גאווה במכון ויצמן למדע
שני עשורים אחרי מצעד הגאווה הרשמי הראשון בתל-אביב ב-1998 (וכמעט 40 שנה אחרי המצעד הלא-רשמי של 1979), הגיעו אירועי הגאווה גם למכון ויצמן. בהפנינג הראשון מסוגו, שנערך בקיץ 2018, השתתפו כ-80 סטודנטיות וסטודנטים, אנשי סגל ועובדי המכון והוא היה לאירוע ההשקה של התארגנות חדשה בקמפוס – האחווה הגאה של מכון ויצמן למדע.
אור גרוס, בוגרת המכון, הייתה הכוח המניע מאחורי האירוע. "הקמת אחווה גאה הייתה מטרה חשובה בעבורי מאז שהתחלתי ללמוד במכון. בהרבה קמפוסים ברחבי הארץ כבר יש אחוות גאות וחשתי חסר בנראות של הקהילה ובמודעות לנושא", אמרה אז לתקשורת. מאז דברים החלו להשתנות, המודעות בקמפוס עלתה – והשנה מתוכנן אירוע גאווה גדול יותר ובתמיכה מלאה של הנהלת המכון. אירוע דומה, שהיה אמור להתקיים בשנה שעברה, התבטל אמנם בשל מגיפת הקורונה, אך נשיא המכון, פרופ' אלון חן, שיגר לכלל אנשי המכון מכתב ברכה מיוחד וראשון מסוגו לציון חודש הגאווה.
כיום עומד בראש האחווה הגאה דן קליין, דוקטורנט בקבוצתה של ד"ר קרן מיכאלי במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה. עם כניסתו של קליין לתפקיד הוא חשב כיצד להנגיש את נושא הלהט"ב במכון – מקום שבו "נראוּת גאה" כמעט שלא הייתה קיימת. "הבאנו לקמפוס את פרופ' עוזי אבן, שהיה מדען בכיר במערכת הביטחון ולימים גם חבר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון בבית הנבחרים הישראלי", הוא מספר. "בהמשך הזמנו לשיחה בזום את פרופ' קלייר תומאס, ביולוגית טרנסג'נדרית מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה – ולפני כמה חודשים אירחנו בזום את ד"ר בן ג'ונסון, בכיר בקבוצת ההוצאה לאור ספרינגר-נייצ'ר".
האחווה הגאה במכון היא אחת משורה של התארגנויות דומות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הפועלות תחת ארגון גג ארצי מיסודה של האגודה לזכויות הלהט"ב והתאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית. התארגנויות אלה זוכות בין היתר גם לתמיכת ארגון החונכות פר"ח אשר מעניק מלגות למתנדבים.
ב-2017 נחשף במסגרת מחקר על אודות חוויותיהם של סטודנטיות וסטודנטים גאים בישראל, כי שני שלישים מהם נחשפו במהלך לימודיהם להערות או בדיחות על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית; יותר מרבע מהם חוו הטרדה מינית – פי 6.5 מהנתון המקביל באוכלוסיית הסטודנטים הכללית – ו-61% נמנעו מלחשוף את נטייתם המינית או זהותם המגדרית במסגרת לימודיהם. בעקבות הנתונים העגומים, יזמה האחווה הארצית את פרויקט "קמפוס בטוח" המעודד מוסדות להשכלה גבוהה לאמץ שורה של צעדים ליצירת מרחב בטוח יותר לקהילת הלהט"ב. כך למשל מעודדים את המוסדות להתייחס לקהילת הלהט"ב במסגרת המאמצים הארגוניים למניעת הטרדות מינית; להתאים את הטפסים השונים לכלל המגדרים ולכלל סוגי המשפחות; להקצות בקמפוס תאי שירותים לא-ממוגדרים – ולהכשיר את הסגל האקדמי והמנהלי להתמודדות עם סוגיות ייחודיות לקהילת הלהט"ב.
