פקחי רשות הטבע והגנים ערכו החודש סקר באזור שפך הירדן, וזכו לצפות בציפור שנדיר לראות בישראל: חופמי גדות.
אסף שלמה מזרחי, פקח רשות הטבע והגנים, סיפר כי "במהלך הסקר ירדנו לשפך הירדן עם ציפייה למצוא את חופמי גדות. במשך הסקר ראינו מינים רבים ללא תצפית של החופמי. אט אט התקרבנו בזהירות אל החיבור של הירדן עם ים המלח, ולפתע הצפר שי בליצבלאו סיפר בהתרגשות כי הוא רואה את החופמי. הייתה התרגשות גדולה. התצפית הייתה של נקבה. ניסינו לאתר גם זכר וצעירים אך ללא הצלחה לצערנו. מה שכן, זה השאיר טעם לעוד ולציפייה גדולה לחזור לנקודה ולמצוא צעירים".
תצפית של חופמי גדות בישראל נחשבת נדירה, שכן האוכלוסייה המקננת שלה בארץ מוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. תחום תפוצתו בישראל מצומצם, וכולל כיום ככל הנראה רק את אזור שפך הירדן לים המלח.
לפי הערכות, זוגות בודדים מקננים לאורך הירדן, הירמוך וחופי צפון ים-המלח, אך אזורים אלה קשים לגישה והמידע עליהם מוגבל. משפחה עם פרחונים נצפתה בשפך הירדן לים המלח באביב 2017 וקינון נצפה בכיכר סדום ב- 2005.
עד לשנות ה- 60, קיננו בישראל מאות זוגות לאורך חופי הים התיכון, בנחלי החוף, בבקעת הירדן ובעמקים הצפוניים. אוכלוסיית החוף נעלמה כמעט לחלוטין במהלך שנות ה- 1970 ככל הנראה בשל עומס פעילות האדם באזור זה, וכן התרבות מינים פולשים ומתפרצים. בשנות ה- 1980 עדיין קיננו בארץ 100–150 זוגות, רובם לאורך בקעת הירדן: 30 בצפון ים-המלח, 30 בין יריחו לבית-שאן, 17 בעמקי בית-שאן ויזרעאל ו- 5–10 זוגות במישור החוף הצפוני.
ציפור זאת נפגעת בעיקר מהרס ושינוי בתי גידול. חופי הים התיכון ושפכי הנחלים לים נפגעו מזיהום מסיבי בזפת, שמנים, פסולת וביוב, והפעילות האנושית בהם הפכה לאינטנסיבית. בנוסף לכך, נחלי החוף זוהמו, עברו יישור והסדרה והשטחים החקלאיים מגיעים עד גדותיהם כך שלא נותר בית גידול טבעי מתאים עבור החופמים.
