כנס באוניברסיטה העברית שמטרתו להביע הערכה לחוקרות
אוניברסיטה העברית פוצחת במסורת חדשה ותקיים מחר (יום ה') כנס בסימן היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע.
הכנס החלוצי הוא פרי יוזמתה של פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, בתמיכה מלאה של הנהלת האוניברסיטה העברית, במטרה לציין את תרומתן האדירה של החוקרות לכל תחומי הידע של האוניברסיטה ולהעלות לדיון סוגיות ייחודיות להתמודדות של נשים בעולם האינטנסיבי של האקדמיה והמחקר. "קידום השוויון המגדרי הינו יעד מרכזי באוניברסיטה העברית, הן מטעמים של צדק והוגנות והן מטעמים של קידום המצוינות האקדמית עצמה", אמרה פרופ' לורברבאום-גלסקי. "האוניברסיטה העברית התברכה בחוקרות מעולות המבצעות מחקרים פורצי דרך בכל תחומי המדע, אך אנחנו חיים עדיין במציאות בה ייצוג נשים בסגל האקדמי של האוניברסיטה הוא נמוך ורחוק מהיעד השוויוני".
רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, שאמון על הרחבת ההוגנות המגדרית באוניברסיטה, הסביר מה הצעדים שננקטו עד כה בנושא: "האוניברסיטה העברית קבעה יעד להביא לכך ששיעור חברות הסגל האקדמי הבכיר יהיה שווה למספר חברי הסגל בתחומים השונים. יעד זה של שוויון הושג במידה רבה בלימודים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור במרבית התחומים. באשר לחברי הסגל הבכיר, היעד טרם הושג, אך ניכרת התקדמות. לפני חמש שנים, היה שיעור הנשים מבין כלל חברי הסגל הבכיר כ- 26% וכיום הוא 32%; ומבין חברי הסגל בדרגה הגבוהה ביותר, פרופסור-מן-המניין, השיעור עלה מכ-16% לכ-22%".
"האוניברסיטה פועלת לקידום שוויון מגדרי במגוון דרכים", הוסיף פרופ' מדינה, "בין היתר, בהקצאת תקנים חדשים, ביחידות שבהן שיעור הנשים נמוך ממחצית, קליטת חברות סגל היא מעבר למכסת התקנים ביחידה; מוענקות מלגות ייעודיות לסטודנטיות לתואר דוקטורט ולפסוט-דוקטורט; נקבעו הסדרים מיוחדים להתאים את תנאי העבודה להורים לילדים קטנים והארכת תקופת הניסיון בשנה במקרה של לידה; ועוד. האוניברסיטה נוקטת צעדי הסברה, בין היתר להגברת ההיכרות עם התופעה של נטייה לא-מודעת של רבים להעריך אחרת נשים וגברים, לפרסום נתונים על מידת אי השוויון, לעידוד פעילויות אקדמיות בקבוצות וצעדים נוספים".
הכנס יהיה פתוח לכל הסגל האקדמי והמנהלי באוניברסיטה, נשים וגברים, ויכלול פאנל בהשתתפות חוקרות מובילות שיספרו על החוויה המיוחדת שלהן כנשים במדע, הקרנה של הסרט זוכה פסטיבל הסרטים בטרייבקה 2020, Picture A Scientist, והרצאת אורח של אשת התקשורת והאקטיביסטית הפמיניסטית, ענת סרגוסטי, שתספר על החוויה שלה כאישה בתחום העיתונות.
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, אמר: " קידום נשים מצוינות במחקר ובמדע מהווה חלק מרכזי מהיעדים שהוצבו על ידי הנהלת האוניברסיטה העברית לשנים הקרובות. בשנים האחרונות הדגשנו את היעד החשוב הזה ולשמחתי אנחנו כבר במגמה של עלייה מזה מספר שנים, עדיין לא מספיק. בהסתכלות רוחבית על האוניברסיטה העברית וגם על האקדמיה בישראל - יש לנו חוקרות מעולות ומובילות בכל התחומים המדעיים בארץ ובעולם ויש לשאוף ליותר. האוניברסיטה עושה רבות כדי לבנות דור חדש של חוקרות במדע, לעשייה כזאת לוקח זמן להשתקף בנתונים, אבל אנחנו בכיוון הנכון".
