בגליל העליון, לא רחוק מהגבול עם לבנון, שוכנת המערה הארוכה בצפון. אורכה של המערה הוא קרוב לקילומטר. שום דבר מבחוץ לא מרמז על מה שקורה בפנים: נטיפים רבים ושמורים וחללים גדולים מהווים מקלט למינים נדירים של עטלפים בישראל, המוכרזים כמין בסכנת הכחדה. בשל רגישות אוכלוסיית העטלפים מיקום המערה, שנחשפה לפני כ-12 שנה והוכרזה כנכס אקולוגי, אינו נחשף על מנת לשמור עליה הרחק מיד ועין האדם.
אבל יזמים ביקשו להקים במקום כפר נופש, שאיים על העטלפים. בית המשפט המחוזי בחיפה החליט בעבר לבטל את האישור שנתנה הוועדה לתכנון ובניה צפון לחברת "חמדת הגליל", שביקשה להקים את כפר הנופש במקום. החברה ערערה לבית המשפט העליון, שדחה את בקשתה והבהיר כי קיים צורך לשמור על המינים הנדירים החיים במערה. בכך קיבל בית המשפט את עמדת רשות הטבע והגנים וארגוני סביבה נוספים. אגב, בלילה שלפני החלטת בית המשפט העליון, נספרו יוצאים מהמערה לאחר השקיעה כ-250 עטלפים.
את פסק הדין כתבה השופטת רות רונן, אליה הצטרפו השופטת דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ. השופטת ברק-ארז ציינה כי "ההחלטה על הארכת התוכנית במקרה זה, ייחסה משקל מכריע לשיקולים של פיתוח כלכלי, ואין להקל בהם ראש כמובן. אולם לצידם של שיקולים אלה, שומה עלינו לזכור גם את החשיבות הרבה של שמירה על אוצרות הטבע ההולכים ומתכלים, לטובת הציבור כולו. אין מדובר רק בשימור הסביבה כערך העומד בפני עצמו, אלא בסיכוי של כלל הציבור ליהנות ממשאבי טבע לא מסחריים".
בישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מיני עטלפי חרקים, בהם 29 בסכנת הכחדה, ומין אחד של עטלף פרי המוגדר מזיק. מרבית מיני עטלפי החרקים בישראל – 29 במספר – נתונים בסכנת הכחדה ורשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל, בעיקר בעקבות השפעות של בני האדם בעבר ובהווה. במערת הנטיפים, שעליה ניתן פסק הדין, יש לפחות שישה מיני עטלפים, חמישה מהם נמצאים בסכנת הכחדה. (פרסף גדול, פרסף מצוי, פרסף בהיר, פרסף גמדי, נשפון דק אוזן).
"מערכות אקולוגיות כאלו, אם הן יהרסו אין מי שיגן עליהן", אומר גיל בין נון, אחראי תכנון שטחים פתוחים במחוז צפון של רשות הטבע והגנים. "יש להן זכות קיום, לא כדי שנהנה מהן. חשוב להבין כי במערות יש סיכון לבני אדם, אך מעבר לזה - גם לבעלי החיים, שזה הבית שלהם והמערכות האקולוגיות הנדירות שמתקיימות כאן".
"בחלל הפנימי תועדו חלק מהמושבות של העטלפים", הוסיף האקולוג עמית דולב מרשות הטבע והגנים. "יש עוד הרבה חללים פנימיים וקשה לנו לעקוב ולדעת בדיוק היכן הם בשעות היום".
