בעיר קטנה בשם בייטסוויל שבמדינת ארקנסו, ארצות הברית, בתי הספר המקומיים היו במשבר תקציבי חמור. ב-2017 חברה מקומית להתייעלות אנרגטית העריכה שאם בתי הספר יעברו תהליך שכולל החלפת תשתיות החימום, הקירור והתאורה למערכות חסכוניות ואם בבית הספר התיכון תותקן מערכת של פאנלים סולאריים - המוסדות יוכלו לחסוך כ-2.4 מיליון דולר ב-20 שנה. לאור זאת, מנהלת בתי הספר החליטה לקדם את המיזם.
ההצלחה לא איחרה לבוא. בתוך שלוש שנים הפרויקט צמצם באופן משמעותי את צריכת האנרגיה השנתית של בית הספר. הגירעון של המחוז הפך לעודף. לאור ההצלחה הוחלט להפנות חלק ניכר מהתקציב העודף ישירות למשכורות המורים, שקיבלו בונוס בסך 3,000-2,000 דולר בשנה. ראש מנהלת בתי הספר סיפר על היוזמה המוצלחת: "החלטנו להשתמש בכסף בכדי להעלות את משכורות המורים, ובכך גם לשמור על עתיד תלמידינו".
כאן בישראל איום שביתת המורים הוסר רק לאחרונה בשל הסכם שנחתם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. עד לאותו הרגע, המאבק השנתי על השיפור בשכר ובתנאי העבודה של המורים ועל הרחבת צוותי ההוראה – היה בשיאו. האם חשיבה סביבתית עשויה הייתה להועיל גם במקרה הזה?
כאן זה (עדיין) לא אמריקה
מחקר אמריקני מ-2020 הציג סקירה מקיפה של מצב האנרגיה המתחדשת במוסדות החינוך בארה״ב, עם נתונים אופטימיים לעתיד, והראה גידול משמעותי של 81 אחוז במעבר לאנרגיה מתחדשת ובהתקנת פאנלים סולאריים באלפי בתי ספר ברחבי ארה״ב בין 2019-2014. על פי המחקר, כ-5.5 אחוזים מבתי הספר בארה״ב כבר עשו שימוש בפאנלים סולאריים ב-2020. מדובר על כ-5.3 מיליון תלמידים שלומדים בבתי-ספר בהם קיימות תשתיות של אנרגיה מתחדשת.
לפי המחקר, קליפורניה היא המדינה האמריקנית שבה בתי הספר מנצלים את השמש במידה הרבה ביותר: כשליש מכל בתי הספר בארה"ב שבהם מותקנים פאנלים סולאריים - נמצאים בקליפורניה. זאת ועוד, מהמחקר עולה שאם כל בתי הספר הציבוריים בארה"ב יעברו ל-100 אחוז שימוש באנרגיה סולארית - מערכת החינוך תוכל להוביל להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני שתהיה שוות ערך לסגירת 18 תחנות כוח פחמיות.
ומה המצב אצלנו? בישראל כיום הרגולציה בנושא מורכבת ולא קיים חוק שמחייב רשויות מקומיות להציב פאנלים סולאריים על גבי מבני ציבור. במשרדי הממשלה השונים אין נתונים מרוכזים לגבי מספר בתי הספר שבהם מותקנות מערכות סולאריות. אף על פי כן, אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, טוען שלפי הערכות המשרד מדובר במאות מבני חינוך כאלה, ובמאות מוסדות נוספים שנמצאים בתהליך התקנה של מערכות מהסוג הזה.
לפי נתוני משרד החינוך, בישראל יש כ-5,208 מוסדות חינוך ציבוריים, שמהלך של הצבת פאנלים סולאריים בשטחם יוכל להפחית משמעותית את הוצאות החשמל והאנרגיה של הרשויות המקומיות שבהם הם נמצאים. ״החזר ההשקעה למערכות כאלו הוא 7-6 שנים, ואורך החיים של המערכת הוא כ-25 שנה, לפחות", מעיד בבצ'יק. "במסגרת בחינה טכנו-כלכלית ראינו שיש תועלת גם ליזם – הרשות המקומית – וגם כדאיות למשק".
