נאס"א דוחה משימות

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, דחתה שוב את אישור המשימה השאפתנית Dragonfly (שפירית), הכוללת הנחתת רחפן רובוטי על טיטאן, ירחו הגדול של כוכב הלכת שבתאי. ראש תחום המדעים הפלנטריים בסוכנות, לורי גלייז (Glaze), הודיעה בכינוס פנימי כי הנהלת נאס"א החליטה לדחות לשנה הבאה את הדיון באישור התוכנית, עקב אי ודאות בנוגע למימונה בשנת התקציב הקרובה.
לדבריה, הנושא יעלה שוב לדיון באביב 2024, לאחר פרסום הצעת התקציב של נאס"א לשנת 2025. היא ציינה כי דחיית האישור מזיזה את מועד השיגור המשוער מ-2027 לקיץ 2028, והמשמעות היא נחיתה על טיטאן ב-2034.
3 צפייה בגלריה
הירח טיטאן וכוכב הלכת שבתאי
הירח טיטאן וכוכב הלכת שבתאי
הירח טיטאן וכוכב הלכת שבתאי
(איור: Shutterstock)
סוכנות החלל ביקשה מהקונגרס 3.38 מיליארד דולר לפעילות פלנטרית בתקציב של שנת 2024, כולל מאות מיליונים לתכנון ופיתוח של משימת דרגונפליי. ואולם, לפי הצעת התקציב שמקדם הסנאט היא תקבל רק 3.1 מיליארד דולר למטרה זו, ולפי ההצעה שמקודמת בבית הנבחרים – פחות מ-2.7 מיליארד דולר. גלייז ציינה כי על אף מגבלות התקציב יש בסוכנות החלל תמיכה רחבה במשימת דרגונפליי.
המשימה מבוססת על רחפן רובוטי שינחת על הירח המסקרן, ויוכל לרחף ממקום למקום באטמוספרה הסמיכה שלו, לחקור את החופים של אגמי המתאן, ואת הכימיה של האטמוספרה, הקרקע והאגמים, ולבחון תנאים לקיום חיים. המשימה נועדה במקור לשיגור ב-2026, נדחתה ל-2027, ועכשיו ל-2028, ולא מן הנמנע שיהיו דחיות נוספות. קיצוץ התקציב למדעים פלנטריים מחייב את סוכנות החלל לעכב פיתוח של משימות נוספות, בהן משימה לאורנוס המתוכננת לסוף העשור.
3 צפייה בגלריה
איור של דרגונפליי מתקרב לאתר על טיטאן, הירח של שבתאי
איור של דרגונפליי מתקרב לאתר על טיטאן, הירח של שבתאי
איור של הרחפן הרובוטי
(איור: NASA/JHU-APL)

פיצוץ מסתורי בסין

צילומי לוויין של בסיס החלל הסיני ג'יוקוואן (Jiuquan) מצביעים על פיצוץ עז באחד ממתקני הבסיס, שאירע ככל הנראה ב-21 או ב-22 בנובמבר.
על פי הערכות הפיצוץ התרחש במתקן של CASIC, תאגיד התעופה והחלל הממשלתי של סין, ככל הנראה בעת ניסוי מנוע של טיל. באחדים מצילומי הלוויינים אפשר לראות סימני חריכה בקרקע המדברית סביב המתקן, ושברים מפויחים רבים פזורים בשטח.
3 צפייה בגלריה
עשן עדיין עולה מהמתקן 5-4 ימים אחרי הפיצוץ, ואפשר להבחין גם בשברים המפוזרים משני עבריו. אתר האירוע בצילום של הלוויין האירופי Sentinel-2, 26 בנובמבר 2023 | צילום: Sentinel Hub EO Browser/CC BY 4.0
עשן עדיין עולה מהמתקן 5-4 ימים אחרי הפיצוץ, ואפשר להבחין גם בשברים המפוזרים משני עבריו. אתר האירוע בצילום של הלוויין האירופי Sentinel-2, 26 בנובמבר 2023 | צילום: Sentinel Hub EO Browser/CC BY 4.0
עשן עדיין עולה מהמתקן 5-4 ימים אחרי הפיצוץ, ואפשר להבחין גם בשברים המפוזרים משני עבריו. אתר האירוע בצילום של הלוויין האירופי Sentinel-2, 26 בנובמבר 2023 | צילום: Sentinel Hub EO Browser/CC BY 4.0
על פי כמה הערכות, המתקן שבו אירע הפיצוץ מופעל בידי אקס-ספייס (Expace), חברה-בת של תאגיד CASIC המפעילה שני דגמים של טיל השיגור קואיז'ו (Kuaizhou) המונע בדלק מוצק. החברה והתאגיד לא התייחסו עד כה לאירוע, וגם גורמים אחרים בסין לא הגיבו על הנושא, כך שאי אפשר לדעת בינתיים אם היו נפגעים בפיצוץ, מה גרם לו ומה היקף הנזק.
המתקן אינו קרוב לכני השיגור באתר, כך שנראה כי מעבר לנזק הישיר למתקן ואולי לתוכנית שנפגעה, התאונה לא צפויה להשפיע על המשך הפעילות של סין בחלל.

תופסים גלים בתחנת החלל

מכשיר מדעי חדש שהותקן בצד החיצוני של תחנת החלל הבינלאומית יסייע למדענים לחקור תופעה שהידע עליה מועט יחסית - גלי הכבידה האטמוספריים. אין מדובר בגלים הכבידתיים שמקורם בחלל, ונובעים מהעיוות שמסות גדולות גורמות למרחב-זמן, אלא לתנודות של האוויר באטמוספרה בעקבות אירועי מזג אוויר. אירועים חזקים כמו סופות הוריקן דוחפים אוויר כלפי מעלה, לפני שהכבידה מושכת אותו בחזרה לחלקים התחתונים של האטמוספרה. התנועה הזו עשויה להיות מחזורית, וליצור תנודות גליות של אוויר באטמוספרה, המשתקפות לעיתים בצורות גליות של עננים גבוהים.
את התנודות הגליות באטמוספרה מדענים מקווים לתעד באמצעות מדידת הזוהר האטמוספרי בצילום מתחנת החלל. באמצעות מערך של ארבע מצלמות שיצלמו תמונה כל שנייה, ומחשב שיבחן את השינויים באורכי הגל של הזוהר, החוקרים, בהובלת מדענים מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, מתכוונים לעקוב אחר הגלים ולנתח מתי הם מופיעים, איך הם מתקדמים ומעבירים אנרגיה, וכיצד תדירות הופעתם משתנה עם הזמן ובמקומות שונים.
המכשיר הגיע לתחנת החלל לפני כמה שבועות בחללית אספקה לא מאוישת, הותקן במקומו בעזרת הזרוע החיצונית של התחנה, חובר לחשמל ובימים האחרונים החלו החוקרים לכייל את המצלמות, כדי לקבל את הנתונים המדעיים מהניסוי.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע