ביום שני הקרוב, ב-21 בדצמבר, יחול אירוע נדיר מאוד בשמי הערב - שני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש יתקבצו. כלומר, המרחק הזוויתי ביניהם כפי שייראה מכדור ארץ יהיה כה קטן עד כדי שהם ייראו כמעט ככוכב אחד בשמים. שני כוכבי הלכת הם הגדולים ביותר במערכת השמש ושניהם נעים באיטיות יחסית - צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל-12 שנים של כדור הארץ בערך ושבתאי אחת ל-30 שנה לערך. לכן, התקבצויות בין שני כוכבי הלכת האלה נדירות במיוחד.
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. המרחק הזוויתי בין שני כוכבי הלכת הענקיים יהי כחמישית גודלו של הירח המלא, או פי 6 לערך מגודלו הזוויתי של צדק, וזה אומר שאם נצפה בהם בטלסקופ אפילו בהגדלה בינונית או גדולה - שניהם ייראו בשדה ראייה אחד (צדק הדרומי מבין השנים). באותו שדה הראייה אפשר יהיה להבחין גם בארבעת ירחיו הגדולים של צדק (באמצעות טלסקופ) וגם בירחו הגדול של שבתאי - טיטאן וכמובן בטבעותיו. הפעם הבאה שתהיה התקבצות ביו צדק ושבתאי תהיה בעוד כ-20 שנה, באוקטובר 2040, אולם אז המרחק הזוויתי בינם יהיה גדול פי 10 ורק ב-15 במרץ 2080, יתקבצו שוב שני כוכבי הלכת האלה והמרחק הזוויתי ביניהם יהיה זהה לזה שייראה ביום שני הקרוב.
האם להתקבצות יש משמעות פיזיקלית?
כן. צריך לזכור שמדובר בשני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש, המצויים רחוק ממנה. לכן, בעת ההתקבצות, מרכז הכובד של השמש יימצא מחוץ לשמש, עד כדי רדיוס שמש ויותר, כך שלמעשה כל כוכבי הלכת והשמש, חגים כעת סביב נקודה המצויה מחוץ לשמש.
הכל על מערכת השמש שלנו
הדבר למעשה יימשך גם בשנים הבאות כל עוד צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ימצאו בגזרה צרה יחסית של השמים ביחס לשמש. חייזר, שיביט בטלסקופ על מערכת השמש ממערכת שמש מרוחקת, יראה למעשה את השמש נעה ביחס לאותה נקודה ולכן הוא יסיק, שסביבה מצויים כוכבי לכת. כך אנו למעשה מגלים כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, הגורמות לאותן שמשות לחוג סביב מרכז הכובד של המערכת.
"הכוכב מבית לחם"
יש הטוענים כי התקבצות שני כוכבי הלכת הייתה הכוכב מבית לחם, שבישרה את לידתו של ישוע. על פי האגדה, נאמר: איה מלך היהודים הנולד, כי ראינו את כוכבו במזרח.
מהו אם כן אותו כוכב בית לחם? מסתבר שסביב השנה שבה החלה הספירה, היו כמה התקבצויות קרובות מאוד של שני כוכבי לכת אחרים - נוגה וצדק. מדובר בהתקבצויות נדירות ביותר החלות רק אחת למאות שנים. נוגה הוא כוכב הלכת הבוהק ביותר בשמיים ולכן התקבצויות אלה הן משמעותיות יותר.
התקבצות המתאימה לזמן תחילת הספירה הנוצרית ולפיכך לזמן לידתו לכאורה של ישוע, חלה באוגוסט בשנת 1 לפנה"ס (אין משמעות ליום בחודש לפי הלוח האזרחי בשנים לפני שנת 1582, תחילת הנהגת הלוח האזרחי). המרחק הזוויתי בין נוגה וצדק היה כעשירית(!) מהמרחק הזוויתי בין צדק ושבתאי בהתקבצות הנוכחית ואפשרי שהם נראו בעין ככוכב אחד, שעצמת אורו הייתה סכום אורם של שני כוכבי הלכת הבהירים. התקבצות זו בעייתית כיוון שהיא נראתה בכיוון מערב, בעוד שלפי האגדה, כוכב בית לחם נראה בכיוון מזרח.
אולם, קיימת בעיה בקשר לזמן לידתו של ישוע. שנת מותו של המלך הורדוס חלה בשנת 4 לפנה"ס ולא יתכן שישוע נולד לאחר מותו אם מקבלים את המסופר בברית החדשה. לכן, אם מבקשים למצוא התקבצות שתחפוף לזמן לידתו של ישוע, יש למצוא התקבצויות קודמות או קרובות יותר לשנה זו.
התקבצות קרובה ונדירה
התקבצויות קרובות היו בפברואר שנת 5 לספירה, אז המרחק הזוויתי בין נוגה וצדק היה גדול פי 3 מהמרחק הזוויתי שיהיה בין צדק לשבתאי השנה, ושני כוכבי הלכת נראו מעל האופק המזרחי לפני זריחת השמש. אולם, במקרה זה היה ברור שמדובר בשני כוכבי לכת והם לא נראו ככוכב אחד. ההתקבצות המעניינת ביותר, מבחינה אסטרונומית דווקא, חלה בשנת 2 לפנה"ס בחודש פברואר.
ההתקבצות קרובה ונדירה זו חלה כאשר שני כוכבי הלכת היו כה קרובים, עד שנוגה השיק לשוליו הדרומיים של צדק. אך גם התקבצות נדירה מאוד זו נראתה בשמי הערב, בכיוון מערב ולכן אינה מתאימה לתיאור.
התקבצות שעשויה להיות ההתקבצות המדוברת חלה בחודש אוגוסט שנת 3 לפנה"ס. זו הייתה גם התקבצות כה קרובה, ששני כוכבי הלכת נראו בעין ככוכב אחד והיא נראתה במזרח לפני זריחת החמה. אגב - חודשיים קודם לכן חלף נוגה במרחק זוויתי דומה גם מכוכב הלכת שבתאי, אירוע נדיר ביותר.
כדאי לזכור שהברית החדשה נכתבה עשרות ומאות שנים לאחר האירועים ולכן סביר ביותר שההתקבצויות הסמוכות והנדירות התכופות של נוגה וצדק באותם שנים, היו המקור למשפט זה ולכוכב בית לחם.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים.