8 צפייה בגלריה
הרצאתו של פרופ' עוזי אבן. ההומוסקסואל המוצהר הראשון בכנסת ישראל
(צילום: מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע)
קליין מציין כי בשנתיים האחרונות המכון עושה צעדים גדולים קדימה בדרך להיות סביבה בטוחה יותר בשביל הקהילה: "אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא של ד"ר מיטל עירן-יונה, ראש המשרד לגיוון והכללה, דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' גלעד פרז, מנהל המדרשה, עמי עיני, וכן חוקרים וחוקרות מהקהילה אך יש לנו עדיין לאן לשאוף", הוא אומר ומוסיף: "חשוב לזכור – כשאנשים מסוגים ורקעים שונים מתקבצים יחד יש יותר נקודות מבט, ובסופו של דבר זה מחלחל גם לאיכות המדע. רק לאחרונה עלתה למשל המודעות לכך שקבוצות ניסוי צריכות להיות גם הן מגוונות. אילו כל הניסויים היו נעשים על-ידי ובהשתתפות גברים לבנים בלבד, כפי שנעשה בעבר, היינו מאבדים חלק משמעותי מהתוקף המדעי של ניסויים אלה. לכן אפשר בהחלט לומר שמדע טוב הוא בין היתר מדע מגוון". (הידיעה פורסמה במסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע)
שמרית אור תקבל אות הוקרה על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן
הפזמונאית שמרית אור תקבל פרס מפעל חיים, בערב מיוחד שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן ובזום - ביום שני בשבוע הבא , כחלק מאירועי הכנס ה-17: "מי אני? שיר ישראלי" בהובלת המחלקה למוזיקה של האוניברסיטה. הכנס השנה מוקדש לזכרו של פרופ׳ איתן אביצור ז"ל.
שמרית אור פועלת במשך עשרות שנים בתחום ושירה המוכר ביותר הוא "הללויה", שביצעו גלי עטרי ולהקת חלב ודבש באירוויזיון 1979, שנערך בירושלים. השיר זכה במקום הראשון בתחרות. היא כתבה שירים רבים וזכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס "כינור דוד".
בכנס יהיו חמישה מושבים, שביניהם ידונו בין היתר במוזיקה ישראלית בימי קורונה, מיזמים בזמר הישראלי, המאבק למען הזמר המזרחי, פועלו של יעקב אגמון ז"ל וגם בהלחנת שירים. במושב זה יוצג מחקרו של ד"ר שמואל טסלר על הדינמיקה המיוחדת שבין המלחין יאיר רוזנבלום לבין המשורר נתן אלתרמן, במלאת 25 שנים למותו של המלחין.
פרופ' מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס יוקרתי
הישג בינלאומי מרשים לפרופ' יוסי עזר מבית הספר למדעי המחשב ע''ש בלווטניק, שזכה בפרס האקדמי ACM Paris Kanellakis Award. הפרס מוענק על ידי האגודה המקצועית ACM (Association for computing machinery) הנחשבת לחשובה ביותר במדעי המחשב. הפרס מוענק כל שנה לתגלית תיאורטית יוצאת דופן בתחום, שתורגמה לפיתוח טכנולוגיות שימושיות חשובות. בכך פרופ' עזר מצטרף לרשימה מכובדת של חוקרים מובילים בעולם שזכו בפרס, בהם החוקרים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' נגה אלון, פרופ' יוסי מטיאס ופרופ' עמוס פיאט.
התגלית המדעית של פרופ' עזר, ביחד עם שלושה עמיתים ועמיתה מחו"ל, פורסמה לפני 27 שנה, והפכה במרוץ הזמן לאבן בניין משמעותית במערכות מחשב חשובות. התגלית, שנקראת פרדיגמת "ההקצאות המאוזנות", מאפשרת לחלק עומסים באופן מאוזן כמעט לגמרי תוך שימוש במידע חלקי ביותר שקל מאוד לאסוף. הפרדיגמה הזאת משמשת מערכות מידע של תאגידי הטכנולוגיה המובילים בעולם כגון גוגל, מייקרוסופט, דרופבוקס וחברות נוספות.
פרופ' עזר אמר: "אני מאושר לראות שהמחקר הוכיח את עצמו כרעיון שמשמש ליישומים בעולם הטכנולוגי, ואני מקווה שהוא ימשיך להיות משמעותי ומשפיע גם בעתיד".
עבודות מחקר של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית הפכו לתערוכת אומנות
בשבוע שעבר נפתחה תערוכה חדשה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, פרי שיתוף פעולה של סטודנטים ופוסט דוקטורנטים יחד עם אמנים. התערוכה כוללת עשרות יצירות אומנות מודרניות שנעשו על ידי האמנים בהשראת עבודות המחקר של הסטודנטים. עבודות המחקר של הסטודנטים, כחלק מבוצת המחקר "אל מעבר לאליטה" בהובלת פרופ' אלישבע באומגרטן, עוסקות בהיסטוריה של יהודי אשכנז בימי הביניים.
במרכז התערוכה עומדים נושאי המחקר של החוקרים שסובבים טקסטים היסטוריים. אוצֵר התערוכה, ד"ר עידו נוי, הזמין שבעה אמנים ואמניות להכין יצירות המתכתבות עם המחקר, במטרה להכיר את ההיסטוריה של יהודי ימי הביניים באירופה לקהל הרחב.
