עיקריים. האחד הוא מים, אשר השפעתם על ריבוי שתן ידועה ולכן מצופים להפחית קטונים בדם. האלמנט השני והטריוויאלי הוא המרכיב הסוכרי במקרה זה HFCS המצופה לספק חומר גלוקוגני להפחתה של היפוגליקמיה וגם היפרקטונמיה. הגורם השלישי שהסתמן בתוצאות הפרלימינריות כמשפיע וללא הסבר ידוע, הוא המרכיב המוגז - CO2 המומס במשקה".
במחקר נכתב עוד כי "התוצאות מניסוי זה הדגימו שאכן ניתן לשחזר את כל האפקט החיובי של משקה קולה על היפוגליקמיה ועל היפרקטונמיה באמצעות משקה המכיל את אותה הכמות של המרכיב הסוכרי (HFCS) והמרכיב המוגז. יחד עם זאת, בניגוד להשערתנו התוצאות לא הדגימו אפקט מובהק למרכיב המוגז, שכן ההשפעה של מים וסודה על טליות במאזן אנרגיה שלילי לא הייתה שונה. תוצאות אלה העלו את השערה לפיה יתכן שהשפעת המרכיב המוגז, אם קיימת, תהה מדידה יותר בערכי קטונים גבוהים (היפרקטונמיה קלינית) המתפתחים ברעלת הריון.
2 צפייה בגלריה
כבשים
כבשים
כבשים
(צילום: shutterstock)
החוקרים ממשרד החקלאות התגאו בכך כי "למיטב ידעתנו זו הפעם הראשונה שמסתמנת השפעה מטבולית בניסוי מבוקר לטיפול שאיננו מכיל אנרגיה מטבולית. אם אכן זהו אפקט ממשי כפי שיצטרך להתבסס בתצפיות עתידיות נוספות, סביר הוא שמנגנון הפעולה מערב השפעה מכנית ואו מיקרוביאלית על הכרס".
החוקרים כתבו כי המחקר צפוי להימשך. "השלכות ממשקיות פוטנציאליות לממצאים טמונות בהיתכנות לצריכה וולנטרית של מים מוגזים לקבוצות בסוף היריון ובתחילת התחלובה. בעקבות מחקר זה ביססנו כזו מערכת בדיר וולקני, את ההשפעה שלה ניתן יהיה למדוד לאורך זמן ואל מול קבוצות ביקורת הצורכות מים לא מוגזים", נכתב בסוף המחקר. "אם אכן תוכח כיעילה, הרי שגישה זו תחסוך את הצורך באיתור כבשים/עיזים המועדות לחלות, ויצמצם את הטיפול הפרטני, יפחית סטרס וחסכון בעבודה ולכן יתאים יותר לממשק בדיר האינטנסיבי או אינטנסיבי למחצה".