מה כן עשינו?
לפני כשנתיים הקים משרד האנרגיה, בשיתוף עם מפעל הפיס, קרן הלוואות לרשויות מקומיות לצורך מימון והתקנה של מערכות סולאריות, שאליו נענו 140 רשויות מקומיות. הלוואות בסך 154 מיליון שקל חולקו לצורכי התקנת מערכות סולאריות על גבי 330 מבני חינוך וציבור ברחבי הארץ, ונציגי הרשויות הוכשרו לליווי התהליך.
דוגמה חיובית לרשות מקומית שיזמה בעצמה מעבר לאנרגיה מתחדשת היא המועצה המקומית ג'לג'וליה שעברה בשנים האחרונות תהליך התייעלות אנרגטית מרשים למדי כשמבני הציבור בעיר, ובמיוחד בתי הספר, רושתו וירושתו בפאנלים סולאריים וכבר כיום מייצרים רווחים כלכליים. בנוסף, כפר סבא היא בין המובילות הישראליות בנושא: עד 2021 הותקנו בעיר 45 מערכות סולאריות על מבני עירייה, שרובם הם מוסדות חינוך.
עוברים לסולארי
על אף הפוטנציאל הסביבתי העצום, המעבר לאנרגיה מתחדשת תלוי לא פעם ברצון הטוב של הרשויות המקומיות, ולא בהחלטה ממשלתית. עם זאת, ייתכן שבקרוב המצב ישתנה.
באוגוסט 2021, במסגרת חוק ההסדרים עברה החלטת ממשלה שקבעה שיש לחייב התקנה של מערכות סולאריות עם הספק מינימום חלש יחסית, של 15 קילוואט, בכל מבנה חינוך חדש (לשם השוואה, הספקו של דוד חשמל עומד על כ-2.5 קילוואט). תקנה זו עתידה להיכנס לתוקף בתחילת 2023. "ברגע שהתקנה תאושר סופית, משרד האנרגיה יבחן אמצעים לסיוע בתקציב ליישום המיזמים. מדובר בכ-200-150 מבני חינוך חדשים בשנה", מעיד בבצ'יק.
ומה אומרים על כך ההורים? לא פעם נשמעות התנגדויות מצידם לנושא, שרובן נובעות מחשש מפני חשיפת הילדים לקרינה חשמלית. הרתיעה, שלרוב מבוססת על בהלה מיידית מהמילה "קרינה" – היא בלתי-מוצדקת במקרה הנוכחי: בהתקנה נכונה של מערכת סולארית אין כל חשש לערכי קרינה גבוהים באזורים שבהם שוהים התלמידים בבתי הספר. ראוי גם לציין שכל מוצר חשמלי פולט קרינה חשמלית, שהיא לרוב חלשה מאוד ובלתי מזיקה. וכמובן, אם אתם הורים מודאגים שעדיין נרתעים מהנושא – תמיד אפשר לבצע מדידות לאחר ההתקנה, אפילו בעזרת מד קרינה אלקטרומגנטית אישי ולא יקר.
האם בקרוב נוכל לראות רווחים ממיזמים אנרגטיים מועברים כבונוסים למורים, כמו שנעשה בארה"ב? תלוי בסדר העדיפויות של הרשות המקומית שלכם. ״ההכנסות מייצור אנרגיה מתחדשת נכנסות לקופת הרשות המקומית והיא זו שקובעת את סדרי העדיפות לאופן השימוש בתקציב", מסביר בבצ'יק, ומסכם. "אנחנו מעודדים כל רשות מקומית שבוחרת ללכת בכיוון המקיים". אז מה אתם אומרים, לשנה הבאה – מערכת סולארית מעל הכיתה?
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