בין היצירות, ישנה פרשנות ל"מחשבון אהבה" מימי הביניים שתפקידו לחזות את עתידו של שידוך, קיר באורך כ-21 מטרים שמציג איורים קליגרפיים שיצר סופר סת"ם ופרשנות חדשה לטבעות מזל-טוב אשר היו נהוגות בחתונה היהודית באותם זמנים.
התערוכה פנים וחוץ, בתווך ומעֵבר: חיי יום יום של יהודים באירופה בימי הביניים היא אחד מתוצריה האקדמיים של קבוצת המחקר אל מעבר לאליטה. קבוצת המחקר קיבלה מענק מחקר מטעם מועצת המחקר האירופית (ERC), פועלת זו השנה החמישית בראשותה של פרופ' באומגרטן.
בין כנרת לפרוג'יה
השבוע התקיים טקס חתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה אקדמית כנרת לבין המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת פרוג׳יה שבאיטליה. שיתוף הפעולה יכלול חפירות ארכיאולוגיות משותפות, מחקרים משותפים, וחילופי מרצים וסטודנטים.
למכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית שבמכללה האקדמית כנרת, אשר בראשו עומד פרופ׳ מרדכי אביעם - יו״ר מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, יש יתרון חשוב. הוא שוכן על שפת הכנרת שהיא מושא שאיפות וחלומות של רבים ברחבי העולם בהיותה ערש לידתה של הנצרות. בשנים האחרונות עוסק המכון בין השאר בחפירה באתר ״בית הבק״ שבשפך הירדן לאגם, מקום המוצע לזיהויו של הכפר בית ציידה מקום לידתם של שלושה משליחי ישוע. החפירה בניהולו של פרופ׳ מרדכי אביעם משותפת עם פרופ׳ סטיבן נוטלי מנאיאק קולג׳ בניו יורק.
הידיעות על אודות הגילויים, הגיעו גם לאוזניה של ויקטוריה מסיסטרנו, ארכיאולוגית ישראלית שחיה באיטליה ושמה לה למטרה ליזום קשרים של ברית ערים תאומות והסכמים בין מוסדות מחקר אקדמאים. וכך נולד הסכם שיתוף פעולה בין המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת פרוג׳יה שבאומבריה, לבין המכון שבכנרת. בראש המכון בפרוג׳יה עומד פרופ׳ לוצ׳יו פיורינו, ארכיאולוג רב תהילה שעוסק במחקר האטרוסקי והרומי במרכז איטליה.
טקס החתימה, שהתקיים בזום, נערך בנוכחות אנשי הסגל האיטלקי הבכיר, פרופ׳ שמעון גפשטיין נשיא המכללה האקדמית כנרת, פרופ׳ סיביל היילברון דיקנית בית הספר למדעי החברה והרוח באקדמית כנרת.
מי יהיה הסטארט-אפ הזוכה בתחרות ה Bio-Mix?
השבוע התקיים בתל אביב אירוע הצגת הרעיונות של החוקרים המשתתפים בתחרות ה Bio-Mix של "טבע אקדמיה" .
באירוע הציגו 33 חברי הפורום את המיזמים שלהם לפיתוח מוצרים וסטארטאפים עתידיים, מתוכם נבחרו 10 שימשיכו לשלב הבא בליווי מנטורים מחברת טבע ומקהילת הביו להבנת הפוטנציאל העסקי של הרעיונות.
התוכנית BioInnovators כוללת דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים ברפואה ובמדעי החיים מאוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן למדע. מטרת התוכנית היא לחבר בין המעבדה לחיים האמיתיים ולגשר על הפער בין המצאה מדעית מבטיחה למוצר או תרופה היוצאים אל השוק.
תוכנית זו היא נדבך נוסף ב"טבע אקדמיה", שבמסגרתו נוצרו 25 שיתופי פעולה שונים ונעשו חיבורים למיטב החוקרים והמעבדות במוסדות האקדמיה המובילים בישראל לפיתוח תרופות אינובטיביות בתחומי האונקולוגיה והאימונותרפיה ומערכת העצבים המרכזית והמוח.
ד״ר דנה בר און, מנהלת קשרי אקדמיה בחטיבת המו״פ הגלובלית של טבע, אמרה: "התרגשנו לראות את היצירתיות ויכולת ההמצאתיות של דור העתיד של החוקרים ובחודשים הקרובים טבע וקהילת הביו ילוו אותם בתהליך התרגום של הפתרונות מהרמה המדעית לכדי מוצרים. השנה האחרונה הוכיחה את החשיבות של המדע לטובת האנושות".
