בהרי ירושלים האהובים, דרומית למושב עמינדב מסתתר מעיין שכבה עתיק ומופלא הידוע בשם - עין לבן. מי המעיין הזכים, שמשקים את עצי הבוסתן העתיקים, הרוו את צימאונם של עולי הרגל אל בית המקדש בימי בית שני וחיות בר נדירות, כמו צבאים וצבועים, שרדו באתר הקסום במשך אלפי שנים.
עין לבן
(צילום: ניצן דרור)
אלפיים שנה לאחר תום הגלות ויותר מ-50 שנה לאחר איחוד ירושלים, באופן מפתיע ומקומם, מוקדמת תוכניות לפיתוח ובנייה על חשבון המעיין העתיק. בהתאם לתוכניות המדאיגות, היער הירושלמי הידוע שעוטף את הנוף המרהיב סביב המעיין - יהרס ויהפוך לשכונת מגורים. החברה להגנת הטבע מתריעה כי בעקבות הפיתוח המסיבי, סלילת הכבישים ובניית הבתים ושטחי המסחר, זרימת המים הטבעית במעיין עין לבן תיפסק ובריכות השכשוך החביבות של תושבי ירושלים יתייבשו.
כדי ללמוד מקרוב על המאבק הציבורי להצלת עין לבן, קבענו להיפגש עם מספר פעילים במעיין. שעת צהריים אביבית בהרי ירושלים, הכביש המתפתל בין ההרים המוריקים מגן החיות התנ"כי אל עין לבן מהפנט ביופיו ורוכבי אופניים מחוייכים מנצלים אותו בהנאה רבה. מתן נחום מהחברה להגנת הטבע פוגש אותנו בחנייה ומוביל אותנו במעלה גרם מדרגות אבן יפיפה אל בריכות השכשוך המפורסמות, שרבים מתושבי הבירה מכירים אותם היטב.
מדובר באתר טבע מרהיב ביופיו הכולל טרסות מטופחות ועשירות בעצי בוסתן פורחים בארומה ירושלמית תנ"כית כבדה, הכוללת: עצי זית, תאנים, שקדיות, חרובים, אגוזים, עצי תות, אלונים ופרחי בר ריחניים, וכמובן המעיין עצמו שזורם מתוך נקבת סלע עתיקה ומופלאה שנחצבה בימי קדם והייתה מתוחזקת היטב ובנאמנות רבה על ידי אבות אבותינו בממלכת יהודה.
נחום מצביע על היער הירוק והמרשים שעוטף אותנו ומסביר על הסכנות המאיימות על הסביבה עם תוכנית הפיתוח שאושרה תצא לפועל. "זהו רכס לבן ומדובר באתר טבע עירוני של העיר ירושלים", הוא אמר. "שתי בריכות שכאן נובעות ממעיין אחד. הבנייה ברכס לבן תמנע ממי הגשמים לחלחל באדמה והמעיין הקדום יתייבש. בתוכנית הבנייה שמקדמים, מתוכננת שכונה שתשב בדיוק מעל המעיין. כל העצים והפרחים יהפכו לשכונת מגורים - בטון ואספלט הכוללת 5,200 יחידות דיור ועוד 300 חדרי מלון ושטחים של מסחר ותעסוקה, מדובר בשכונה אינטנסיבית ומאוד גדולה".
נחום טוען כי מעבר לפגיעה אנושה במעיין האהוב ובאחד מאתרי הבילוי הירוקים המועדפים על תושבי האזור, גם הטבע הישראלי וחיות הבר הנדירות ייפגעו קשות מתוכניות הפיתוח ההרסניות. "כל הגורמים המקצועיים מסכימים איתנו שיש פה מקום עשיר בטבע, מדובר במסדרון אקולוגי ארצי של נחל רפאים ונחל סורק שנשפך בסופו לים התיכון. בניית השכונה תחסום את המעבר של חיות הבר ואת אזור ההזנה של מי המעיין", הוא אמר.
לירון דין, מתכננת בחברה להגנת הטבע, טוענת כי אחת הטעויות בתכנון של התוכניות של הבנייה ברכס לבן היא ערכיות השטח. "עין לבן נקרא 'הים של ירושלים' ומדובר בפנינה יוצאת דופן מבחינה אקולוגית. בתוכנית הפיתוח מציעים לחבר את הבריכות של עין לבן למערכת המים העירונית. מדובר בהנשמה מלאכותית של מעיין, זה אומר שמשהו יבוא ויפתח את הברז. תדמיינו שאת כל החוויה הזו תהפוך לבריכות שכשוך מוקפות בטון ואנשים במרפסות מציצים מעליהם. הפכנו את המקום הטבעי המדהים הזה לעוד גינה ציבורית".
יעל אלישר, רכזת צוות תכנון בחברה להגנת הטבע, מאוד מודאגת מהאפשרות המסתמנת כי בעתיד הקרוב המעיין העתיק ייעלם מתחת לאספלט. היא מראה לנו על גבי מפה את תוכניות הבנייה הרבות שעיריית ירושלים החלה לקדם בהרי ירושלים, תוכנית שלפתע החליט ראש העיר ירושלים, משה ליאון, החליט לפעול לשנות אותה. מדובר בבנייה מסיבית על אתרי טבע נוספים וסלילת כבישים רבים.
"אמרו שהבנייה ברכס לבן תעזור לירושלים להתחדש, אבל בדקנו וגילינו כי בירושלים יש מספיק עתודות קרקע עד שנת 2040. החברה להגנת הטבע עשתה עדכון של דו"ח עתודות קרקע למגורים בירושלים ויש למעלה מעשרים אלף יחידות דיור מאושרות כולל מסגרת של התחדשות עירונית ולא צריך להרוס את עין לבן", אומרת אלישר. לדבריה, הקמת שכונה בעין לבן הוא עוול נורא שנעשה במודע לתושבי השכונות הסמוכות.
אודליה רובינס מורגנשטין, תיכוניסטית תושבת ירושלים ופעילה מרכזית במאבק להצלת רכס לבן מזועזעת מהמחשבה שהמקום האהוב עליה יהפוך ליציקת בטון ושטחים מסחריים. "השהות בטבע היא מאוד הכרחית לחיים שלנו, בני הנוער של היום מחפשים את זה וצריכים את זה. ואני יודעת שבני נוער מכל הארץ מתארגנים למאבק להצלת עין לבן. אני מרגישה שאכפת לעירייה רק כסף ולא הבריאות ואיכות החיים של האנשים. אני לא אחיה ירושלים אם יהיה פה רק אספלט ובטון", היא אמרה.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראש העיר הודיע אתמול (יום ה') כי העירייה תפעל בנחישות להכרזה על עמק לבן והמעיינות שבו, ובהמשכו את נחל רפאים, כגן לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים, דבר שיבטיח על שמירת העמק וערכיו לדורות. ראש העיר אמר כי מזה מספר חודשים, צוותים מטעמו עוסקים בקידום הסוגייה. עוד הודיע ראש העיר ירושלים, כי הודיע לוועדה לתכנון ובנייה כי עיריית ירושלים, לא תאפשר פיתוח ובנייה במורדות הדסה ובסביבתה, פרט להרחבה טבעית של בית החולים".