מצוינות אקדמית נשית במכללה האקדמית ספיר
ובאותו נושא. שני מינויים הוכרזו לאחרונה במכללה האקדמית ספיר. אורית נוטמן שורץ, פרופ' חבר במחלקה לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, מונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפרופ' מן המניין ועינת לחובר מרצה בכירה במחלקה לתקשורת מונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפרופ' חבר.
פרופ' אורית נוטמן שורץ סיפרה בהמשך למינוי: "בשנת 2003, לאחר קבלת תואר דוקטור בעבודה סוציאלית, הוזמנתי להקים את בית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר וכיהנתי כראשת בית הספר בעשור הראשון לקיומו. העבודה באזור הנגב המערבי ועובדת היותו חשוף לאיום טרור מתמשך הפכו לשדה המחקר המרכזי שלי. המחקר הניב תובנות תיאורטיות חדשות, לצד שיטות התערבות תואמות לרוח הזמן, שבאו לביטוי ב- 80 פרסומים מדעיים שזכו להכרה בישראל ובעולם. לקבלת המינוי חשיבות כפולה בעיני - כאישה הראשונה בספיר בכלל בתפקיד כזה וכביטוי למי שביססה את כל הקריירה האקדמית שלה במכללת ספיר".
פרופ' עינת לחובר סיפרה: "העשייה האקדמית שלי נטועה בנקודת מבט פמיניסטית. האתגר המרכזי עבורי לאורך השנים הוא המאמץ לצמצם את הפער בין הרעיונות, הפרקטיקות והפדגוגיה הפמיניסטיים לאלה של האקדמיה, שלעיתים קרובות עומדים בסתירה. למדתי שזה אפשרי, אם מייצרות סולידריות ומרחב משותף".
פרופ' שי פלדמן, נשיא המכללה האקדמית ספיר: "הן מהוות דוגמה ומופת למצוינות מחקרית פורצת דרך, ולא זאת בלבד, עשייתן האקדמית מחוברת לחברה ולקהילה. כמכללה שחרטה על דגלה לפעול למען חברה טובה וצודקת יותר, אנחנו גאים מאד במינוייהן".
ישראל ואוסטריה יחקרו במשותף שימור אתרי מורשת
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאקדמיה לאומנויות בווינה זכו במימון מחקר משותף העוסק בשימור אתרי מורשת עתיקים מפני תהליכי פירוק על ידי מיקרואורגניזמים.
אתרי מורשת ובהם שרידים ארכיאולוגיים ומבני אבן היסטוריים, עשויים להיפגע בצורה משמעותית בשל פעילות מיקרואורגניזמים במהלך הזמן. פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פרופ' קטיה סטרפלינגר, יו"ר המכון למדעי הטבע והטכנולוגיה באומנויות באקדמיה לאומנויות בווינה, חברו למחקר משותף שמטרתו אפיון פעילותם של מיקרואורגניזמים באתרי חרותות סלע בנגב ובאוסטריה. הסמלים, הדמויות והכתובות החרותות בסלע משקפים תרבויות והיסטוריה אנושית מקומית. מכאן, חשיבותן והדאגה לשלמותם.
התוכנית הראשונה אי-פעם למימון מחקרים משותפים בין משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי לבין הקרן האוסטרית למדעים (FWF) יצאה לדרך לאחרונה והם שבחרו להעניק למחקר מימון מכובד למשך שלוש שנים.
"קיים אינטרס ציבורי בהגנה על שרידי מורשת תרבותית בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי. לשם כך עלינו להבין אילו גורמים פיזיים, כימיים וביולוגיים פוגעים בשרידים תרבותיים אלה, בסביבות שונות, ויש לפתח הגנה מפניהם בעתיד", הסביר פרופ' קושמרו.
