המבצע להצלת השקד הערבי הנדיר
(צילום: ירון ברנר)
בכל ישראל יש כיום רק פרט אחד ידוע של השקד הערבי והוא נמצא בנחל מכמש, על צוק גבוה שקשה להגיע אליו. "זה המקום המערבי ביותר בעולם בו הוא גדל", מסביר ביולוג מחוז יהודה ושומרון ברשות הטבע והגנים, ד"ר עמוס סבאח.
"אנחנו מכירים רק פרט אחד. ייתכן מאוד שיש פרטים נוספים של הצמח שאנחנו לא מכירים. רוב השנה הוא נראה כמו צמח רותם. בחודש פברואר, בטו בשבט הוא פורח".
בימים הקרובים ייצאו אנשי רשות הטבע והגנים לחפש אחר הצמח באזורי הגידול הפוטנציאליים שלו, בהם נחלים במזרח השומרון.
"זה בהחלט חיפוש שאנחנו צריכים לעשות אותו. יש בארץ לא מעט אזרחים חובבי בוטניקה. לפני כ- 30 שנה מצאתי פרט די מסכן סמוך ליישוב רימונים ולקחתי ממנו לטובת שימור. אבל לא הצלחתי לאתר אותו שוב", הוא מגלה.
תעלומת הזרעים הנעלמים
אז מה קרה לשקד הערבי? בעבר היו פרטים נוספים בארץ, אך תפוצתם הלכה והתמעטה עד שבשנת 2014 נותרו שני פרטים בלבד.
באזור איו"ש יש רעיה אינטנסיבית, מה שלא מותיר לצמחים הרבה סיכוי. חוקרי המכון הוולקני, בשיתוף רשות הטבע והגנים, הצליחו לאסוף באותה שנה 10 זרעים מאחד הצמחים בנחל מכמש.
חמישה זרעים נשלחו לבנק הגנים באנגליה וחמישה נוספים הונבטו בהצלחה במכון הוולקני. מתוך חמשת השתילים, נותרו שניים במכון הוולקני ושלושה חולקו לגנים בוטניים בארץ. מה שהחל בתור איחסון שגרתי של זרעי צמחים, הפך במהרה לתעלומה סבוכה.
שתיל אחד שהועבר בשנת 2014 לאוניברסיטת תל אביב, נגנב משם לאחר שבוע. שתיל שני הועבר לגן הבוטני בגבעת רם וגם הוא, ונגנב משם לאחר חודש.
"שתיל שלישי הועבר לגן הבוטני בהר הצופים", מספרת מרגרטה וולצק, אקולוגית צומח ברשות הטבע והגנים.
"שם כבר ננקטו אמצעי זהירות, והוא נשתל בגן ללא שילוט מזהה. אך גורלו לא היה טוב יותר, והוא מת לאחר כשנתיים וחצי. חזרנו לנקודת המוצא, עם שני שיחים בלבד שממשיכים לחיות בשלווה בנחל מכמש. וכאן הסיפור מקבל כבר תפנית קצת טרגית".
היא מספרת כי שני השיחים נמצאו במעקב שוטף של פקחי שמורת הטבע נחל פרת. אך בבדיקה האחרונה, שבוצעה לפני כשבוע, התגלה כי אחד מהם מת. "אנחנו משערים שהוא נאכל ע"י עזים הרועות לפעמים במקום".
מירוץ נגד הזמן: רק החודש ניתן יהיה לזהותו
כאמור, בימים הקרובים ייצאו אנשי רט"ג, בשיתוף מתנדבים וחובבי טבע, לאתר פרטים נוספים, אך מדובר במשימה מאתגרת ומורכבת. "הצמח קשה לזיהוי", מסביר סבאח. "בשל הדמיון שלו לרותם המדבר. רק בתקופת הפריחה, בחודש פברואר, ניתן לראות בקלות את ההבדל ביניהם".
לדבריו, ישנם פרטים רבים בסמוך לישראל בשמורת הטבע אלאזרק שבירדן. "אולי נשקול אפשרות להביא זרעים משם ולהשיב את השקד הערבי לארץ", הוא מסכם.
"אני אופטימי לגבי עתיד הצמח. יש אוכלוסיה בירדן ובעיראק. הצמח לא נעלם מהעולם. מדובר במין מאוד חשוב מבחינה גנטית. השימור ידרוש מאמץ, והמערכת תידרש להחליט האם המין הזה חשוב מספיק כדי להשיבו לבית הגידול הטבעי שלו. מדובר בצמח מדהים".