המחקר יכלול ניתוח כימי ומינרלי של דגימות סלע ויישום שיטות מחקר מיקרוסקופיות ומולקולריות לאפיון אוכלוסיות המיקרואורגניזמים ופעילותם. לאחר דיגום בשטח, יועברו הדגימות בין המעבדות וכל צוות מחקר יתרום את המומחיות שלו, כאשר התוצאות יפורסמו במשותף בהמשך.
"האפשרות לשיתוף פעולה עם הקבוצה האוסטרית, האמונה על מחקרים דומים באתרי אמנות ומורשת, מהווה הזדמנות להמשך פיתוח תחום מחקר ייחודי זה, הנמצא בארץ בתחילת דרכו. מטרתנו להציג את הממצאים לרשויות העוסקות בשימור אתרים היסטוריים ולכלול מסקנות והמלצות לדרכי פעולה עתידיים, תוך דיון משותף". סיכמה אירית ניר, דוקטורנטית במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.
B.Des תציע מסלול לימודים חדש לתואר ראשון בתקשורת חזותית SCE
תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון בתקשורת חזותית B.Des עתידה להיפתח בשנה"ל תשפ"ב, ב- SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. מדובר בבשורה של ממש עבור צעירים המתגוררים בדרום הארץ, שעד כה נאלצו לרכוש ידע והשכלה בתחום רק באזור המרכז והצפון.
כיום, אמרו במכללה האקדמית, אין תוכניות לימוד דומות באזור ועצם הקמת המחלקה החדשה לתקשורת חזותית ב-SCE תאפשר לחשוף אוכלוסיות נוספות של צעירים לתחום מתפתח ומבוקש זה ולהשתלב בתחומי העיצוב השונים בתעשייה הישראלית.
מטרת תוכנית הלימודים לתואר ראשון בתקשורת חזותית B.Des היא להצמיח את הדור הבא של המעצבים בישראל, מעצבים בעלי ידע טכנולוגי ואמנותי כאחד, מעצבים יצירתיים בעלי מעוף, גמישות מחשבתית ומוטיבציה אישית. בוגרי התואר יוכלו להשתלב כמעצבים בתעשיות הטכנולוגיות המתקדמות, במערכות החינוך והתרבות, בחברות מובילות, גופי תקשורת, משרדי פרסום, תעשיות דיגיטליות, הייטק ועוד.
תוכנית הלימודים תתפרש על פני ארבע שנים והיא מבוססת על הבנת תפקידי המעצב בעידן של טכנולוגיות מואצות, פורמטים ותכנים משתנים. הלימודים מעניקים בסיס אמנותי רחב הכולל: רישום, איור, ווידיאו-ארט, עיצוב בתנועה, אנימציה ועיצוב אינטראקטיבי. קורסי הליבה יתמקדו בעיקר במדיית המסכים השונים - הסמארטפון, הטלוויזיה, המחשב והקולנוע, ובשימוש בקומפוזיציה סטטית ודינמית המשלבת תמונה, טקסט, צבע, תנועה וסאונד לכדי יחידה אחת שלמה, בעלת סמנטיקה תקשורתית. שכר הלימוד יהיה אוניברסיטאי והענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה הגבוהה (מל"ג).
פרופ' יהודה חדד, נשיא SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אמר: "המחלקה החדשה לתקשורת חזותית והמסלול החדש לתואר ראשון בתקשורת חזותית B.Des הם חלק ממהלך כולל ללימוד מקצועות העיצוב והאדריכלות ב-SCE. התכנית תענה על הצורך ההולך וגובר ללימודי תקשורת חזותית ואומנות הנדסית בדרום הארץ, ותיתן מענה לאלפי הצעירים המבקשים להתמחות בתחומים אלו, ונאלצים כיום לחפש מענה לכך במרכז הארץ ובצפונה. לתפיסתנו השכלה גבוהה היא נקודת הפתיחה במסלול הקריירה ופתיחת דלת לעולם התעסוקה. כיום, יותר ויותר צעירים מבינים את החשיבות הרבה של לימודים גבוהים ובחירת המקצוע המתאים והנכון עבורם. עלינו החובה לאפשר להם את ההזדמנות והנגישות להשכלה גבוהה איכותית שתפתח עבור הצעירים את הדרך לקרירה מצליחה ומספקת".
